קרוהן היא מחלת מעי דלקתית כרונית הנגרמת בעקבות תגובה חיסונית בלתי הולמת בדופן מערכת העיכול. המקום הנפוץ ביותר המעורב בקרוהן הוא המעי הדק, אך נגעים עלולים להופיע לכל אורך מערכת העיכול, לאו דווקא באופן המשכי. מחקרים גילו כי בדמם של חולי קרוהן רבים יכולים להימצא נוגדני ASCA (Anti-Saccharomyces Cerevisiae Antibodies). הימצאותם של נוגדנים אלו מעידה בסבירות גבוהה על הימצאות המחלה. בבדיקה זו ניתן לזהות את נוגדני ASCA, מה שעשוי לעזור לזהות את המחלה ולהבדילה ממחלות אחרות בעלות אפיון קליני ומעבדתי דומה[1].
צילום: shutterstock | Simon Kadula
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי מעבדתי בתהליך האבחנה של מחלת קרוהן ובמיוחד בהבדלתה ממחלת קוליטיס כיבית, גם היא מחלת מעי דלקתית[1].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
מחלת הקרוהן – המחלה נפוצה במדינות מערביות מפותחות וביהודים ממוצא אשכנזי. התפרצות המחלה קורית לרוב בגילי 15-30 ולאחר מכן בגילי 40-60, עם שכיחות מעט גבוה יותר בנשים[2].
הביטוי הקליני של מחלת הקרוהן הוא מגוון, כאשר התסמינים הנפוצים ביותר כוללים[3]:
כאבי בטן והתכווצויות - לרוב בצד הימני תחתון של הבטן אך יכולים להופיע בכל אזור.
שלשולים - בדרך כלל באים והולכים בתקופות, עם או ללא דם הנראה לעין.
חולשה כללית.
ירידה במשקל.
במקרים מסוימים יכולים להופיע גם תסמינים חוץ-מעיים כגון כאבי ודלקות פרקים, תסמיני בעור, דלקות עיניים, אבנים בדרכי השתן, מחלת כבד ועוד[3].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה כאשר קיימת תמונה קלינית המתאימה למחלות מעי דלקתיות וכשניסיונות קודמים להבדיל בין קרוהן לבין קוליטיס כיבית כשלו (בדרך כלל בדיקות אנדוסקופיות דימות וביופסיות). אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[1].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[4][5].
מעל הנורמה תוצאה הגבוהה מערכי הנורמה מעידה על הימצאות נוגדני ASCA בדם ותומכת באבחנת מחלת הקרוהן.
מתחת לנורמה תוצאה הנמוכה מערכי הנורמה מעידה על היעדר נוגדי ASCA בדם, אך אין בכוחה לשלול את אבחנת מחלת הקרוהן, שכן קיימים גם חולי קרוהן שליליים לנוגדנים.
במקרים רבים, נהוג לבצע את בדיקת נוגדני ASCA במקביל לבדיקה לנוגדני p-ANCA המקושרים לקוליטיס כיבית. באמצעות שילוב שתי הבדיקות ניתן לבצע הבחנה משמעותית יותר בין שתי המחלות.
שלום ד"ר בעקבות כאבי בטן והקאות תכופות הופניתי לבדיקת דם לצליאק, שם יצא כי יש לי מחסור בIGA (11.1, הטווח הוא 65-421), וכמו כן מחסור בברזל ומחסור בחומצה פולית. בדיקת הTIGA יצאה שלילית (קטן מ3 U/ml) אך להבנתי היא לא אמינה בגלל החוסר בנוגדן. בעקבות כך ביצעתי בדיקת DGP igG/igA, שם התוצאה שהתקבלה היא 10, כאשר הטווח הוא 0-6.9. נכון לעכשיו ביצעתי השבוע בדיקת גסטרו, רופא הגסטרו שביצע את הבדיקה רשם שלא ראה פגיעה בסיסי המעי. כרגע מחכה רק לתוצאות הביופסיה. רציתי לדעת מה הסבירות לכך שזה אכן צליאק והאם יש בדיקות דם נוספות שאני יכולה לעשות שלא מבוססות על הIGA. תודה!
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
המשך
נועה12/03/2024 | 09:58
תודה על התשובה. אשמח להבין אם לדעתך התוצאות של הבדיקת דם מראות על צליאק, ואם קיימות עוד בדיקות דם שאפשר לעשות שלא מתבססות על iga. תודה!
שלום ד"ר קרטר ישנן תקופות שבהן מיד אחרי התרוקנות בבוקר אני מרגיש חולשה קיצונית שממשיכה איתי שעות, עד תחושה של כמעט עלפון. סימנים נוספים כוללים רעידות בידיים וברגליים, תחושה שהבטן "ריקה", וכאב עמוק וממוקד במרכז הבטן (לפעמים מרגיש כמעט בגב). האם יש משהו שניתן לעשות כדי להקל עד שאוכל לבצע בירור כראוי?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
כמו כל הרופאים, לא מכירים את הבעיה ונותנים עצה
שיפי09/07/2024 | 16:18
סובלת מבעיה דומה. אף רופא לא מכיר או מבין את התופעה. נותנים משלשלים למרות שזאת לא בעיה של עצירות או קושי ביציאות אלא תגובה לאחר יציאות. אולי קשור לבעיה נוירולטגית ועצב הואגוס, אבל רוב הנוירולוגים גם לא מבינים בזה וכך המון אוכלוסיה סובלים ומתקשה לתפקד ללא כל עזרה והבנה של אף אחד.
פרופסור נכבד, בן 66. נמצאתי רגיש למשפחת הפנצילינים. טופלתי ב 3 סבבים בחיידק ההליקובקטר, ושלושת הסבבים נכשלו. עדיין חיובי וסימפטומטי. מה הרפואה מציעה במצב כזה? חן חן
התבקשתי לתת בדיקת צואה כדי לוודא הכחדת חיידק הליקובקטר לאחר טיפול. בשעה 9:00 בבוקר לערך נתתי צואה, בשעה 10:00 הגעתי לאחות, שסירבה לקבלה כי הגעתי לאחר איסוף הבדיקות למעבדה. חזרתי הביתה, שמתי את הבדיקה בחדר מקורר עם מזגן ולמחרת ב-6:00 בבוקר מסרתי אותה. רציתי לוודא שמבחינת זמנים זה תקין, והבדיקה לא התקלקלה בינתיים, ככה שהתוצאה שקיבלתי נכונה ומדוייקת. הסיבה שעשיתי זאת היא כי אין לי אפשרות לשלוט על מתן הצואה, ולרוב זה יקרה בשעות שלא מקבלים בהן בדיקות ויהיה עליי להמתין קרוב ליממה עד למסירתה
שלום בשל קלפרוטקטין גבוה (מעל 400) אני נדרש לעבור בירור של המעי הדק. אין לי תסמינים אופיניים לibd, רק כאבי בטן. איזו בדיקה עדיפה- ct/mra או קפסולה של המעי הדק? מה יתן תמונה יותר אמינה?