אציקלוביר (זובירקס)

תשובה: בדרך כלל, כשיש חשש להדבקה של היילוד ב- CMV, מבצעים ספירת דם ליילוד לאחר הלידה, כדי לבדוק סימנים לווירוס, כגון רמת תרומבוציטים נמוכה או הימצאות תאים אטיפיים. גם לוקחים דגימת שתן, ובה בודקים אם הווירוס מופרש בשתן. זו בדיקה יעילה מאוד לאבחנה אם הילוד נדבק בנגיף או לא. אם שתי הבדיקות שליליות, סביר מאוד שהילוד לא נדבק בווירוס ה- CMV. בהצלחה ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: שוב, כמו רבות לפניך, את שואלת את שאלת "מיליון הדולר". אני אוכל להסביר קצת על הבדיקה, אך ההחלטה הסופית היא כמובן שלך. עליך לשקול את יתרונות הבדיקה מול חסרונותיה תוך התחשבות בממצאים אובייקטיבים כמו גילך, תוצאות בדיקת השקיפות העורפית ועוד. קודם כל, חשוב להבין שכל בדיקות הדם, כמו גם הממצאים באולטרסאונד - כולם בדיקות סקר, והתוצאה המתקבלת היא תוצאה סטטיסטית בלבד (המצביעות על סיכוי או סיכון של 1 ל...), רמת הדיוק והאמינות של בדיקות אלו נאמדת בכ-85%. לעומתן, הבדיקה היחידה שיכולה לתת תוצאות אמינות בדיוק של עד 100% היא בדיקת מי השפיר. הבדיקה עצמה היא בדיקה קצרה מאוד שאינה מסובכת, והיא מבוצעת תחת אולטרסאונד על מנת לראות היכן נמצא העובר ולהימנע מפגיעה בו. החיסרון הבולט של הבדיקה הוא, כאמור, הסיכון להפלה בעקבותיה. על פי הספרות הרפואית ה"מסורתית", הסיכון להפלה בבדיקת מי שפיר הוא כחצי אחוז, כלומר 1 ל-200 בדיקות. לאחרונה נערכו מחקרים נוספים והממצאים מדברים על סיכון של כ-1 ל-1600. בכל אופן, מובן שהסיכון עדיין ישנו. מעבר לכל זה, משרד הבריאות מממן את הבדיקה לכל אישה מעל גיל 35, וזאת מכיוון שהסיכון ללידת צאצא הלוקה בתסמונת דאון עולה ככל שעולה גיל האם. ולמרות כל האמור, אני מאמינה שעליך לשקול את כל הפרמטרים, להיוועץ ברופא המטפל, אך גם כמובן להקשיב לתחושות הבטן ולרחשי ליבך. אף אחד לא יוכל להחליט עבורך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: מחלת ההרפס אינה עוברת. כאשר נגיף ההרפס חודר לגוף, הוא נשאר בו במשך כל החיים, אם כי בדרך כלל הוא מדוכא ואינו גורם תסמינים. אם התסמינים ממשיכים או חוזרים לעיתים תכופות, מומלץ לקחת טיפול מונע (בזובירקס, אלטרקס או פמציקלוביר). המחלה מידבקת הרבה ביותר כאשר יש התקף, אולם לעיתים רחוקות ניתן להידבק גם כאשר אין התקף מפיזור לא תסמיני של הנגיף. נטילת טיפול מונע עשויה להפחית את הסיכון להדבקה של אדם אחר, אם כי לא לבטלו לחלוטין. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

תשובה: שלבקת חוגרת נגרמת על ידי הנגיף הגורם אבעבועות רוח ומופיעה באנשים שסבלו בעבר מן המחלה, לרוב בילדות. לאחר ההחלמה מאבעבועות הרוח הנגיף נותר רדום בתאי העצב, ועלול להתפרץ ולגרום לשלבקת חוגרת. הפצעים המופיעים על פני העור מכילים כמות גדולה של הווירוס ולכן הם מדבקים מאוד, אולם מאחר שרוב האנשים חלו בעבר באבעבועות רוח או חוסנו נגד המחלה אין סכנה שיידבקו. עם זאת, יש לנקוט זהירות רבה עם תינוקות שטרם חוסנו או חלו, ובחולים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון (למשל חולי סרטן המטופלים בכמותרפיה). אם חברתך חלתה בעבר באבעבועות רוח - אין חשש שהיא תידבק. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד