אציקלוביר (זובירקס)

תזונה

אין הגבלות. בשימוש פנימי יש להרבות בשתיית מים.

אלכוהול

נהיגה

הריון

אין להשתמש מבלי להיוועץ ברופא.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

דווח לרופא במקרה של

• תגובות עור חמורות בעבר בעקבות שימוש באציקלוביר או ואלאציקלוביר
• מחלת כליה
• נטילת תרופות אחרות
• אי סבילות לסוכרים מסויימים

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

תופעות לוואי הקשורות  לטיפול באציקלוביר בבליעה או עירוי תוך-ורידי כוללות: כאב ראש, סחרחורת, בחילה, הקאה, שלשול, כאבי בטן, פריחה, רגישות לאור, עייפות, גרד, נשירת שיער. חום לא מוסבר (טמפרטורה גבוהה) ותחושת עלפון, במיוחד כאשר נעמדים. במקרים נדירים דווח על הזיות, רעד, ורטיגו, בלבול, פרכוסים.
תגובות עור חמורות (כמו פריחה אדומה או נרחבת עם שלפוחיות, גבשושיות מתחת לעור או קילוף של העור. תסמינים הדומים לשפעת ומלווים בפריחה, בחום, בבלוטות מוגדלות ותוצאות חריגות בבדיקות דם) הן נדירות מאוד, אך יש לשים לב אליהן, להפסיק את הטיפול ולפנות מיידית לרופא.
טיפול מקומי באציקלוביר עלול לגרום לגירוי, עקצוץ, צריבה, אדמומית או נפיחות באזור המריחה.

במקרה של תגובה אלרגית חריפה יש להפסיק את נטילת התרופה ולפנות מיד לטיפול רפואי סימנים אפשריים כוללים: פריחה, גרד, גבשושיות, נפיחות של הפנים, השפתיים, הלשון או חלקים אחרים של הגוף, קוצר נשימה, צפצופים או קשיי נשימה, התמוטטות.

התרחיף מכיל מתיל פאראהידרוקסיבנזואט ופרופיל פאראהידרוקסיבנזואט, אשר עלולים לגרום לתגובות אלרגיות, גם תגובה מאוחרת.

חלק התכשירים מכילים סורביטול, העלול לגרום לחוסר נוחות במערכת העיכול ולהשפעה משלשלת קלה.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:

פרובנציד (לטיפול בשיגדון): תרופה זו מעלה רמת אציקלוביר בדם.

סימטידין (לטיפול בכיבי קיבה), מיקופנולאט מופטיל (למניעת דחיית איבר מושתל).

השפעת שימוש ממושך

בדרך כלל ניתן אציקלוביר לתקופה מוגבלת. במתן ממושך, לדוגמה, למניעת הישנות של הרפס באברי המין, קיים סיכון קל להתפתחות נגיפי הרפס עמידים לאציקלוביר.