בדיקת אבחון פסיכודיאגנוסטי (Psychodiagnostic Assessment)

הבעיה שאתה מתאר איננה דווקא שפיכה מוקדמת. כאשר ישנו ריגוש מיני, גם בלי אקט מיני מלא, ישנה שפיכה מעטה של נוזל זרע לפני ההגעה לאורגזמה המלווה בשפיכה מלאה, וזה נורמלי. אתה צריך להבדיל בין שני סוגי השפיכות. בכל מקרה, העובדה שיש לך זקפה ואתה מצליח להגיע לשפיכה, מראה כי אין המדובר בבעיה פיזיולוגית, ואם ישנה בעיה - היא פסיכולוגית בעיקרה. העובדה שעוד לא התנסית באקט מיני מלא מסבירה את ריגוש היתר בו אתה נמצא. בדרך כלל לאחר הפעמים הראשונות של קיום יחסי מין, מצליחים לשלוט טוב יותר בריגוש. אם זה לא עוזר, יש מספר טכניקות כמו: להגיע לגמירה לפני האקט המיני, כך שבגמירה השנייה, עם בת הזוג, תהייה השהיה; או תירגול עצמי שאותו ניתן ללמוד. אם הבעייה ממשיכה, אני מיעץ לך לפנות לרופא המשפחה או לסקסולוג. ד"ר גיל טאובר - אינפומד

סיבות נפשיות ופסיכולוגיות יכולות לגרום להתפתחות קוליטיס, בעיקר בחולים הסובלים ממחלת המעי הרגיז. ההסבר הוא כי ישנה מערכת עצבית לאורך המעי, וכאשר אדם נמצא במצוקה נפשית, מערכת העצבים מעורערת ומשפיעה על כל חלקי מערכת העצבים בגופנו. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

אם סבלת בעבר ממחלת הבולימיה, מומלצת בדיקת רופא כללי, שעשוי להמליץ על ביצוע בדיקות הדמיה או בדיקות דם נוספות, בדיקת רופא שיניים וטיפול / מעקב פסיכולוגי. הסיבוכים האפשריים ממחלת בולימיה בעבר הם: 1. שחיקת ציפוי האמייל של השיניים כתוצאה מהקאות חוזרות החושפות את חלל הפה למיצי קיבה חומציים, וכתוצאה מכך חורים בשיניים ורגישות בשיניים לחום וקור: ועל כך תוכלי להיוועץ ברופא השיניים שלך. 2. דלקת של הוושט, היצרויות בוושט או חזרה של תוכן קיבתי כלפי הוושט, עובדה הגורמת לכאבים וצרבות: בעיה זו מאובחנת ע"י רופא המשפחה שעשוי לשלוח אותך לבדיקות הדמיה שונות. 3. בעיה כרונית בתפקוד המעי הגס עקב שימוש יתר בתרופות משלשלות. סיבוך זה יאובחן גם הוא ע"י רופא המשפחה, עם או בלי בדיקות הדמיה נוספות. 4. סיבוכים במישור הפסיכולוגי שיכולים להיות חזרה של המחלה, הופעת אנורקסיה נרבוזה, התמכרויות לסמים ו/או אלכוהול, דיכאון וחרדה, לכן מומלצת תמיכה פסיכולוגית גם לאחר ההחלמה.

את שואלת לגבי נושאים כאובים ביותר בתחום בריאות הנפש: החיים עם אדם חולה וההשפעה של המחלה על שאר בני המשפחה; והקשיים בהעברה למסגרת דיור חוץ-ביתית. במצבים של החמרה במצבו של חולה סכיזופרניה, הדרך הטובה ביותר לשינוי היא לעתים אשפוז. נכון שהאדם מטופל תרופתית, אבל יש מקרים בהם זה לא מספיק. ממסגרת של אשפוז לפעמים יותר קל לשכנע את החולה לעבור למסגרת דיור מוגן, וצוות המחלקה גם יכול לסייע במציאת המסגרת המתאימה. מבחינת מהירות הטיפול, אין יתרון לאשפוז מול טיפול בקהילה. הצוותים הרפואיים והעובדים הסוציאליים במרפאות ובשירותי הרווחה יכולים לספק את מלוא המידע לגבי מעבר להוסטל, בדיוק כמו צוותי האשפוז. בדרך כלל לא מדובר בתהליכים של שנים, זה זמן ממושך מאד. לא ברור מפנייתך מה הסיבה לעיכוב הממושך הזה בנושא ההוסטל. כדאי מאד לברר מה הסיבה המדויקת לכך, ואז ניתן יהיה למקד את המאמץ ולקדם את התהליך. חשוב להבין, כי גם לגבי אשפוז פסיכיאטרי, וגם לגבי מעבר למסגרת דיור מוגן, כגון הוסטל, נחוצה הסכמה של החולה עצמו. לפעמים אין הסכמה, מכיוון שהחולה אינו מודע לבעייתו, וזה חלק מהמחלה. במקרים של חוסר הסכמה מתמשך מצד החולה, אשר גורם לעיכוב בטיפול, לקשיים או אפילו לסיכון עבור בני משפחתו, כדאי לברר לגבי תהליך של מינוי אפוטרופוס, ויש לעשות זאת בעזרת הרופא המטפל. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

התופעה של תלישת שיער כפייתית נקראת טריכוטילומניה. על תופעה זו תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_112607_9.asp

חלק מהפרעת האכילה הוא פחד מאי-שליטה באכילה, חוסר יכולת להפסיק התקף אכילה, והרגשה כי "האוכל שולט בי ולא אני שולט במה שאני אוכל". ייתכן שרישום המזון הוא הדרך של אשתך להתמודד עם חששות כגון אלה, ולהיות בשליטה על האוכל. חשוב שאשתך תקבל תמיכה מגורמים מקצועיים כמו פסיכולוג ודיאטנית קלינית, אשר ילוו אותה בתהליך. אתה יכול להמליץ לה להתייעץ עם המטפלים המקצועיים בנוגע לרישום אותו היא עורכת. התמיכה באדם קרוב הסובל מהפרעת אכילה היא קשה, תוכל להיעזר במידע שתמצא כאן: http://www.sahar.org.il/eating_disorder19.asp

על פי מה שכתבת, נראה כי הדכאונות אינם קשורים לתסמונת קדם-וסתית, להתקן או להוצאתו. כדאי להמשיך בירור של הדיכאון אצל מומחה בתחום, פסיכיאטר או פסיכולוג. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

לפני שאתייחס לפן הנפשי, עלי להמליץ שתפנה דרך רופא המשפחה שלך לבדיקת רופא אף-אוזן-גרון או לבדיקת נוירולוג, על מנת לשלול מקור גופני, לא נפשי, שגורם לך לשמוע רעש. לגבי גורם כזה תוכל לקרוא בתשובות בפורטל אינפומד העוסקות בתופעה הנקראת טיניטוס. שנית, בהנחה שמקור הרעש הוא נפשי, התשובה לשאלתך היא חיובית, ניתן להקל על תופעה מסוג זה באמצעות תכשירים נוגדי דיכאון וחרדה. הטיפול הוא יחסית פשוט ולא יקר, ומאד מומלץ להיעזר בו במקום לסבול ולחשוש שאתה פוגע במשפחתך. לצורך התחלת הטיפול מומלץ לשוב למרפאת בריאות הנפש בה טופלת או לבקש הפניה לפסיכיאטר דרך רופא המשפחה. תרגיש טוב ובהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

תוכל לקרוא על כך בפורטל אינפומד בקישור הבא: http://www.infomed.co.il/questions/q_051802_3.htm

היחידה למחלות זיהומיות ביה"ח שיבא - תל השומר