בדיקת בדיקה גופנית של מערכת הלב וכלי הדם (Physical examination of the cardiovascular system)

תשובה: לא קיימת דרך להפסיק לעשן בהדרגה. הפסקת עישון אינה גורמת להתקף לב, כי אם להיפך, מקטינה את הסיכון לכך. אם אביך מעוניין להפסיק, אך מתקשה, כדאי לו לפנות אל רופא המשפחה שלו, שכן יש כמה דרכים שעשויות לסייע לו להפסיק - אם באמצעות טיפול תרופתי או באמצעות קבוצות תמיכה. בהצלחה.

תשובה: קשה להבין ממכתבך וללא בדיקה מה מקור הכאבים. סיבות לכאבים באזור זה יכולות להיות רבות: סיבות מאסקולאריות (שקשורות לשרירים, עקב מתיחה חבלה וכו'), סיבות שלדיות (חבלה בעצמות, דלקות ועוד), סיבות נוירולוגיות (כמו לחץ על עצבים מסויימים), או בעיה בריאות. חשוב לפנות לרופא במקרה כמו שלך, בו רצוי שישלול גם בעיות בלב כסיבות לתופעה. הרופא יבדוק אותך ויוכל לערוך בירור של הסיבה לכאבים ולתחושת הנימול שלך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: החשש מפעילות גופנית מאומצת לאחר ניתוח מעקפים מובן ומוכר. מומלץ לחזור בהדרגה לפעילות ולחכות כ-6 שבועות עד חזרה מלאה לסטנדרט הפעילות אליו היית רגילה. פעילות גופנית מאומצת היא פעילות בה הדופק עולה יותר מ-30 פעימות לדקה לעומת הדופק שלך במנוחה. גם הרמת משא של יותר מ 8 ק"ג אינה מומלצת בשלב זה. עליך לשאוף להגיע ל-30 דקות הליכה ולקבוע את עוצמת הפעילות על ידי שני משתנים: 1. הדופק - הדופק בזמן ההליכה יעלה עד 25 פעימות יותר מדופק המנוחה. 2. ההרגשה האישית בזמן המאמץ. ברפואה משתמשים בסולם הרגשה אישית ( שנקרא גם סולם בורג) הבנוי כדלקמן: 6 - פעילות קלה מאוד, 10-8 - פעילות קלה, 12-11 - פעילות בינונית, 13 - מתחיל להיות קשה, 15-14 - קשה, 19-17 - קשה מאוד, 20 - בלתי נסבל. המחקרים הוכיחו שניתן לפעול גם בהרגשה 13 - כאשר מתחיל להיות קשה מבלי שיהיה עומס על הלב. במילים אחרות, גם בהרגשה 13 אין מצב של איסכמיה, ולכן ההליכה צריכה להיות נמרצת כל זמן ששומרים על הכללים ומתחשבים בדופק ובהרגשה האישית. לאחר כחודש וחצי, מומלץ להצטרף לתוכנית שיקום לב. התוכנית נעשית בפיקוח רפואי ולאחר בדיקת ארגומטריה, ובה ניתן יהיה להתוות לך תוכנית אישית שמתאימה לצרכיך. בהצלחה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב

תשובה: הכל תקין ואין כל בעיה. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומומחה ברפואת ספורט

תשובה: אמפיזמה היא נפחת של הריאות, ומהווה חלק ממחלת COPD, המופיעה בדרך כלל על רקע של עישון כרוני. עם זאת, יש קשר בין נפחת לבין ברונכיטיס (דלקת סימפונות) כרונית וגיל מתקדם. כפתור האאורטה (aortic knob) הוא חלק אנטומי של קשת אב העורקים, הבולט בצילום חזה פרונטלי. הסתיידויות שם, או בכלל בכלי דם, הן תופעה שכיחה ביותר של הגיל המבוגר, הנובעת מתהליך האתרוסקלרוזיס (הסתיידות העורקים). עם זאת, מחקרים מן השנים האחרונות הראו כי הסתיידויות דווקא במיקום הזה, הן בעלות משמעות פרוגנוסטית לגבי פיתוח של מחלת לב כלילית טרשתית, ויכולות להוות סימן למחלת לב תת-קלינית. לכן נראה לי שכדאי לכם להיוועץ בקרדיולוג לגבי צורך בהערכת העורקים הכליליים של הלב (קורונרים). לא נראה לי שיש קשר בין בעיה זו לבין הפרקינסון או הטיפול התרופתי. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

תשובה: יכולות להיות סיבות רבות לכאבים שאתה מתאר, אך חייבים בראש ובראשונה לשלול בעיה בלב. לכן, אני מייעץ לך לפנות לרופא המשפחה שלך כדי שיוכל להתחיל במספר בדיקות פיזיקאליות, בדיקות דם ובדיקות דימות אחרות, כגון ארגומטריה, על מנת לקבל תמונה טובה יותר של מצבך. כמו כן חשוב לרופא להכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך ואת מצבך הבריאותי על מנת להעריך את גורמי הסיכון שלך ללקות במחלה קרדיווסקולרית. ד"ר גיל טאובר - אינפומד

תשובה: טיפול ביתר לחץ דם הוא נחוץ ביותר, הואיל ומדובר במחלה בה יש סכנות רבות ובמקרים רבים היא א-תסמינית (האדם לא חש בדבר). טיפול שמרני ביתר לחץ דם מומלץ בהחלט, והוא כולל פעילות גופנית, ירידה במשקל, תזונה דלת מלח, אורח חיים רגוע. טיפול שמרני זה עוזר באחוז קטן של המקרים, ובעיקר במקרים בהם לחץ הדם אינו גבוה במיוחד (כמו במקרה שלך). אם הטיפול השמרני אינו עוזר, יש מקום להתחלת טיפול תרופתי. לגבי טיפול בצמחי מרפא - קיימים צמחי מרפא רבים שיכולים להוביל לירידת לחץ דם, אולם חשוב לזכור שמרביתם לא נבחנו במחקרים קליניים מערביים ומוסדרים. נקודה חשובה לציון היא העובדה שעל אף היות צמחי המרפא טבעיים, אין זה אומר שאין להם תופעות לוואי שיכולות להיות קשות למדי. שנית, אף על פי שצמחי מרפא אמורים לטפל בבעיה המקורית, מחקרים רבים מוכיחים שהשפעתם היא סימפטומטית בלבד, דהיינו כל עוד נוטלים אותם משיגים את המטרה, ובהפסקתם לחץ הדם עולה בחזרה. אכן היום תחום צמחי המרפא עשיר מאד, אולם הוא אינו תחת פיקוח (כל הצמחים נמצאים תחת הגדרת תוספי מזון ולא תרופות), ולכן הדבר עשוי להיות בעייתי באנשים הנוטלים תרופות אחרות, באנשים עם מחלות רקע נוספות ואף באנשים בריאים. בנוגע לויתור על הטיפול התרופתי - באם שינוי הרגלי החיים מספיקים להוריד את לחץ הדם לערכים הרצויים - זה מצויין, וניתן תחת השגחת הרופא המטפל לרדת במינון התרופה ליתר לחץ דם ואף להפסיקה לחלוטין. באם השינוי בהרגלי החיים לא עזר, נטילת צמח מרפא זה או אחר יכולה לעזור, תוך הבנה וידיעת החסרונות שבטיפול זה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: דפיקות לב מהסוג שאת מתארת, אינן מעידות בהכרח על בעיה בלב. ייתכן שהדבר נובע משינויים הורמונליים או מטאבוליים המתרחשים בגופך, בעיקר בסיטואציות שהזכרת. עם זאת, אני ממליצה להמשיך בבירור על מנת לשלול פתולוגיות בלב. תוכלי גם לפנות לאנדוקרינולוג לצורך הערכה הורמונלית או מטאבולית. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: הטיפול בדימום תלוי בכמות הדימום. אם הדימום הוא רב, גשי לרופא המטפל. אם הוא מועט, סביר להניח שיפסיק מעצמו. הקפידי רק לחטא את המקום כ-3 פעמים ביום. הקולות שבתך משמיעה אינם מדאיגים כל עוד אינם מלווים בקשי נשימה, בחנק או בהכחלה. אם כן, שוב, גשי לבדיקת רופא. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: אולי ההבדלים בין ערכי לחץ הדם בשתי הזרועות מעידים על בעיה באחד מכלי הדם העורקיים, ולאו דווקא בלב. הבעיה יכולה להיות כתוצאה מהיצרות אחד העורקים המזרימים דם לזרוע שמאל. מעבר לתשובה כללית זו, איני יכולה לייעץ, מכיוון שאין באפשרותי לבדוק אותך ולעיין בהיסטוריה הרפואית שלך לגבי הסוכרת ומחלות רקע נוספות. אמליץ לך להמתין לבדיקת הקרדיולוג. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד