דלג לתוכן

בדיקת כלורידים בדם (CHLORIDES SERUM)

ערוץ בריאות כללית
2 דקות קריאה

כלור הוא אחד מהמלחים בדם אשר צריכים להיות במאזן בין פנים לחוץ התא (בנוסף לאלקטרוליטים נתרן, אשלגן וביקרבונט). המאזן ביניהם שומר על רמות חומצה-בסיס בתא. כלור הוא האניון (בעל מטען שלילי) העיקרי של התא, כאשר רובו המוחלט (88-90%) נמצא מחוץ לתא, בעוד שמיעוטו (10-12%) נמצא בתוך התא, ותפקידו לאזן את מטענו החיובי של הנתרן כך שהאיזון החשמלי של התאים ישמר[1].

יד מחזיקה מבחנה של בדיקת כלורידים בדם

צילום: shutterstock

מטרת הבדיקה

הבדיקה נועדה לבדוק האם רמות הכלור נמצאות בטווח התקין, שכן הן מאזנות את מטענו החשמלי החיובי של הנתרן, וזאת על מנת לבדוק האם מאזנו החשמלי של התא נשמר. כמות הכלור בדם משקפת את האיזון בין הכלור אותו הגוף מאבד בדרכים שונות - בהפרשה בצואה או בשתן, או דרך העור בהזעה - לבין הכלור שנכנס לגוף מהמזון אותו הגוף צורך. כך ישנה אינדיקציה למצב מאזן הנוזלים והמינרלים בגוף, דבר המשפיע על מאזן החומצה-בסיס בגוף וזאת עקב כך שהמאזן תלוי ברמות המלחים השונים בדם[1].

מחלות ומצבים בריאותיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות

עודף כלוריד יכול להיגרם עקב התייבשות, אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות חריפה[2], הפרשת יתר של אלדוסטרון[3] (הגורם להצטברות מינרלוקורטיקואידים בגוף - חומרים הגורמים לצבירת מלחים מוגברת), נטילת תרופות (מתילדופה, פנילבוטזון, אסטרוגנים),חמצת מטבולית ובססת נשימתית (הפרעות הקשורות לחוסר איזון בחומציות בגוף)[1].

חסר בכלוריד יכול להיגרם עקב איבוד מוגבר של יוני הכלוריד וזאת בגלל מספר סיבות: הקאות[4], שלשולים, תרופות משתנות, הזעת יתר עקב חום גבוה או פעילות מאומצת, כוויות, בססת מטבולית, חמצת נשימתית, חוסר בהפרשת אלדוסטרון[3], הפרשה מוגברת של ההורמון ADH אשר גורם לצבירת נוזלים מוגברת בגוף דבר הגורם לכך שריכוז הכלור בגוף יורד[1].

במצבי חמצת מטבולית תהיה עלייה ברמת הכלור עד 10 meq/L  מעל הנורמה.

במצבי בססת מטבולית תהיה ירידה ברמת הכלור עד  meq/L8  מתחת לנורמה.

 

אוכלוסיות בסיכון

  • חולים באי ספיקת כליות[2].
  • חולים באי ספיקת לב[2].
  • חולים שהקיאו או שלשלו בתדירות גבוהה[4].

אופן ביצוע הבדיקה

הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת כחלק מבדיקות האלקטרוליטים. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות. מומלץ להיות בצום לפני הבדיקה לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה.

תוצאות

ערכי הנורמה
אוסמולאליות השתן נמדדת במיליאקוויולנט לליטר (meq/L). תוצאה תקינה היא בדרך כלל בין 102-109, אך יכולה להיות מעט גבוהה יותר או נמוכה יותר[5].

תוצאה מעל לנורמה

הגורמים לרמות כלור גבוהות מהנורמה בדם הם התייבשות, אי ספיקת כליות חריפה, צריכת יתר במזון,  הפרשת יתר של אלדוסטרון, חמצת מטבולית, בססת נשימתית, צריכת יתר במזון, נטילת תרופות (מתילדופה, פנילבוטזון, אסטרוגנים)[6] [3] [1].

תוצאה מתחת לנורמה

הגורמים לרמות כלור נמוכות מהנורמה בדם הם שימוש בתרופות משתנות (תיאזיד, פוסיד), הקאות ממושכות², שלשולים ממושכים, אי ספיקת כליות כרונית, הזעה מרובה, כוויות, אי ספיקת לב, SIADH- אצירת מים בגוף,  חוסר בהפרשת הורמון בשם אלדוסטרון⁴, חמצת נשימתית, בססת מטבולית)[6]  [4] [3] [1].

 

אזהרות

סיכון:

מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.

רמת סיכון:

אין נתונים

[1] Uptodate- Approach to the adult with metabolic acidosis.

[2] McCluskey SA, Karkouti K, Wijeysundera D, Minkovich L, Tait G, Beattie WS, Hyperchloremia after noncardiac surgery is independently associated with increased morbidity and mortality: a propensity-matched cohort study, Anesth Analg. 2013 Aug;117(2):412-21. Epub 2013 Jun 11.

[3] Yamazaki O, Ishizawa K, Hirohama D, Fujita T, Shibata S, Electrolyte transport in the renal collecting duct and its regulation by the renin-angiotensin-aldosterone system, Clin Sci (Lond). 2019;133(1):75. Epub 2019 Jan 8.

[4] Wedenoja S, Höglund P, Holmberg C, " Review article: the clinical management of congenital chloride diarrhea", Aliment Pharmacol Ther. 2010;31(4):477. Epub 2009 Nov 11.

[5] JAMESON, FAUCI, KASPER, HAUSER, LONGO, LOSCALZO, "HARRISON MANUAL OF MEDICINE" 20th Edition, aboratory Values of Clinical Importance, p.2758.

[6] SCHWARTZ WB, HAYS RM, POLAK A, HAYNIE GD, Effects of chronic hypercapnia on electrolyte and acid-base equilibrium. II. Recovery, with special reference to the influence of chloride intake, J Clin Invest. 1961;40:1238.

רופאים בתחום
ד"ר דן פרט
ד"ר דן פרט אורתופדיה
אורתופד מומחה, כירורגיה של כף הרגל והקרסול, סגן מנהל המערך האורתופדי, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר.
פרופ' יצחק צילינסקי
פרופ' יצחק צילינסקי כירורגיה פלסטית
מומחה לכירורגיה פלסטית ולניתוחי מוז (Mohs)
ד"ר שחר לקס
ד"ר שחר לקס כירורגיה
מומחה בכיר כירורגיה כללית ואונקולוגית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו