אולטרסאונד עיניים היא בדיקת הדמיה לא פולשנית שעוזרת באבחון והערכה של מחלות ומצבים רפואיים של העין וארובת העין. בדיקת הדמיה זו נועדה למצבים בהם בדיקה קלינית בלבד אינה מספיקה. במקרים רבים יהיה ניתן לזהות או לנהל מגוון של מחלות עיניים ללא אולטרסאונד עיניים, אך באמצעות בדיקה זו ניתן לאסוף מידע שלא ניתן להשיג על ידי בדיקה קלינית על המבנה והפתולוגיה של העין[1].
הבדיקה נחשבת ליעילה במיוחד במקרים בהם לא ניתן לקבל תמונה בהירה של העין בגלל פתולוגיה שמונעת או מטשטשת את העין כגון עכירות בקרנית או קטרקט צפוף. זהו כלי חשוב לרופאת או רופא עיניים כדי לקבל במהירות, בבטחה ובזול תמונה של עיני המטופל/ת[2].
צילום: shutterstock | Dejan Dundjerski
מטרת הבדיקה
אולטרסאונד עיניים יכול לתת תמונה מדויקת של מבנים תוך עיניים ולספק מידע על מצב העדשה, הזגוגית, הרשתית, השכבה הדמית ולובן העין. הבדיקה נעשית בדרך כלל כאשר בדיקה אחרת של מבנים תוך עיניים היא קשה או בלתי אפשרית. במקרים מסוימים אולטרסאונד עיניים תשמש לאבחון של מחלות עיניים הניתנות לזיהוי בבדיקה קלינית, אך יש צורך להבדיל אותן בוודאות ממצבים בריאותיים אחרים[1].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
בין המצבים שהבדיקה יכולה לזהות או לשלול, ניתן למנות את המקרים הבאים[1]:
בעיות עפעפיים – כגון בצקת חמורה, טרזורפיה (חיבור עפעף עליון ותחתון) חלקית או מלאה.
עכירות בקרנית - כגון הצטלקות, בצקת חמורה.
היפאמה - דם בעין.
היפופיון – תאים דלקתיים בקרנית.
מיוזיס – היצרות אישון.
קטרקט צפוף.
עכירות זגוגית - כגון דימום, בלאי דלקתי.
ממברנה בעין – קרום על הרשתית.
גידולים בעין.
היפרדות רשתית.
דלקת בקרום הלובן.
דרוזן של עצב הראייה – משקעים דמויי חלבון.
אופן ביצוע הבדיקה
הכנות לבדיקה ניתן להבחין בין שני סוגים של בדיקות, עליהם יורחב בהמשך[3]:
במקרה של A-Scan יינתנו טיפות הרדמה לעיניים לפני הבדיקה, כך שלא תהיה תחושה בעיניים.
במקרה של B-Scan יימרח ג'ל על העפעפיים רגע לפני התחלת הבדיקה, והעיניים יישארו סגורות לכל אורכה.
מהלך הבדיקה הטכנולוגיה של אולטרסאונד עיניים זהה לבדיקות אולטרסאונד אחרות. גלי קול שנוצרים, מוחזרים למתמר על ידי הרקמות שנמצאות בדרך. כאשר הגל הקול חוזר, נוצרים אימפולסים חשמליים שמתורגמים לתמונה. גלים בתדר גבוה יותר חודרים פחות לתוך הרקמות, אך יש להם רזולוציה טובה יותר. לעומת זאת, גלים בתדר נמוך יותר חודרים עמוק יותר, אך יש להם רזולוציה פחות טובה[4].
ישנם שני סוגים עיקריים של אולטרסאונד שנהוג להשתמש בהם כיום ברפואת עיניים[3]:
A-Scan –סריקה זו נותנת פרטים על אורך העין; זוהי סריקה חד ממדית; נעשית באמצעותה מדידה של האורך הצירי של העין במקרה של הנחת עדשה מלאכותית בניתוח קטרקט. כמו כן, בדיקה זו עשויה לשמש להערכת הפרעות בראייה של העין ומחלות אחרות המערבות את העין כגון גידולים. במהלך הסריקה יש לשבת על כיסא ולהניח את הסנטר על משענת. לאחר מכן יש להסתכל ישר קדימה. מכשיר האולטרסאונד יונח על המשטח הקדמי של העין.
B-scan - סריקה זו משמשת להדמיה של חתך דו ממדי של העין. היא משמשת בדרך כלל להערכת מחלות המערבות את המקטע האחורי של העין, לרוב במקרים בהם נוזלים בתוך העין מייצרים עכירות ולא ניתן לבצע הדמיה ישירה. הסריקה יכולה לאבחן מחלות עיניים כגון דימום, היפרדות רשתית, סרטן עיניים וגוף זר בעין. במהלך הבדיקה ייתכן שיהיה צורך להזיז את העיניים לכמה כיוונים.
אולטרסאונד עיניים נעשה בישיבה או בשכיבה והוא נמשך 15-30 דקות.
לאחר הבדיקה שתי הסריקות בדרך כלל מהירות והן כרוכות באי נוחות מינימלית. מאחר שב- A-scanנעשה שימוש בטיפות עיניים לצורך הרדמה, חשוב להימנע ככל שניתן ממגע בעיניים עד שחוסר התחושה ייפסק, וזאת כדי למנוע פציעה בעין[3].
אזהרות
סיכון: במצב של חשד לפצע פתוח בכדור העין, הבדיקה צריכה להתבצע אך ורק על-ידי איש או אשת מקצוע מנוסים, וזאת כדי למנוע לחץ על העין שעלול לגרום לנזק נוסף2.פרט לכך, אולטרסאונד עיניים כרוך במעט סיכונים כאשר הוא נעשה בצורה נכונה, והבדיקה אינה אמורה לגרום לאי נוחות משמעותית[5].
פענוח תוצאות
ממצאי הבדיקה יתקבלו בהתאם לתמונת האולטרסאונד שתתקבל, במקרים מסוימים יהיה צורך בבדיקות נוספות לצורך אבחון סופי.
עדי שלום הטיפות שציינת הינן מקבוצת התרופות נגד דלקת שאינן סטרואידים. נהוג להשתמש בטיפות באלו במקרים מסויימים לאחר ניתוח קטרקט על מנת להקטין הסיכון להיווצרות בצקת ברשתית לאחר הניתוח וכן במצבי דלקת מסויימים. וולטרן הינה יותר וותיקה בארץ ומחירה זול יותר. בהצלחה
שלום רב שמי ילנה. אני בת 58 . לפני כ30 שנה עברתי ניתוח קרטוטומיה. בתקופה אחרונה יש ירידה בראיה בעין שמאל בעיקר ולא ניתן לפתור את הבעיה בעזרת משקפיים. יש גם קטרקט. קראתי שניתוח לקטרקט לא פשוט אם יש צלקות בקרנית לאחר קרטוטומוה. מה הפתרון לאנשים כמוני?
שלום, עברתי ניתוח קטרקט בלייזר בעין ימין והושתלה לי עדשה לראייה למרחק, לאחר הניתוח הראיה בעין זו למרחק אני לא רואה כל חד ומקרוב לא רואה טוב. לגבי העין השניה הציע לי הרופא לשים עדשה למרחק מחשב. האם זה מומלץ והאם בכל מקרה אצטרך משקפי קריאה ?
שלום, הפעלתי כיריים קרמיות חדשות "רגילות" על המקסימום (לא אינדוקציה) וחיפשתי את האפשרות לטיימר כיבוי כי עמדתי להניח סיר, עד שמצאתי את האפשרות כי אני לא מכיר את הכיריים לקח לי משהו כמו חצי דקה, בזמן הזה הכירה הייתה חשופה (ללא סיר עליה) וניתן היה לראות את גוף החימום זוהר באדום מהחום מתחת לזכוכית והרגשתי היטב את החום מגיע לפנים, האם יש סיכון כלשהו מהחום/מהקרינה לעיניים במבט לכיוון כיריים קרמיות למשך זמן כזה של חצי דקה-דקה? הבנתי שהטמפרטורה של הכירה יכול להגיע גם ל-700-800 מעלות. תודה
עברתי ניתוח קטרקט והושתלה לי עדשה טורית שכוונה לראיה מיטבית ממרחק, בעין השנייה אנותח בעוד שבועיים והתוכנית היא לשתול עדשה טורית שתכוון לראייה מקרוב. אני חושש מהסתגלות למצב בו העיניים יהיו מפוקסות למרחקים שונים. האם קיים טווח היפרפוקלי חופף שמקל על המוח להסתגל למצב זה. אני די חושש מהעניין. עד הניתוח השתמשתי במשקפיים ביפוקל ללא קושי אודה על מידע בעניין.
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
מונו ויז'ן
מוטי05/08/2023 | 09:40
עברתי את הניתוח ואני שלושה ימים עם ראיית מונו ויז'ן ואני מוצא שזה גורם לי לסחרחורת ותחושה כללית לא נוחה, אני מבין שיש תקופת הסתגלות למצב . כששתי העינים פקוחות אני רואה היטב אבל קיימת תחושה שיש לפקס את העיניים מחדש בכל מבט למרחק שונה. העין שרואה לקרוב מאוד מטושטשת למרחק וקיימת תחושה של "כובד על העין" מעין תחושה לא נוחה שיש על העין מעין משקל יחסית לעין שרואה היטב מרחוק. האם מרחק הראייה ישתפר בעין זו עם הזמן ? האם ניתן לחייג את העדשה בשנית לרחוק בניתוח ? במידה ולא אסתגל למצב , ( אולי בגלל שיש לי נטיה לבדוק את ההפרש בין העיניים כל הזמן..) האם משקפי מולטיפוקל יכולים להוות פתרון שיאזן את העיניים ויקל עלי? תודה על המענה.