מנגנון קרישת הדם מופעל במצבים של דימומים או פציעות, ובתהליך הקרישה מגויסות טסיות דם שתפקידן ליצור רשת שתהווה חסם ליציאת הדם. פגיעה במנגנון קרישת הדם נוצרת כאשר ישנה פגיעה באחד מפקטורי הקרישה המגויסים לתהליך זה, במקרה של קרישיות יתר (טרומבופיליה) קיים חשש להיווצרות קרישי דם שעלולים לחסום את הורידים או העורקים, ואף לחסום כלי דם בריאות או במוח, מה שעלול להיות מסכן חיים[1].
במערכת הדם ישנם נוגדי קרישה טבעיים: חלבון C וחלבון S, אשר נוצרים בכבד ותלויים ברמת הפעילות של ויטמין K. בעת הצורך, עוברים נוגדי קרישה אלו ממצב בלתי פעיל למצב פעיל – גורמים להפעלתו של טרומבין, גורם המפתח בהיווצרות קרישי דם. במקרה בו חלבון C מצוי בדם אך בשל תנגודת לפעולתו הוא אינו בא לידי ביטוי, עלולה להיווצר קרישיות יתר. הסיבה העיקרית לכך היא מוטציה בפקטור הקרישה 5 – מה שגורם לפעילות ללא תלות בהשפעתו של חלבון C. שמה של המוטציה בפקטור זה היא פקטור 5 ליידן, אשר יכולה להיות הומוזיגוטית (מוטציה בשני האללים, בשני נשאי הגנים) או הטרוזיגוטית (אלל נשא גנים אחד תקין ואחד נשא מוטציה)[1].
צילום:shutterstock | Agenturfotografin
מטרת הבדיקה
בדיקת עמידות לחלבון C משופעל נעשית כאשר ישנו חשד לבעיות קרישה הקשורות לכך. בדיקה זו מהווה בדיקה מקדימה לבדיקת מוטציה גנטית בפקטור 5 ליידן. במידה והיא יוצאת חיובית, עוברים לבדיקת המוטציה. החשיבות בזיהוי מוטציה זו היא למנוע הגעה של קרישי דם לאיברים שונים בגוף ובכך למנוע מצבים מסכני חיים כגון שבץ, התקף לב או תסחיף ריאתי[2].
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת במבחנה. יש להמתין לפחות 10 ימים מאז אירוע הפקקת האחרון לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך[7].
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
[8] ערכי הנורמה הבדיקה נמדדת בערכים של יחידות בינלאומיות לדציליטר (IU/dl). ערך תקין הוא יחס מעל 2.1.
מעל הנורמה ללא משמעות ידועה.
מתחת לנורמה מעידה על תנגודת לחלבון C משופעל ומצריכה בדיקת גנטית לאבחון מוטציה בפקטור 5 ליידן, וזאת כדי למנוע פקקת ורידים תסחיפית כתוצאה מקרישיות יתר.
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
