בדיקת בדיקה גופנית של מערכת הלב וכלי הדם (Physical examination of the cardiovascular system)

תשובה: לא קיימת דרך להפסיק לעשן בהדרגה. הפסקת עישון אינה גורמת להתקף לב, כי אם להיפך, מקטינה את הסיכון לכך. אם אביך מעוניין להפסיק, אך מתקשה, כדאי לו לפנות אל רופא המשפחה שלו, שכן יש כמה דרכים שעשויות לסייע לו להפסיק - אם באמצעות טיפול תרופתי או באמצעות קבוצות תמיכה. בהצלחה.

תשובה: אמפיזמה היא נפחת של הריאות, ומהווה חלק ממחלת COPD, המופיעה בדרך כלל על רקע של עישון כרוני. עם זאת, יש קשר בין נפחת לבין ברונכיטיס (דלקת סימפונות) כרונית וגיל מתקדם. כפתור האאורטה (aortic knob) הוא חלק אנטומי של קשת אב העורקים, הבולט בצילום חזה פרונטלי. הסתיידויות שם, או בכלל בכלי דם, הן תופעה שכיחה ביותר של הגיל המבוגר, הנובעת מתהליך האתרוסקלרוזיס (הסתיידות העורקים). עם זאת, מחקרים מן השנים האחרונות הראו כי הסתיידויות דווקא במיקום הזה, הן בעלות משמעות פרוגנוסטית לגבי פיתוח של מחלת לב כלילית טרשתית, ויכולות להוות סימן למחלת לב תת-קלינית. לכן נראה לי שכדאי לכם להיוועץ בקרדיולוג לגבי צורך בהערכת העורקים הכליליים של הלב (קורונרים). לא נראה לי שיש קשר בין בעיה זו לבין הפרקינסון או הטיפול התרופתי. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

תשובה: יכולות להיות סיבות רבות לכאבים שאתה מתאר, אך חייבים בראש ובראשונה לשלול בעיה בלב. לכן, אני מייעץ לך לפנות לרופא המשפחה שלך כדי שיוכל להתחיל במספר בדיקות פיזיקאליות, בדיקות דם ובדיקות דימות אחרות, כגון ארגומטריה, על מנת לקבל תמונה טובה יותר של מצבך. כמו כן חשוב לרופא להכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך ואת מצבך הבריאותי על מנת להעריך את גורמי הסיכון שלך ללקות במחלה קרדיווסקולרית. ד"ר גיל טאובר - אינפומד

תשובה: קשה להבין ממכתבך וללא בדיקה מה מקור הכאבים. סיבות לכאבים באזור זה יכולות להיות רבות: סיבות מאסקולאריות (שקשורות לשרירים, עקב מתיחה חבלה וכו'), סיבות שלדיות (חבלה בעצמות, דלקות ועוד), סיבות נוירולוגיות (כמו לחץ על עצבים מסויימים), או בעיה בריאות. חשוב לפנות לרופא במקרה כמו שלך, בו רצוי שישלול גם בעיות בלב כסיבות לתופעה. הרופא יבדוק אותך ויוכל לערוך בירור של הסיבה לכאבים ולתחושת הנימול שלך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: קוצר נשימה הוא סימפטום חשוב אך מאד לא ספציפי, דהיינו, גורמים רבים יכולים להוביל לקוצר נשימה. חלקם לגמרי שפירים וללא משמעות קלינית, וחלקם מסוכנים למדי, ויש חשיבות לאבחנם. סיבות לדוגמה הינן מחלות לב, מחלות ריאה חסימתיות או מגבלתיות, הפרעת חרדה, מחלות זיהומיות המערבות את דרכי האוויר או הריאות, מחלות כלי דם ועוד סיבות רבות. בשאלתך אינך מתאר האם למעט קוצר הנשימה אתה סובל מסימפטומים נוספים, כגון כאבים בחזה או דפיקות לב. האם במאמצים קשים קוצר הנשימה מוחמר? האם יש קשר ללחץ נפשי? כמו כן לא תיארת האם אינך סובל מיתר לחץ דם, השמנת יתר, סוכרת. אני ממליץ לפנות לרופא המשפחה אם הסימפטום הנ"ל חוזר על עצמו ומפריע לתפקוד. באם תדירותו מאד נמוכה, אתה אדם בריא בדרך כלל, וקוצר הנשימה מופיע לשניות בודדות רק כשאתה מנסה להכניס אוויר וחולף מייד, סביר כי לא קיימת בעיה קשה או ממשית.

תשובה:

לעתים נדירות יכולה אנגינה להתקיים בהיעדר מחלת לב כלשהי. אנשים שיש להם בעיה בשסתום הלב הנקראת היצרות אב העורקים סובלים מזרימת דם מופחתת מן הלב אל העורקים הכליליים . אנשים הסובלים מאנמיה קשה עלולים לסבול מאנגינה משום שדמם אינו נושא די חמצן. אנשים ששרירי הלב שלהם התעבו זקוקים ליותר חמצן ועלולים לסבול מאנגינה כשאינם מקבלים די חמצן.

תשובה: דפיקות לב מהסוג שאת מתארת, אינן מעידות בהכרח על בעיה בלב. ייתכן שהדבר נובע משינויים הורמונליים או מטאבוליים המתרחשים בגופך, בעיקר בסיטואציות שהזכרת. עם זאת, אני ממליצה להמשיך בבירור על מנת לשלול פתולוגיות בלב. תוכלי גם לפנות לאנדוקרינולוג לצורך הערכה הורמונלית או מטאבולית. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: רמת האנזים טרופונין עולה כ-6 שעות לאחר אוטם בשריר הלב, ורמתו נשארת גבוהה עד 14 יום לאחר מכן. מקובל לחזור על הבדיקה פעמיים במשך 12 שעות כדי לשלול אירוע לב. הרמה של הטרופונין הנחשבת לגבול העליון של הנורמה היא 0.01, אך ישנם מצבים בהם רמה גבוהה אינה מעידה על אוטם בשריר הלב, לדוגמה אי-ספיקת כליות. בדיקת טרופונין אינה הפקטור היחיד לאבחון של אוטם בשריר הלב, האבחון כולל פרמטרים ובדיקות נוספים. מידע נוסף על בדיקת טרופונין תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=273

תשובה: החשש מפעילות גופנית מאומצת לאחר ניתוח מעקפים מובן ומוכר. מומלץ לחזור בהדרגה לפעילות ולחכות כ-6 שבועות עד חזרה מלאה לסטנדרט הפעילות אליו היית רגילה. פעילות גופנית מאומצת היא פעילות בה הדופק עולה יותר מ-30 פעימות לדקה לעומת הדופק שלך במנוחה. גם הרמת משא של יותר מ 8 ק"ג אינה מומלצת בשלב זה. עליך לשאוף להגיע ל-30 דקות הליכה ולקבוע את עוצמת הפעילות על ידי שני משתנים: 1. הדופק - הדופק בזמן ההליכה יעלה עד 25 פעימות יותר מדופק המנוחה. 2. ההרגשה האישית בזמן המאמץ. ברפואה משתמשים בסולם הרגשה אישית ( שנקרא גם סולם בורג) הבנוי כדלקמן: 6 - פעילות קלה מאוד, 10-8 - פעילות קלה, 12-11 - פעילות בינונית, 13 - מתחיל להיות קשה, 15-14 - קשה, 19-17 - קשה מאוד, 20 - בלתי נסבל. המחקרים הוכיחו שניתן לפעול גם בהרגשה 13 - כאשר מתחיל להיות קשה מבלי שיהיה עומס על הלב. במילים אחרות, גם בהרגשה 13 אין מצב של איסכמיה, ולכן ההליכה צריכה להיות נמרצת כל זמן ששומרים על הכללים ומתחשבים בדופק ובהרגשה האישית. לאחר כחודש וחצי, מומלץ להצטרף לתוכנית שיקום לב. התוכנית נעשית בפיקוח רפואי ולאחר בדיקת ארגומטריה, ובה ניתן יהיה להתוות לך תוכנית אישית שמתאימה לצרכיך. בהצלחה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב

תשובה: אולי ההבדלים בין ערכי לחץ הדם בשתי הזרועות מעידים על בעיה באחד מכלי הדם העורקיים, ולאו דווקא בלב. הבעיה יכולה להיות כתוצאה מהיצרות אחד העורקים המזרימים דם לזרוע שמאל. מעבר לתשובה כללית זו, איני יכולה לייעץ, מכיוון שאין באפשרותי לבדוק אותך ולעיין בהיסטוריה הרפואית שלך לגבי הסוכרת ומחלות רקע נוספות. אמליץ לך להמתין לבדיקת הקרדיולוג. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד