בדיקת שומנים בדם (Cholesterol and Triglycerides Test, Lipid Profile)

תזונה העוזרת להורדת לחץ דם כוללת: 1) מיעוט מלח במאכלים. מומלץ לצרוך פחות מ-5 גרם מלח (נתרן כלוריד) ביום על ידי הימנעות מתוספת מלח למאכלים. 2) דיאטה עשירה באשלגן וסידן. 3) הימנעות מאלכוהול. 4) הגבלת כמות הכולסטרול, שומן, ובמיוחד שומן רווי. 5) דיאטת DASH אשר מכילה מזונות טבעיים עם תכולה גבוהה של אשלגן ונמוכה של שומן ובמיוחד שומן רווי, עם דגש על פירות, ירקות ומוצרי חלב רזים (אחוז שומן נמוך). באתר http://www.nhlbi.nih.gov/health/public/heart/hbp/dash ניתן למצוא חוברת הסבר מפורטת (באנגלית) על דיאטת DASH כולל פירוט הדיאטה ומתכונים. מידע על דיאטת DASH בעברית ניתן למצוא באתר http://www.hadassah.org.il/Hadassa/.../dash.htm

רבים מן הגורמים המגבירים את הסיכון שלכם ללקות בכולסטרול גבוה ניתנים לשליטה.

סוכרת: סוכרת מובילה לעתים קרובות לרמות גבוהות של טרגליצרידים, רמות נמוכות של HDL ורמות גבוהות של LDL. אולם טיפול יעיל בסוכרת עשוי לסייע בהפחתת ההשפעה הזו.

תזונה: תפריט עשיר בשומן רווי, שומן טרנס, כולסטרול וקלוריות עלולה להגדיל את רמת הכולסטרול הכללית שלכם ולהוביל למשקל עודף. יותר מדי שומן רווי עלול להמריץ את ייצור הכולסטרול בכבד שלכם, דבר העלול להגביר ייצור של LDL ולהגביר את הסיכון שלכם ללקות במחלת לב כלילית.

היעדר פעילות גופנית: היעדר פעילות גופנית מפחית את רמות ה-HDL ומגביר את המשקל העודף ואת ההתנגדות לאינסולין במקרי סוכרת, דבר המגביר את גורמי הסיכון הללו לכולסטרול גבוה. על ידי הגברת זרימת הדם שלכם ושיפור בריאות מערכת הלב וכלי הדם, הפעילות הגופנית מביאה תועלת לכל מערכת מחזור הדם ועשוי להפחית את רמת ה-LDL (הכולסטרול הרע) ולהגדיל את רמת ה-HDL (הכולסטרול הטוב).

משקל עודף: משקל יתר מקושר לירידה ברמת ה-HDL ועלייה ברמת ה-LDL. משקל יתר תורם גם לאי-סבילות לגלוקוז ולהתפתחות סוכרת.

עישון: עישון מגביר את סיכוייכם למחלת לב כלילית, והפסקת העישון יכולה להפחית את הסיכון.

ברוב המקרים של הפסקת אישור התרופה ע"י קופת החולים מדובר בסיבה כלכלית של הקופה ולא משום שהתרופה מזיקה. קיימות תרופות רבות בעלות אותו חומר פעיל המשווקות תחת שמות שונים. כל שם מסמל תוצרת חברה אחרת. קופות חולים מגיעות להסדרים עם חברת התרופות המספקת את המחיר הטוב ביותר עבור אותה תרופה. כך לפעמים קופת חולים עוברת מחברה לחברה, ולמעשה התרופה נשארת (מבחינת החומר הפעיל) בדיוק אותה תרופה. במקרים בהם תרופה מזיקה או אסורה לשימוש, מיד היא מוסרת מן המדפים, לא ניתן לרכוש אותה וכל הרופאים מודעים לכך. אין הדבר נכון לגבי קרסטור. התרופה עדיין בשימוש, ואין כל דאגה להשתמש בה (למעט תופעות הלוואי הידועות והקיימות שלה).

ההיסטוריה הרפואית של אביך מצביעה על כך שהוא סובל מבעיות כלי דם על רקע של יתר לחץ דם, סוכרת ואולי גורמים נוספים. גורמי סיכון אלה יוצרים תנאים נוחים להיווצרות קרישי דם בעורקים. מתיאורך סביר להניח שקריש דם (תסחיף) הוא שגרם לאירוע המוחי החולף (TIA). הגורמים העיקריים למחלת לב וכלי דם הם סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה, עישון, חוסר פעילות גופנית, שומנים בדם, לחץ גופני או נפשי וקרישיות יתר של הדם. אביך חייב להפחית גורמי סיכון אלה, לאכול באופן מאוזן, להתמודד עם מצבי לחץ, ולעסוק בפעילות גופנית משקמת. כמו כן הייתי ממליץ לו לבדוק את רמת ההומוציסטאין בדם. התכווצויות באצבעות הרגל עלולות להופיע כתוצאה ממחסור במגנזיום ובאשלגן, או מזרימת דם לא טובה לקצות האצבעות. ניתן לעסות האזור במים פושרים לשיפור זרימת הדם לאזור. הייתי ממליץ שיצטרף לתוכנית לשיקום ומניעת מחלות לב וכלי דם. בברכה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב

התרופה רואקוטן היא נגזרת סינתטית של ויטמין A. כתופעת לוואי היא אכן עלולה לגרום לעליית רמת שומני הדם, ובעיקר של הטריגליצרידים. מאמר שפורסם בשנת 2001 הראה שמטופלים המפתחים היפרטריגליצרידמיה (טריגליצרידים גבוהים בדם) בעת טיפול ברואקוטן, וכן הוריהם, נמצאים בסיכון גבוה יותר להפרעות שומן בעתיד ולפיתוח הסינדרום המטבולי (סוכרת, יתר לחץ דם והשמנה), כך שהאלמנט החיובי הוא שאפשר בעתיד לעקוב יותר מקרוב על הדברים הללו. להלן פרטי המאמר וקישור לאתר בו הוא נמצא. Rodondi N, Darioli R, Ramelet AA, et al. "High Risk for Hyperlipidemia and the Metabolic Syndrome after an Episode of Hypertriglyceridemia during 13-cis Retinoic Acid Therapy for Acne: A Pharmacogenetic Study." Ann Intern Med 136(8):582-9 (2001 Apr). http://www.annals.org/cgi/content/abstract/136/8/582 ייתכן, אם כן, שיש לך נטייה משפחתית לרמה גבוהה של שומני דם, אך ניתן יהיה לוודא זאת בעתיד לאחר שתפסיקי את השימוש ברואקוטן ותבדקי רת רמת השומנים בצום. לגבי מעקב בדיקות הדם של הטריגליצרידים, נהוג לקחת בדיקות לפני תחילת הטיפול ולאחר 4 שבועות. אם הערכים הם מעל 8MMOL/L (הערכים התקינים הם בין 0 ל-2.3) או שיש עלייה של 5 MMOL/L ביחס לערך הבסיסי, נהוג להפסיק את הטיפול, לחזור על הבדיקה לאחר שבועיים, ולחדש את הטיפול במינון של 50% לעומת זה שניתן בפעם הקודמת. מומלצת גם על דיאטה דלת שומן. בדף הבא תוכלי למצוא את ההנחיות גם לגבי הבדיקות האחרות: http://www.skintherapyletter.com/2004/9.3/1.html

על פי מכתבך נראה שערכי הכולסטרול שלך דווקא ירדו מאז שהתחלת ליטול גלולות (203 לפני השימוש בגלולות לעומת 155 בזמן השימוש). בכל אופן, יכול להיות קשר בין נטילת גלולות למניעת הריון לבין רמת הכולסטרול, בעיקר אם יש רקע משפחתי של בעיות כולסטרול. שמירה על אורח חיים בריא היא פרמטר חשוב באיזון הכולסטרול, אך נראה שאת אכן שומרת על אורח חיים שכזה. אני ממליצה לך לפנות לרופא הנשים ולנסות להחליף את הגלולות אם יש בכך צורך. אם לא יחול שינוי ברמת הכולסטרול, יש לשקול אמצעי מניעה חלופיים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

פרוגריה היא מחלה נדירה ביותר, שבה מופיעים סימנים של זקנה אצל ילד. אין כיום טיפול מרפא לפרוגריה. בספרות הרפואית מדווחים על שני טיפולים - האחד על ידי הורמון גדילה והשני, ניסיוני על בעלי חיים. ידוע כיום מהו האיזור הגנומי הפגוע בפרוגריה, ונראה כי הטיפול יתפתח יותר בעתיד על בסיס זה. הטיפול הקיים כיום הוא בעיקרו תומך, שנועד למנוע סיבוכים וטיפול בהם אם יש כאלה. הוא כולל דברים כמו הפחתת כולסטרול בדם אם רמתו גבוהה, על מנת להוריד את הסיכון לאירועי לב טיפול מניעתי באספירין במינון נמוך; טיפול אורתופדי למפרקי הירכיים ריפוי בעיסוק עם דגש על הידרותרפיה על מנת לשמור על גמישות מפרקים וטווח תנועה תקין מחלה זו מצריכה מעקב הכולל אקג, אקו לב, סקירת עורקי צוואר לפחות פעם בשנה, פרופיל שומנים בדם, צילומי שיניים שנתיים, צילומים של מפרקי הירכיים. תוכלו למצוא מידע רב על הנושא באתר זה: http://www.genetests.org/query?dz=hgps

4 התוצאות הראשונות מעידות על חריגות קלות ביותר בספירת הדם שאין להן כל משמעות. רמת הסוכר שלך גבוהה. - האם הבדיקה נעשתה בצום? אם כן, יש לחזור על הבדיקה פעם נוספת בצום, או לבצע העמסת סוכר. תוצאה גבוהה חוזרת (בתנאי שהבדיקות בוצעו כראוי ובצום) מעידה על מחלת הסוכרת, ומחייבת טיפול. רמת הטריגליצרידים מעט גבוהה (הנורמה היא עד 150). הסיבה לעלייה ברמת הטריגליצרידים היא בדרך כלל שילוב של נטייה תורשתית ותזונה עשירה בשומנים. סוכרת לא מאוזנת, השמנת יתר, תת-פעילות בלוטת התריס, תסמונת נפרוטית (מחלה כלייתית) - גם אלה עשויים לגרום לעלייה ברמת הטריגליצרידים. ישנן תרופות שעלולות לגרום לעלייה ברמת הטריגליצרידים, הכוללות משתנים, תרופות להסדרת קצב הלב, סטרואידים ועוד. הטיפול הוא קודם כל דיאטה מאוזנת דלת שומן ופעילות גופנית. HDL הוא "הכולסטרול הטוב". רצוי שרמתו תהיה גבוהה ככל האפשר. אצלך הרמה מעט נמוכה, 42, אך לצערנו לא ניתן לעשות דבר על מנת לשנות את המצב. לא ציינת אם בדיקת רמת הבילירובין היא בדיקה של בילירובין כולל, ישיר או עקיף, לכן לא אוכל להתייחס לתוצאה. רמת ה- CPK שלך היא 311, וזו רמה מאוד גבוהה. תוכל למצוא מידע רב בפורטל אינפומד לגבי CPK. פעילות גופנית רגילה היא הסיבה העיקרית לעלייה קלה ב- CPK. קודם כל יש לשלול אפשרות זו על ידי ביצוע בדיקה חוזרת לאחר כשבוע ללא פעילות גופנית. רמת ה- INR PT תקינה היא עד 1.2. זהו מדד לתפקודים מסוימים של מערכת הקרישה. הארכה של INR יכולה להתרחש עקב הפרעה בקרישה, העלולה להוביל לדימומים לא נשלטים. כך לגבי הערכים PT-sec ו- APTT, שגבוהים אצלך. יכול להיות שישנן הפרעות קרישה שונות הגורמות לכך, או נטילה של קומדין, תרופה נוגדת קרישה. אם אינך נוטל קומדין, יש לפנות בהקדם לרופא המטפל לבירור. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

בבדיקות הדם שצירפת, בהינתן שהן נלקחו לאחר צום לילה, רמת הטריגליצרידים גבוהה ורמת ה- HDL כולסטרול נמוכה, אך רמת ה- LDL כולסטרול אינה מוגברת, וכך גם הטוטל כולסטרול. למעשה החריגה הבולטת ביותר היא בטריגליצרידים (מצב הנקרא היפרטריגליצרידמיה). היפרטריגליצרידמיה היא צורה שכיחה של דיסליפידמיה (הפרעה בשומני הדם), הכרוכה לעיתים קרובות בתחלואה קורונרית (של הלב) מוקדמת. סיבות להיפרטריגליצרידמיה כוללות הפרעות משפחתיות או גנטיות, סוכרת לא מאוזנת, תרופות, צריכת אלכוהול, תת-פעילות בלוטת התריס, מחלת כליה סופנית וזיהום ב- HIV. בהערכה הראשונית יש לזהות גורמים משניים להיפרטריגליצרידמיה, כגון תרופות או סוכרת לא מאוזנת, יש למדוד את היקף המותניים, לחשב את ה- BMI (יחס גובה ומשקל) לבדוק את רמת הליפידים בצום, ולברר אם ישנו סיפור משפחתי של טריגליצרידים גבוהים או של תחלואה קורונרית מוקדמת. ברמות טריגליצרידים הגבוהות מ- 1000 או 1500 מ"ג יש לטפל עם פיבראטים (כדוגמת התרופה שנרשמה לך) להורדת הסיכון לפנקריאטיטיס (דלקת של הלבלב). פחות ברורה יעילות הטיפול ברמות נמוכות עד בינוניות של טריגליצרידים. כאשר הרמה נמוכה יותר מקובל לנסות תחילה לטפלב בבעיה על ידי שינוי אורח החיים, כך שיכלול ירידה במשקל, אשר מביאה לירידה קלה עד בינונית ברמת הטריגליצרידים (כ-22%) ולעליה של כ-9% ברמת ה- HDL כולסטרול. דיאטה דלה במזונות עשירים בשומן רווי, אותם יש להחליף בפחמימות מורכבות ובשומנים חד-בלתי רוויים ורב-בלתי רוויים (יש לקבל ייעוץ של דיאטנית!). הפסקת עישון וצריכה מתונה של אלכוהול. הטיפול התרופתי מוצע למטופלים היפרטריגליצרידמים עם סיפור אישי או משפחתי של תחלואה קורונרית מוקדמת. מומלץ לטפל בפיבראטים במטופלים עם טריגליצרידים מעל 1000 מ"ג למניעת פנקריאטיטיס. לסיכום, אם ישנם הרבה קרובי משפחה מבוגרים עם היפרטריגליצרידמיה, אך ללא עדות קלינית למחלות לב, ניתן לטפל בהיפרטריגליצרידמיה וברמות הנמוכות של ה- HDL בהצלחה על ידי שינויים באורח החיים בלבד, כולל ירידה בתצרוכת הקלורית, הפחתת השומן הרווי ותכנית אימון אירובי. אם יש סיכון לתחלואה קורונרית מוקדמת, על בסיס סיפור משפחתי, יש לתת טיפול תרופתי בנוסף לשינוי אורחות החיים. בקישור המצורף למטה ישנה גם התייחסות לצריכת אומגה-3. ישנה סקירה מצוינת על הנושא בעיתון רפואי הנקרא New England Journal of Medicine המתוקצר בדף הבא, שעל בסיסו נכתבה תשובתי: http://www.isim.org.il/article19.asp

אין קשר ישיר בין ערכי ויטמין D והכולסטרול לבין מחלת העור שיש לך. רמת הוויטמין D נמוכה בחלק גדול מהאוכלוסיה. לגבי הכולסטרול, יכול להיות שיש נטייה משפחתית לכך, או שהדיאטה שלך מאוד לא מאוזנת. בכל מקרה, את מקבלת טיפול מתאים בסטאטינים. כדאי גם להקפיד על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית סדירה. את יכולה לקרוא על מיקוזיס פונגוידאס (Mycosis Fungoides) כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_012405_2.htm