המומחים של Infomed מסבירים:
האופיאט הינו חומר כימי הממוצה מתוך צמח הפרג והוא משתייך למשפחה רחבה של חומרים – האופיואידים שכוללים גם חומרים סינטטיים או חצי סינטטיים.
האופיואידים פועלים על קולטנים הנמצאים על פני תאי הגוף שבאופן טבעי אמורים לקשור את האנדורפינים, האנקפלינים והדינורפינים – המיוצרים על ידי הגוף. הקולטנים הללו נמצאים במקומות שונים בגוף כשרוב פעילותם היא במערכת העצבים בה הקולטנים גורמים לשינויים באותות המועברים על ידי העצבים. האפקטים המרכזיים הנגרמים הם שיכוך כאבים, תחושת אופוריה והפגת חרדות.
הרעלת אופיאטים תסמינים
הסימפטומים האופייניים להרעלת אופיואידים כוללים:
· שקיעה במצב ההכרה – חוסר מודעות לסביבה, חוסר תגובה, ישנוניות עד לחוסר הכרה מוחלט בו האדם לא מגיב אפילו לכאב.
· ירידה בקצב הנשימות – באדם מבוגר מוגדר כפחות מ-12 נשימות לדקה.
· ירידה בנפח הנשימה – במצב נורמאלי בכל נשימה האדם שואף אל ריאותיו נפח של כחצי ליטר אוויר. בהרעלת אופיואידים הרגישות של המוח לריכוז הפחמן הדו חמצני יורדת ולכן הדחף לבצע נשימות יורד אנו מקבלים פחות נשימות לדקה ונשימות בנפח נמוך מהרגיל.
· ירידה בתנועתיות של המעי – מתבטא בנטייה לעצירות או בבדיקה אפשר לראות שאין קולות של תנועת המעי.
· אישונים מכווצים – מיוזיס.
סימפטומים נפוצים פחות הם:
· ירידה בדופק ובלחץ הדם.
· חום גוף מתחת לנורמה – היפו תרמיה.
מבין הסימפטומים הללו המדד החשוב ביותר גם לרמת ההרעלה וגם לאיכות הטיפול הוא קצב הנשימות.
סיבות וגורמי סיכון
הרעלה יכולה להתפתח מהסיבות הבאות:
· אדם שמשתמש באופיואידים מסיבות רפואיות כמו למשל לשיכוך כאבים לקח מנה גדולה מדי.
· אדם שמשתמש באופיואידים למטרות הנאה ולצורך תחושת האופוריה.
· ניסיון לגרימת נזק עצמי או ניסיון אובדני בחולים פסיכיאטריים.
· פחד להיתפס על ידי רשויות החוק או אדם אחר גורם להכנסת כמות גדולה של החומר בבת אחת אל הגוף.
· ניסיון הברחה של סמים ממקום למקום באמצעות בליעה של מיכלים המכילים אופיאטים יכול להיגמר בהתנקבות של המיכל והרעלה.
· שימוש במינון תרופתי לא נכון בעיקר בילדים.
אבחון ובדיקות
אבחנה:
בכל מצב בו מופיעים הסימפטומים הנ"ל צריך קודם כל לבדוק את רמת הסוכר בדם. רמת סוכר נמוכה (היפוגליקמיה) יכולה לתת תמונה קלינית דומה להרעלת אופיואידים, אבל זה מצב הרבה יותר קל לטיפול.
אחרי ששוללים את האבחנה של היפוגליקמיה האבחנה של הרעלת אופיואידים נשארת אבל צריך לבדוק דברים נוספים:
- במצב בו יש חשד לניסיון אובדני כדאי לבדוק גם רמות של אצטמינופן (חומר פעיל שנמצא בתרופות רבות כמו למשל באקמול) מחשש לניסיון אובדני בעזרת קוקטייל של תרופות.
- אם האדם המורעל שכב זמן רב ללא תנועה צריך לחשוש למצב של פירוק של השרירים – רבדומיוליזה. מצב זה יכול לגרום לפגיעה משמעותית בכליות.
- חלק מהאופיואידים גורמים לשינוי בקצב הלב ולכן צריך לבצע גם בדיקת א.ק.ג.
- כשיש חשש של ניסיון הברחה של אופיואידים בבליעה צריך לעשות גם הדמיה של הבטן כדי לראות אם קיים חשש לפקיעה של מיכלים נוספים המלאים באופיואידים.
חשוב להבין שהאבחנה מבוססת בעיקר על המצב הקליני של החולה ולא על נוכחות של אופיואידים בדם שלו או בשתן.
סיבוכים אפשריים
- פגיעה ריאתית חריפה (acute lung inhury) מתפתחת לאחר הטיפול ונגרמת ככל הנראה מהפיצוי המוגזם של הריאות על ירידה בנשימה שגורמת לבצקת ריאות.
- הפרעות בקצב הלב נגרמות על ידי חלק מהאופיואידים.
טיפולים ותרופות
החשש המרכזי בהרעלת אופיואידים הוא הפגיעה הנשימתית. לכן צריך דבר ראשון לדאוג לחימצון נכון. הטיפול יכול להסתכם בתמיכה על ידי חמצן בלבד או להגיע עד לכדי הצורך בהנשמה מלאכותית כתלות בפגיעה הנשימתית. בנוסף חשוב לאורך כל הטיפול לעקוב אחרי רמות החמצן ורמות ה2CO של החולה.
נלוקסון (naloxone) : חומר זה חוסם את פעילות האופיואידים במערכת העצבים המרכזית וכך מונע את הפגיעה והנזק שנגרם על ידי האופיואידים. את התרופה נותנים בצורה איטית לווריד, בדרך כלל, כשמטרת הטיפול הוא להחזיר את הנשימה למצב התקין. מתן כמות גדולה מדי של התרופה יכול לגרום לתסמונת גמילה קשה שגם ממנה צריך להיזהר. את הנלוקסון צריך לתת עד לפינוי של כל האופיואידים מזרם הדם – כתלות בכמות החומר ובסוגו.
במקרים בהם יש חשש של בליעה של כמות גדולה של חומר נותנים פוליאתילן גליקול (polyethylene glycol electrolyte lavage solution) כדי למנוע ספיגה נוספת של אופיואידים לזרם הדם.
כאשר יש ירידה בלחץ הדם טיפול בנוזלים יספיק ברוב המקרים.