אציקלוביר (זובירקס)

תשובה: הרפס באברי המין היא מחלה לא נדירה היכולה להתבטא בפצעים שלפוחיתיים או בהפרשה. בעבר חשבו כי ניתן להידבק בנגיף רק כאשר המחלה פעילה, אולם כיום ברור כי ניתן להידבק במחלה גם כאשר אין פצעים או הפרשה. יחד עם זאת, כאשר המחלה אינה פעילה הסיכון להדבקה הרבה יותר נמוך. הדרך להישמר היא להשתמש בקונדום בקיום מגע מיני. יחד עם זאת צריך לזכור כי הרפס כיום אינו מהווה בעיה ללא פיתרון, והיא אינה גורמת לסיבוכים קשים חוץ מאשר ביילודים. אין כל המלצה כי בני זוג קבועים (לדוגמה, בעל ואישה) שאינם נושאים מחלות מין אחרות לא יקיימו יחסי מין ללא קונדום (לדוגמה, כדי להביא ילד לעולם). לפרטים נוספים ראה ערך הרפס באתר זה , או חפש באחד ממנועי החיפוש, כמו google לדוגמה. [04/01/2001] חזרה לעמוד שאלות ותשובות

תשובה: לפי הידע ישנו בידינו, חצי שנה מעת ההדבקה בנגיף ה- CMV הוא די והותר על מנת להיכנס להריון ללא חשש לפגיעה בילד. רמה שיירית של IgM יכולה להישאר זמן רב לאחר ההדבקה. תוכלי לבצע בדיקת להיטות (avidity) על מנת להיווכח שאכן מדובר בזיהום ישן. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

תשובה: אבעבועות רוח היא מחלה זיהומית שכיחה, הנגרמת על ידי הנגיף הרפס זוסטר. לאחר תקופת דגירה של 11 עד 18 יום, מופיע חום נמוך, ובתוך 24 שעות מופיעה פריחה מגרדת של חטטים אדומים המתפשטים מן הגוף לפנים, לקרקפת ולגפיים; החטטים מתפתחים לשלפוחיות, ולאחר מכן לגלדים, שחולפים אחרי כ-12 יום. הטיפול במחלה כולל מנוחה ומריחת תכשירים להקלת הגרד. החולה מדבק מרגע הופעת התסמינים ועד להיעלמות הפריחה. בדרך-כלל המחלה מתרחשת בגיל הילדות, ומקנה חסינות למשך כל החיים. ניתן לתת תרופה ששמה זובירקס, המגיעה בצורת משחה, או במקרים קשים יותר, כתרופה הנלקחת דרך הפה. חשוב מאוד לתת מינון שמתאים למשקל ולגיל. בנוסף, חשוב לציין כי התרופה יעילה אך ורק לקיצור זמן המחלה, אך לא גורמת להיעלמותה. לכן התרופה ניתנת רק בימים הראשונים של המחלה ולא לאחר מכן, כי אז היא כבר לא יעילה. כדאי להיוועץ עם הרופא לגבי מתן התרופה, לגבי המינון המתאים, ואם בכלל כדאי להשתמש בה, כי לכל תרופה יכולות להיות תופעות לוואי, ולכן יש לשקול אם בכלל צריך לתת אותה. לעוד מידע אודות התרופה, לחצי על הקישור הבא: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=43

תשובה:

הסיכוי שגם שותפ\תכם הדביקו אתכם בהרפס גניטלי תלוי בשאלה אם תמיד קיימתם יחסי מין בטוחים. זהו היבט אחד. כמו כן, התשובה עשויה להיות תלויה בשאלה מזה כמה זמן אתם מקיימים יחסי אישות.

אם קיימתם יחסי מין רק פעם או פעמיים, והשתמשתם בקונדום בשתי הפעמים, הסיכוי שלכם להידבק בהרפס גניטלי נמוך מאשר אילו קיימתם יחסי מין בלתי מוגנים במשך זמן רב. אולם יכולתם להידבק במהלך כל אחד מן המפגשים.

אל תחשבו שאתם בטוחים מפני שמעולם לא ראיתם פצעי הרפס על איברי המין של שותפ\תכם או על שלכם. תסמיני ההרפס הגניטלי הם עדינים חלק גדול מהזמן וקל לטעות בינם לדברים אחרים, כמו עקיצות חרקים, פצעונים, פצעי גילוח, או טחורים. יתרה מזאת, הנגיף מידבק גם כשאין תסמינים.

בעוד שאין שיטה למניעת הרפס גניטלי, פרט להינזרות, היא יעילה בכל מאת האחוזים, שימוש בקונדום עשוי לטקס מציע הגנה מסוימת. על בן או בת זוגכם לומר לכם מתי התסמינים מתפרצים, שאז הנגיף מידבק במיוחד. הימנעו מיחסי מין כאשר יש לבן או בת זוגכם תסמינים.