בדיקת תפקודי קרישה ( CLOTTING TEST ) 

סיכון: אין נתונים   |  
תיאור

נפח הדם בגופו של אדם בוגר נע בין 5-6 ליטרים (הנפח עולה ביחס ישר למשקל הגוף). פרט למים הדם מכיל :כדוריות דם אדומות המסיעות בהולכת חמצן, כדוריות דם לבנות המהוות את מערכת החיסון שלנו וחלבונים שונים המסייעים בהובלת החומרים בגופנו. בנוסף, במחזור הדם ישנם גם חלבונים בעלי תפקיד חשוב בקרישת הדם.

קרישת דם הינה היכולת המופלאה של הדם הנוזלי להפוך למוצק בשעת פציעה בכדי למנוע דימום ממושך.
תהליך זה כולל בתוכו שרשרת אירועים המנוהלת ע"י קבוצת חלבונים הנקראים חלבוני קרישה (CLOTTING FACTORS). 




תהליך הקרישה אמור להתבצע רק כשקיימת דליפה של דם אל מחוץ לכלי הדם, אם הדם ייקרש בזמן שיגרה יוצרו לנו קרישי דם במערכת כלי הדם הסגורה, דבר היכול להוביל לחסימת כלי דם ולנזק לאיברים השונים.
זו למעשה הבעיה הגורמת לרוב התקפי הלב , חלקים שונים של הלב נמקים כיוון שקריש דם חוסם את אחד מכלי הדם המוביל חמצן לאותו איזור.

בבדיקת תפקודי קרישה נבדקת היכולת של אותם חלבוני הקרישה להפוך את הדם מנוזלי למוצק, ולעשות זאת בפרק זמן הנמצא בטווח המוגדר כתקין.


קראו עוד: פענוח בדיקות דם - קרישת דם  ; המדריך המלא לפענוח בדיקות דם

אוכלוסיות בסיכון

בדיקת תפקודי קרישה זו אינה מתבצעת כבדיקה שבשגרה.

בד"כ יידרשו לבצע בדיקה זו:

  1. אנשים אשר עברו אירוע הקשור לקרישת דם מוגברת, כגון שבץ מוחי או אירוע לבבי.
  2. אנשים אשר עברו אירוע הקשור לקרישת דם ירודה, כגון דימום מוגבר ובלתי מוסבר.
  3. אנשים הנוטלים תרופות ממשפחת מדללי הדם, בכדי לבחון את יעילות התרופות.
  4. אנשים הנמצאים לפני ניתוח.
  5. אנשים עם מחלות כבד, כיוון שחלק מחלבוני הקרישה מיוצרים בכבד.

בנוסף חשוב לציין כי קיימים מספר מזונות אשר בשילוב עם משפחת מדללי הדם יכולים לשנות את יעילותם.
במזונות אלו נכללים מזונות או משקאות עשירים בוויטמין K המעודד קרישת דם כדוגמת : כרוב ניצנים או תה ירוק . אותם אין לצרוך במקביל לשימוש בקומדין.

מחלות קשורות
כל מחלה הקשורה בנטייה לדימום מוגבר או בנטייה ליצירת קרישי דם תדרוש ביצוע בדית פקודי קרישה.
בין המחלות האלו ניתן למצוא ביום השאר: המופיליה, התקפי לב, שבץ מוח, פקקת וורידים, תסחיף ריאתי ועוד.
כמו כן כיוון שחלק מחלבוני הקרישה מיוצרים בכבד ומכילים ויטמין K, מחלות כבד או חוסר תזונתי בויטמין K גם יכולים להשפיע על איכות תהליך הקרישה.

מתי עושים את הבדיקה?

בדיקת תפקודי קרישה עושים בכל מצב בו נדרשת אינפורמציה על יכולת הקרישה של הדם.
הדוגמה השכיחה ביותר הנה לפני ניתוח. כיוון שניתוח הינו פעולה פולשנית הפוצעת את כלי הדם, עלינו לדעת מראש כי חלבוני הקרישה יעשו עבודתם נאמנה בכדי למנוע דימומים ממושכים ובלתי נשלטים.

מעבר לכך אנשים שחוו אירועים כגון אירוע מוחי או התקפי לב הנגרמים עקב קרישי דם, נאלצים לקחת תרופות המעכבות את קרישת הדם כדוגמת : קומדין, פלויקס ואספירין (משפחת מדללי הדם).

בדיקת תפקודי הקרישה מאפשרת לבצע מעקב אחרי יעילות השפעתם של מדללי דם אלו ,ולשנות את מינונם בהתאם.

אם הינכם נוטלים אחת מהתרופות הנ"ל ועומדים לפני ניתוח, סביר להניח שתידרשו להפסיק נטילתן מספר ימים לפני הניתוח בכדי למנוע דימום בלתי נשלט.

איך להתכונן לבדיקה?

ברוב המקרים אין צורך בהכנות מיוחדות לקראת בדיקת תפקודי קרישה שכן מדובר בבדיקת דם פשוטה. עם זאת, במידה ואתם נמצאים לפני ניתוח ונוטלים אחת מהתרופות ממשפחת מדללי הדם, ייתכן ותתבקשו להפסיק נטילתם ולאחר מספר ימים לבצע את בדיקת תפקודי הקרישה.


אופן ביצוע הבדיקה

הבדיקה הינה בדיקת דם פשוטה הכרוכה בדקירת אחד הוורידים בדרך כלל בזרוע.

אחרי הבדיקה
לא קיימות הנחיות מיוחדות מיד לאחר ביצוע בדיקת תפקודי קרישה. לאחר קבלת התוצאות ייתכן ותתבקשו לשנות את מינונן של תרופות מסוימת באם אתם נוטלים תרופות.





פיענוח תוצאות


סה"כ בבדיקת תפקודי קרישה יתקבחו 3 תוצאות המציינות את השלבים השונים של תהליך הקרישה.

התוצאות ניתנות במספרים המציינים בשניות פרקי זמן עד להופעת קריש דם בתנאי מעבדה, להלן התוצאות השונות וטווחי הנורמה של בדיקת תפקודי קרישה :

1. PT טווח נורמלי 11-13.5 שניות.

2. ערכים גבוהים : עלולים להצביע על מחלת כבד, על מחסור בוויטמיןKהנחוץ לקרישת הדם, כמו כן ערכים אלו יהיו גבוהים בעת נטילת קומדין (תרופה המאיטה את קצב הקרישה)

3. PTT טווח נורמלי 25-35 שניות.

ערכים גבוהים: מחלות כבד כדוגמת שחמת הכבד, מחלות קרישה כגון DIC.

4. INR טוווח נורמלי סביב 1.

זהו למעשה המדד המאפשר השוואה של איכות קרישת הדם בין בני אדם שונים. במדד זה נשתמש בעיקר אצל אנשים הנוטלים תרופות מדללות דם בכדי שנוכל לווסת את המינון המתאים. הערך הנ"ל יהיה גבוהה יותר ככל שמינון מדללי הדם יהיה גבוהה יותר. 

כמן כן כל אחת מהתוצאות יכולות להיות מעל או מתחת לנורמה בעקבות המחלות השונות המצוינות לעיל, או בעקבות נטילת תרופות ממשפחת מדללי הדם.

המאמר נכתב על ידי ד"ר צחי לנדא



  מאמרים לפי נושא תפקודי קרישה

    
מחקר חדשני מביא לדיון מחודש בחלופה לקומדין, תרופה נוגדת קרישה שלא נמצא לה תחלופה זה יותר מ-50 שנה, בוועדת הסל של משרד הבריאות. היקף העלות המשוער עבור החלופה החדשה ינוע בין 50-125 מיליוני שקלים. ...

  שאלות ותשובות לפי נושא תפקודי קרישה

  שאלות נוספות  
שאיבת מוח עצם היא תהליך שבו נלקחים תאי גזע מהעצם עצמה על ידי שאיבה. תהליך זה נעשה בשיטה כירוגית עם הרדמה מקומית. תופעות הלוואי מעטות והפרוצדורה מהירה יחסית, אך כיום שיטה זו כמעט שאינה בשימוש. במקו...
פרותרומבין הוא פקטור המעורב בתהליך הקרישה של הדם. מוטציה בפקטור זה גורמת לרמות גבוהות יותר של פרותרומבין בדם, ולכן לנטייה לקרישיות יתר. המוטציה מעלה א הסיכון להיווצרות תרומבוזה בוורידים פי 2. בהרי...
אבץ, כמו גם מגנזיום וברזל, יכולים להפחית את הספיגה של הקומדין במערכת העיכול, ובכך להפחית את זמינותו בגוף. לכן כאשר נוטלים קומדין וכדורי אבץ, יש להקפיד על הפרש של כשעתיים בין נטילת כל אחת מהתרופות....
הבירור שאותו צריכה לעבור אחותך לגבי קרישיות יתר צריך לכלול בדיקות דם כלליות, בדיקת ספירת דם, בדיקת תפקודי קרישה (PT, PTT, INR), בדיקת תפקודי כבד, וכן בדיקות ספציפיות יותר של מוטציות שישנן במשפחה: ...
לא מצאתי כי יש תגובות בין התרופות טגרטול (קרבאמאזפין) לבין רדוקטיל (סיבוטרמין) או בין קומדין לבין רדוקטיל. יכולה להיות תגובה קלה דווקא בין קומדין לבין טגרטול, אבל אם את לוקחת את השילוב כבר זמן מה,...
קומדין או warfarin היא תרופה קשה לאיזון. אני מפנה אותך לתשובה קודמת שניתנה באתר לגבי מאכלים מותרים ואסורים עם נטילת קומדין, המכיל קישור למסמך עם מידע על מאכלים העשירים בוויטמין K: http://www.i...
כטיפול מונע מקובל לקחת 100 מ"ג אספירין ביום. ד"ר שירי אורי - אינפומד
אני בת 33. למעלה משבועים אני סובלת מכאבים חריפים כמעט בכל עצם ועצם בגוף. הכאב התחיל ברגל שמאל, בירך, ולאחר יום חלף ועבר לירך רגל ימין. כשחלף הכאב ברגל ימין הוא עבר לגב, ולאחר מכן לשכמות, לאצבעות הידיי...
לכל תרופה יש תופעות לוואי. אסטרדיול ניתנת כטיפול למגוון בעיות: כטיפול חלופי לתסמיני גיל המעבר, למניעת דלדול עצם (אוסטאופורוזיס) ועוד. התרופה איננה גורמת אירוע מוחי, אך בשימוש ממושך, עולה הסיכון למ...







רופאים בתחום
פרופ' יוסף חביב פרופ' יוסף חביב
מנהל מחלקת נפרולוגיה ולחץ דם - סורוקה קרא עוד
ד"ר שמעון שטורך ד"ר שמעון שטורך
מנהל המכון הנפרולוגי מרכז רפואי בני ציון חיפה קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ