שיתוק שינה נמשך לרוב דקות ספורות ומתואר כחוסר יכולת לזוז, לדבר או לפקוח את העיניים. [2]
התופעות הנפוצות שיכולות להופיע עקב שיתוק שינה הן: חוסר יכולת להזזת הגפיים חוסר יכולת לדבר תחושת מחנק בהלה ופחד הזיות ישנוניות בשעות היום (יכולה להעיד על הפרעת שינה מסוימת או על נרקולפסיה).[3]
סיבות וגורמי סיכון
הסיבה להופעה של שיתוק שינה אינה ברורה במלואה. עם זאת, ישנם מספר גורמי סיכון העלולים להגדיל את הסיכוי לחוות שיתוק שינה, בהם: - נדודי שינה - שיבושים בדפוסי השינה - למשל בגלל עבודה במשמרות או ג'ט לג - נרקולפסיה - מצב ארוך טווח הגורם לאדם להירדם בפתאומיות - הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) - הפרעת חרדה - הפרעת פאניקה - היסטוריה משפחתית של שיתוק שינה [2] - דום נשימה חסימתי בשינה [3] לצד זאת, שיתוק שינה נקשר גם למצבים של לחץ מוגבר וצריכת אלכוהול מופרזת. [1]
אבחון ובדיקות
בשלב הראשון תתבצע אנמנזה על-ידי הרופא/ה המטפל/ת הכוללת מידע, כמו מתי החלה תופעת שיתוק השינה, באיזו תדירות מתרחשים ההתקפים ומה התסמינים שמתפתחים. לצד זאת, תיבחן גם ההיסטוריה הרפואית ותרופות הנלקחות בשגרה. חשוב ליידע את הרופא/ה על הפרעות שינה שונות מהן את/ה סובל/ת כמו גם אם קיימות הפרעות שינה במשפחה. לעיתים, תתבקש/י למלא יומן שינה לתקופה של מספר שבועות כדי לאפשר לרופא/ה לנטר את דפוסי השינה שלך ולבחון אם הם עלולים להוביל להתפתחות של התופעה.
לעיתים, יהיה צורך בביצוע של בדיקת שינה במעבדה שבמהלכה נבחנים גלי המוח, קצב פעימות הלב והנשימה במהלך השינה. לצד זאת, מתבצעת גם בדיקת EMG כדי לתעד את הפעילות החשמלית של השרירים במהלך השינה. בזמן שיתוק שינה רמות אלה יהיו לרוב נמוכות מאוד.
אם קיים חשד לישנוניות יתר, תתבצע בדיקת MSLT אשר מודדת את הזמן הנדרש להירדמות במהלך היום ואת דפוס השינה כדי לשלול מצב של נרקולפסיה.[4]
סיבוכים אפשריים
שיתוק שינה הוא מצב שכיח שלרוב אינו משפיע על איכות השינה או על מצב הבריאות הכללית. עם זאת, אם התופעה גורמת לחרדה, לעייפות במהלך היום או למניעת שינה, חשוב לשוחח על כך עם הרופא/ה המטפל/ת.[4]
טיפולים ותרופות
נכון לכתיבת שורות אלו, אין כל טיפול מוכח לשיתוק שינה. עם זאת, רבים/ות מאלה/ו הסובלים/ות מהבעיה מעידים/ות כי התמקדות בתנועות גוף קטנות, כמו למשל הזזה של אצבע אחת, עשויה לתרום להתאוששות מהירה יותר.
אם התופעה נובעת מבעיה אחרת, למשל מחלה פסיכיאטרית כמו הפרעה דו קוטבית, נטילה של תרופות מסוימות או נרקולפסיה טיפול בבעיה הראשונית עשוי לשים סוף גם לשיתוק השינה. [3]
מניעה
למרות שלא ניתן למנוע לחלוטין את התרחשותו של שיתוק שינה, ניתן לנקוט במספר צעדים כדי להפחית את הסיכון: 1. שמירה על זמני שינה קבועים 2. יצירת סביבת שינה נוחה, חשוכה ושקטה. 3. הימנעות משימוש במסכים לפני השינה. 4. ביצוע פעולות מרגיעות טרם הכניסה למיטה, כמו למשל מדיטציה או האזנה למוזיקה מרגיעה. [3]