בדיקה זו מזהה מרקר המשמש כסמן סרטני CA 125, הקרוי גם גליקופרוטאין MUC16 - מולקולה המורכבת מבסיס חלבוני עליו יש שלד סוכרי הבנוי מאפיתל. סמן זה משמש בעיקר לגילוי ומעקב אחר סרטן השחלות, אך הוא מרקר לממאירויות נוספות: בשד, ברירית הרחם, בחצוצרות במעי הגס ובלבלב, ואף במחלות כגון שחמת כבד, הפאטיטיס, דלקת בלבלב, אנדומטריוזיס, דלקת באגן או בחלל הבטן. כמו כן, סמן זה יכול להתקבל בציסטות שפירות של השחלות, בשרירנים ברחם, במהלך מחזור תקין, וכן בשליש הראשון של ההיריון. סמן זה אינו מהווה מרקר חד משמעי או יחיד לזיהוי סרטן השחלה ולצורך אבחון סרטן שחלה יש להסתייע במדדים ובדיקות נוספות כאולטרסאונד אגני[1].
צילום: shutterstock | Arif biswas
מטרת הבדיקה
בדיקה זו מסייעת לאבחון ממאירות בשחלות וכן לבדיקת מצב הגידול לפני או לאחר ביצוע טיפולי כימותרפיה או הקרנות. סמן זה מסייע לגלות הימצאות ממאירות בשחלות בשלבים מאוחרים של המחלה ואינו מסייע בגילויה בשלבים מוקדמים שלה. הדבר שכיח יותר בנשים שנמצאות לאחר תקופת הפוריות עקב הרגישות הנמוכה של הסמן בגילים אלו[2].
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת מסרום הדם כחלק מבדיקות הכימיה. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות. אין צורך בצום או בהכנה מיוחדת לפני הבדיקה. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך.
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה הבדיקה נמדדת בערכים של יחידות למיליליטר (U/ml). טווח תקין הינו מתחת ל-35.[4]
מעל הנורמה יכול להעיד על סרטן שחלות אפיתליאלי, סרטן השד, סרטן רירית הרחם, סרטן הלבלב, סרטן המעי הגס, שחמת הכבד, הפאטיטיס, אנדומטריוזיס, דלקת באגן (PID), דלקת בלבלב, דלקת בחלל הבטן, שרירנים ברחם, ציסטות שפירות בשחלות, הריון בשליש הראשון.
אצל נשים הסובלות מסרטן השחלות תוצאות בדיקת CA-125 חיוביות, וכיום משמש סמן זה הן לאבחון סרטן השחלות והן למעקב אחר הצלחת הטיפול בנשים עם סרטן השחלות. תוצאות תקינות הן פחות מ-35 u/ml ולכן במקרה שלך שתי הבדיקות תקינות. ההבדלים בערכים יכולים להיות כתוצאה מהבדל בין המעבדות שבהן התבצעו הבדיקות. אין לי הסבר אחר, וגם שלא ברור משאלתך מתי הן נעשו ובאיזה סדר. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
בהחלט כן. גם אשכים אשר ממוקמים היטב בשק האשכים בינקות יכולים מסיבה כלשהי לעלות עם הזמן ולתפוס מקום גבוה יותר בתעלת המפשעתית. לעתים הורים מדווחים, כי לילדם מעולם לא הייתה בעיה שכזו כשנולד, ורק בגיל מאוחר יותר- 5-10 התפתחה. במקרה שכזה, יש לטפל, בדיוק באותו אופן ומאותן סיבות שיש צורך לטפל בתינוק שנולד עם אשך טמיר. לאחר ביצוע אבחנה מדויקת, כי אכן מדובר בטמירות, הילד לרוב יישלח לטיפול ניתוחי דומה.
CA-125 הוא סמן מטבולי אשר שייך לקבוצה רבגונית של חומרים ביוכימיים המיוצרים על ידי תאי סרטן או על ידי תאים בריאים בתגובה לתהליך סרטני. לבדיקת סמן זה רגישות וספציפיות גבוהות לגידולים של השחלה. עם זאת, רמת CA-125 יכולה להיות גבוהה בשל מגוון סיבות נוספות שאינן קשורות לסרטן, והיא אינה מספיקה כדי לאבחן סרטן. לכן לא ניתן לומר דבר לפני שתהיה תשובה של ביופסיה (דגימת רקמה) מהגוש שנמצא ברחם. לפי התשובה ניתן יהיה להחליט על אופן הטיפול. בדיקת CA-125 אינה נותנת מידע נותנת מידע על התפשטות של גידול. כדי לבדוק זאת יש להשתמש בבדיקת CT. ד"ר שירי אורי - אינפומד
ערך הסמן CA-125 בבדיקות שביצעת תקין. תוצאה נורמלית אצל נשים היא מתחת ל-35u/ml. מידע נוסף לגבי סמן זה תוכלי למצוא באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=91
מוצרי סויה אכן מדמים את פעולת האסטרוגן. במקרים רבים נמצא שילדות שצרכו כמויות גדולות של מוצרי סויה סבלו מהתפתחות מינית מוקדמת, הופעת ציסטות בשחלות, ובמקרים מסוימים נמצא קשר בין צריכה מוגברת של סויה לבין התפתחות סרטן השד. נשים רבות נוטלות כמוסות מסוג זה לאחר הפסקת הווסת על מנת לשמור על איזון הורמונלי. במקרה שלך, כיוון שאת מציינת שאת עדיין מקבלת מחזור באופן סדיר, יתכן שכמוסות הסויה דווקא גורמות לחוסר איזון הורמונלי, מה שעשוי להגביר את הסיכוי להיווצרות ציסטות בשחלות. חשוב לציין שציסטות מסוג זה הן לרוב חסרות משמעות רפואית. הן אינן גורמות תסמינים ואינן מסוכנות. פעמים רבות האישה אינה מודעת כלל לנוכחות הציסטות, אלא אם כן הן מתגלות במקרה בבדיקת אולטרסאונד. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
לאחר ניתוחי כריתת בלוטת התריס המצריכים טיפול ביוד רדיואקטיבי משלים, יש צורך בהקפדה על כללי זהירות סביבתיים, שכן לטיפול הרדיואקטיבי סיכון בפיזור קרינה סביבתי. לפיכך, המטופלים לרוב מבודדים במשך ולאחר הטיפול ל2-3 ימים, מכל מגע עם אחרים. כמו כן יש להקפיד במיוחד שלא לבוא במגע עם נשים הרות, ילדים או תינוקות מספר ימים לאחר הטיפול. בנוסף רצוי לשמור על כללי היגיינה מחמירים למשך כ-4-6 ימים לאחר הטיפול: שטיפת ידיים יסודית, שימוש בסכו"ם וכלי מטבח נפרדים מבני הבית, מגבות וסדינים נפרדים.
הבדיקות שעברת הן בדיקות של חומרים המצויים בדם, ועשויים לשמש כסמנים לסוגי גידולים שונים. חשוב מאוד להדגיש שנוכחותם אינה מצביעה על גידול, ושלרוב הם משמשים למעקב טיפולי, ולא לאבחנה. הסמן CA125 הוא סמן לגידולים שחלתיים. לרוב ערכים קטנים מ-35 נחשבים תקינים. CEA הוא סמן לגידולי מעיים, לבלב, ועוד. ערכים שמתחת ל-5 נחשבים תקינים. AFP הוא סמן לגידולים בכבד, לרוב ערכים שמתחת ל-10 הם תקינים. שוב, אני מדגישה שמדובר בפרמטר נוסף באבחנה, ושאין להסתמך רק על סמנים אלה לצורך דיאגנוזה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
יותר מ- 95% ממקרי סרטן האשכים מסווגים כגידולים של תאי נבט. תאי הנבט הם תאים פרימיטיביים, שנמצאים בעיקר בבלוטות המין הזכריות והנקביות (אשכים ושחלות בהתאמה). אצל הגברים תאי הנבט אחראים ליצור הזרע. גידולי תא נבט באשכים בדרך כלל מופיעים באחד משני אופנים: גידולי סמינומה וגידולים שאינם סמינומה (מכונים גם (NSGCT. שני סוגי הגידולים מלווים בתסמינים זהים וגם שיעורי הריפוי שלהם זהים. הם שונים זה מזה באופן בו הם מתפשטים, או שולחים גרורות ובתגובתם לטיפולים השונים. לכן, כדי שהטיפול יהיה מוצלח ויעיל חשוב שהאבחנה תהיה מדויקת. לימפומות וגידולים אחרים שאינם גידולי תא נבט, מהווים את חמשת האחוזים הנותרים של מקרי סרטן האשכים. לסוגים נדירים אלו של סרטן האשכים יש מאפיינים שונים מאלו של גידולי תא נבט, במיוחד העובדה שהם נוטים להופיע בגיל מבוגר יותר.
לצערי, על פי נתונים אלה בינתיים לא ניתן לדעת מה טיב הבעיה. רופאך הפנה אותך לבירור מקיף ונכון, שבסופו תהיה תמונה מלאה לגבי אופי הממצאים. הממצא בשחלה יכול להיות שפיר לחלוטין, אך יכול להעיד גם על ממאירות, ועל כן ערכי ה- CA-125 וכן נתוני הזרימות באולטרסאונד יוכלו לשפוך אור ולתת מידע אם מדובר בממצא שאינו מסוכן או שיש להתייחס אליו כאל בעיה. הדבר נכון גם לגבי הממצא הפוליפואידי שנמצא בצוואר הרחם. בדיקת הקולפוסקופיה וכן תוצאות בדיקת הפאפ יעזרו מאוד באבחנה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
ציסטה בשחלה הוא ממצא שכיח, בעיקר אצל נשים בגיל הפוריות. גודל ומרקם הציסטה, וכן הקליניקה, קובעים את חומרת הממצא וכיצד יש לטפל, אם בכלל. בנוסף, סמן CA-125 יכול להעלות חשד כי מדובר בסרטן השחלות. ערך תקין נחשב לפחות מ-35, ואצלך התוצאה מעט כבוהה. אני מניחה כי ההמלצה במקרה שלך היתה להיות במעקב אחר הממצא הציסטי ורמת ה- CA-125, ולכן את חוזרת על הבדיקות. אמליץ לך להישאר במעקב גינקולוג מטפל. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
גבר בן 40, לאחר מס' חודשים של עצירויות ושלשולים לסירוגין. בעיקר עצירויות. היו מס' פעמים של צואה דקה. פניתי לגסטרואנטרולוג והוא שלח אותי לבדיקת דם. ה-ESR יצא בבדיקה 12. ראיתי שהוא די בתחום. הבדיקה השניה של ה-C REACTIVE PROTEIN יצאה לא ב"ב טוב. הערך הוא: 97. ראיתי שצריך להיות בין 0.11 עד 0.5 מה עושים ? מה המשמעות ? האם זו דלקת ? ואם כן, היכן היא ? באיזה איבר ? קבעו לי סיגמוסקופיה לעוד 3 שבועות, ללא קשר לבדיקת הדם. תודה על התשובה.
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
ALPHA FETOPROTEIN TM
קטי 10/05/2024 | 13:20
תוצאת הבדיקה שלי 2..22 אבל הGGT שלי 65 אני אישה בת 70 עוד חודש
הוסף תגובה
בדיקת דם C-REACTIVE PROTEIN
א.א22/12/2022 | 22:02
עשיתי בדיקת דם התוצאה 1.95MG/DL מה המשמעות התלוננתי על כאבי בטן ובחילות ויציאות מרובות
הוסף תגובה
סיגמואידוסקופיה
חיים03/05/2013 | 09:51
סליחה, אבל שכחתי לציין שמדי פעם ישנה הרגשה של אי התרוקנות מלאה בשירותים. וכן שלעיתים לאחר ישיבה בשירותים יש לי הרגשה שאני צריך לתת שתן וכשאני נכנס לשירותים השתן לא יוצא מיד אלא בטפטופים וזה לוקח יותר זמן מהרגיל. תודה רבה.
הוסף תגובה
בדיקת סיגמואידוסקופיה
חיים03/05/2013 | 09:45
שלום לרופאים הנכבדים, שמי חיים, בן 40 וכבר "שוחחנו" בפורום זה. השבוע בוצעה לי בדיקת סיגמואידוסקופיה. (בעבר ד"ר זיו המליץ שאעשה בדיקת רקטוסקופיה כי זה יותר זמין ולאחריה קולונוסקופיה). למיטב הבנתי, סיגמואידוסקופיה הוא שם מודרני לרקטוסקופיה. בקיצור, הבדיקה נעשתה, לפניה עשיתי 2 חוקנים בהפרש של חצי שעה לערך. הבדיקה בוצעה ללא טשטוש, ו-"הרגשתי" היטב את הצינור שהוחדר כולל הרגשה של רצון להתפנות במהלך הבדיקה. בסיכום הבדיקה הרופא כתב:"החולה נוטר בעזרת אוקסימטר. נבדק מעי גס עד גובה 40 ס"מ. ממצאי הבדיקה: מעי גס דיסקלי נבדק ונמצא תקין. ביקורת חוזרת במרפאה עם CRP חוזר. הרופא אמר שלא נמצאה סיבה לתלונותיי ולכן כדאי שאעשה שוב בדיקת דם. ואם גם הפעם ה-CRP יהיה גבוה אז הוא ימליץ על קולונוסקופיה מלאה. רציתי לשאול את הרופאים הנכבדים: עדיין יש לי כאבים מדי פעם באיזור המותניים ומעט בגב התחתון. תדירות היציאות הסתדרה פחות או יותר, לאחר שהתחלתי לעשות הליכה של כחצי שעה ביום. גם מבנה הצואה הפך להיות מוצק יותר (לעיתים רחוקות מופיעה צואה דקה). ייתכן שישנה דלקת בכל זאת ?? האם חובה קולונוסקופיה ?? אי אפשר לקבל מרופא המשפחה אנטיביוטיקה "כללית" שמצד אחד "תטפל" בדלקות קיימות אם ישנן ומצד שני לא תהיה מסוכנת ? והכי חשוב: אם כואב לי במותניים ולא התגלה דבר בסיגמואידוסקופיה (שבודקת עד לאזור זה) למה לעשות קולונוסקופיה שבודקת באיזור גבוה יותר ??? אודה על תשובתכם.
הוסף תגובה
CRP
דר זיו20/04/2013 | 21:05
הי לדעתי מגיעה לך בדיקת קולונו סקופיה מלאה ורק אח״כ להגיע למסקנה ולא להתעסק בהשערות
שלום חיים. CRP הוא אכן סמן לא ספציפי לדלקת. בכדי לקבוע מדוע הערך גבוה, צריך להכיר את כל הנתונים שלך, כולל מחלות רקע וקליניק עכשווית מלאה. המלצתי כבר בעבר על קולונוסקופיה מלאה בהקדם וזו עדיין ההמלצה. פרט לכך, כדאי שרופא פנימאי יהיה מעורב בבירור. בהצלחה.
שלום ד"ר ברנר, אני כבן 61 לפני כ-3 שנים אנמיה מחוסר ברזל, ע"מ לברר בוצע קולונסקפיה וגאסטרופיה, שני הבדיקות נמצאו תקינות. לפני כחודש בבדיקה שגרתית בגאסטרופיה נלקחו מדגמים ביופסיות אקראיות מגוף הקיבה ונמצאו הדברים הבאים (כפי שהמומחה המטולגיה רשם): דלקת כרונית עם מטפליזיה אינטסטינאלית, הסגנה של צאי T, כמו כן שני סגמנטים עם אגרגים לימפוציטארים של תאי CD20 B חיובי בלמינה פרופיה. באנגולוס הסננה של תאי B קטנים בלמיה פרופיה ואזורים של HP. lymphoepithelial lesion K167 10% שלילי. monoclonalily PCR for lgH. האבחנה תומכת באבחנה של מלטונה. בבדיקת הביופסה וכן בבדיקת נשיפה לא נמצא אדיקציה להליקובקטר. אני ב"כ בריא ללא בעיות או כאבים באזורים שונים בגוף. בוצאו בדיקות דם ןUS באזור בית השחי והבטן העליונה והתחתונה למצאית אברים מוגדלים או בלוטות חשודות: באזור הבטן העליונה תקין. באזור בית השחי מצד ימין הוגמה לימפה בקוטר של 1.5 ס"מ עם מראה סונגורפי שמור (?) נשקלה האפשרות לטיפול אנטיביוטי ולבצע שוב גאסטרוסקופיה. אשמח לקבל את חוות דעתך, באופן כללי ובפרט לגבי הטיפול האנטיביוטי - מאחר ולא נמצאו חידקי הליקובקטר בביופסה וכן בבדיקת הנשיפה, האם כדאי לבצע את הטיפול האניביוטי וא"כ גאסטרו (שזה יקח 6-8 שבועות עד שנקבל תשובה? האם לא כדאי לעבור ניתוח כבר עכשין ולטפל בגידול? נראה לי ששכל שחולף הזמן, הגידול עלול לעבור לאברים אחרים. הוסבר לי שלפי ההמצאים הגידול אמור ממש לא להיות הגרסיבי, אבל עדין הוא שם. אשמח לדעת מה אתה חושב/מציע?
היי אני בחור בן 42 לאחרונה ירדתי 50 קילו במשקל. ביצעתי בדיקות דם שיגרתיות שכל הבדיקות יצאו תקינות חוץ מ 2 בדיקות שהם - hemolobin - 13.4 קצת פחות מהנורמה. hypo - 14.7 שזה קצת יותר מהנורמה. הרופאה רוצה שאני יעשה בדיקות נוספות - complete blood , iron , ferritin ואולי אצטרך לעשות קולונוסקפיה. אני חושש שמדובר על משהו חמור? מה אומרות התוצאות והאם יש סיבה לדאגה?
שלום אבישי. יש משמעות גדולה לסיבה לירידה במשקל. האם יזומה או לא ואם יזומה באיזה אופן. תוצאות הבדיקות מעידות על אנמיה קלה שיש לבדוק את סיבותיה. הרופאה תבצע בירור אנמיה ובהתאם לתוצאות תחליט על בדיקות העזר הנוספות.