קרוהן היא מחלת מעי דלקתית כרונית הנגרמת בעקבות תגובה חיסונית בלתי הולמת בדופן מערכת העיכול. המקום הנפוץ ביותר המעורב בקרוהן הוא המעי הדק, אך נגעים עלולים להופיע לכל אורך מערכת העיכול, לאו דווקא באופן המשכי. מחקרים גילו כי בדמם של חולי קרוהן רבים יכולים להימצא נוגדני ASCA (Anti-Saccharomyces Cerevisiae Antibodies). הימצאותם של נוגדנים אלו מעידה בסבירות גבוהה על הימצאות המחלה. בבדיקה זו ניתן לזהות את נוגדני ASCA, מה שעשוי לעזור לזהות את המחלה ולהבדילה ממחלות אחרות בעלות אפיון קליני ומעבדתי דומה[1].
צילום: shutterstock | Simon Kadula
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי מעבדתי בתהליך האבחנה של מחלת קרוהן ובמיוחד בהבדלתה ממחלת קוליטיס כיבית, גם היא מחלת מעי דלקתית[1].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
מחלת הקרוהן – המחלה נפוצה במדינות מערביות מפותחות וביהודים ממוצא אשכנזי. התפרצות המחלה קורית לרוב בגילי 15-30 ולאחר מכן בגילי 40-60, עם שכיחות מעט גבוה יותר בנשים[2].
הביטוי הקליני של מחלת הקרוהן הוא מגוון, כאשר התסמינים הנפוצים ביותר כוללים[3]:
כאבי בטן והתכווצויות - לרוב בצד הימני תחתון של הבטן אך יכולים להופיע בכל אזור.
שלשולים - בדרך כלל באים והולכים בתקופות, עם או ללא דם הנראה לעין.
חולשה כללית.
ירידה במשקל.
במקרים מסוימים יכולים להופיע גם תסמינים חוץ-מעיים כגון כאבי ודלקות פרקים, תסמיני בעור, דלקות עיניים, אבנים בדרכי השתן, מחלת כבד ועוד[3].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה כאשר קיימת תמונה קלינית המתאימה למחלות מעי דלקתיות וכשניסיונות קודמים להבדיל בין קרוהן לבין קוליטיס כיבית כשלו (בדרך כלל בדיקות אנדוסקופיות דימות וביופסיות). אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[1].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[4][5].
מעל הנורמה תוצאה הגבוהה מערכי הנורמה מעידה על הימצאות נוגדני ASCA בדם ותומכת באבחנת מחלת הקרוהן.
מתחת לנורמה תוצאה הנמוכה מערכי הנורמה מעידה על היעדר נוגדי ASCA בדם, אך אין בכוחה לשלול את אבחנת מחלת הקרוהן, שכן קיימים גם חולי קרוהן שליליים לנוגדנים.
במקרים רבים, נהוג לבצע את בדיקת נוגדני ASCA במקביל לבדיקה לנוגדני p-ANCA המקושרים לקוליטיס כיבית. באמצעות שילוב שתי הבדיקות ניתן לבצע הבחנה משמעותית יותר בין שתי המחלות.
שלום שרונה, זה נכון מאוד. לרפואה הסינית מספר כלים אבחנתיים המסתמכים על התבוננות ותחושה כאפשרות לאבחן את המטופל באופן מלא אל מול התסמינים והמהלך הקליני שהיא או הוא סובלים ממנו. באמת כפי שציינת, אבחנות הדופק והלשון הן הכלים העיקריים לאבחנה, אך ישנם גם אחרים כגון בדיקת בטן, מישוש ערוצים (ערוצי הדיקור בגפיים), אבחנת פנים ועוד. כאשר מטופלת או מטופל מגיעים אלי למרפאה, חשוב לי לאגד מספר רב ככל הניתן של כלים למידע מקיף אודות מצבם. לכן אני בודק את הדופק באופן ארוך ומעמיק, בוחן את הלשון ואף מבצע מעקב לאורך זמן, בודק את הערוצים בידיים וברגליים, וכן מתשאל ומשוחח אריכות עם המטופלים שלי בכדי להבין היכן ממוקמת ההפרעה שגרמה לתסמינים ולמחלה ואיך אפשר לטפל בה. כיוון שההתמחות שלי הינה בטיפול במערכת העיכול, והפרעות ומחלות שונות במערכת זו עשויים להיות קשורים למנגנונים שונים: תנועת הדם, מערכת העצבים והנפש, המערכת האנדוקרינית, מנגנונים מטבוליים ועוד, קבלת מידע מקיף מאפשרת לי לזהות את הבעיה ולטפל בה ביעילות. בברכה, אסף
שלום רב אוהד, צמחי מרפא סיניים עשויים להיות יעילים למגוון מאוד רחב של מצבים רפואיים במערכת העיכול. במחלות דלקתיות של מערכת העיכול כגון קרוהן וקוליטיס יש חשיבות אדירה לטיפול בצמחי מרפא, הן כתוצרים ממוקדים ומרוכזים כגון כורכומין המותאם לטיפול בקוליטיס, או אינדיגו לקרוהן, אך יותר מהכל מומלץ להשתמש במרשמי צמחי מרפא המותאמים אישית לפי האבחנה, בכדי לדייק את הטיפול הנכון לפי אבחנה ספציפית למטופל או מטופלת. באם ישנה שאלה ממוקדת אישית מוזמן לפנות ולהתייעץ. בברכה, אסף
שלום רב טל, בהחלט, ויש לזה הסבר די מדויק דרך העיניים של הרפואה הסינית. לפי הרפואה הסינית, מערכת העיכול (בעיקר מערכות הטחול והקיבה אך גם אחרות) אחראית על “עיבוד והתמרה” של מזון לנוזלים ולאנרגיה חיונית (צ׳י). כשהמערכת הזו נחלשת—אם בגלל סטרס מתמשך, תזונה לא מותאמת, עומס רגשי, תשישות פיזית או מחלה—היכולת לפרק מזון בצורה תקינה נפגעת. התוצאה יכולה להיות הופעה של רגישויות חדשות למזונות שבעבר לא עשו לך שום בעיה. בשפה פשוטה, זה לא רק “המזון בעייתי”, אלא שהמערכת שמקבלת אותו ואחראית על פירוקו והטמעתו פחות יציבה ומגיבה ביתר. החדשות הטובות הן שזה מצב דינמי וברוב המקרים ניתן לשיפור משמעותי דרך איזון מערכת העיכול—בעזרת התאמת תזונה מותאמת אישית, דיקור וצמחי מרפא. אם זה משהו שאתה חווה לאחרונה, שווה לבדוק את זה לעומק ולא רק להימנע ממזונות, שם לרוב נמצא הפתרון האמיתי. בברכה, אסף
היי קרינה, צרבות וריפלוקס הן תסמין (סימפטום) להפרעות רבות ע״פ הרפואה הסינית. לכן בזמן תהליך טיפולי, בכדי להתייחס למופע הצרבות והריפלוקס, יש לבצע תהליך אבחון מסודר ומקצועי. כאשר תהליך זה מתבצע באופן מיטבי, ניתן לייצר מהלך טיפול טוב ויעיל, אשר מתייחס גם לגורמי הרקע למופע (״השורש״ של הבעיה), אך גם יש להפחית בפועל את תופעת הריפלוקס אשר גורמת לסבל ופגיעה באיכות החיים. מקווה שמובן ושסייעתי להבנתך. בריאות טובה, אסף
אני סובל מעצירות כבר כמה שנים. אני אוכל הרבה סיבים, שותה מים ואפילו ניסיתי תוספים שונים – אבל הבעיה עדיין חוזרת. איך הרפואה הסינית מסבירה מצב כזה והאם יש דרך אחרת לטפל בזה
שלום רב אלכס, עצירות כרונית במבוגרים היא הפרעה נפוצה ביותר ומהווה בעיה הסובלים ממנה כ-12-15% מהאוכלוסיה הבוגרת. הסיבות להופעת ההפרעה מגוונות ותלויות בהיבטים משמעותיים כגון מין, גיל, טיפולים תרופתיים, תזונה, מבנה המעי, פעילות גופנית ועוד. כאמור, תזונה איננה הסיבה היחידה או יותר נכון - הפתרון היחיד להפרעה. גם שימוש יתר בסיבים ללא שתייה מרובה ומתאימה יכולים לבסס את העצירות הכרונית. ברפואה הסינית, עצירות כרונית נתפסת כביטוי לחוסר איזון פנימי – לא רק בעיה “מקומית” במעי. זה יכול לנבוע מיובש וחום, מחולשה של מערכת העיכול, או מתקיעות שנוצרת גם בגלל סטרס. לכן, הטיפול מתמקד לא רק בהקלה על היציאה, אלא בהחזרת הזרימה והאיזון לגוף כולו – דרך דיקור, תזונה וצמחי מרפא. אבחנה מדויקת חשובה הרבה יותר מהתוויית טיפול סימפטומטי בלבד. בברכה, אסף