האלדוסטרון – חומר המשפיע על מאזני המלחים והמינרלים בגוף, מיוצר על ידי מערכת של אנזימים הנקראת רנין-אנג'יוטנסיון-אלדוסטרון. רנין הוא אנזים המופרש מהכליה ומפעיל את השלב הראשון בשרשרת תהליכים זו, אשר מטרתה העיקרית היא שמירה על מאזן תקין של מלחים ומינרלים בדם (בעיקר נתרן ואשלגן), על תקינות לחץ הדם בגוף ועל מאזן תקין של הנוזלים בגוף.
רנין נוצר מפרו רנין (אנזים שאינו פעיל ועובר חיתוך על -ידי אנזים פרוטאוליטי). הרנין הפעיל מופרש מהתאים הג'וקסטגלומרולריים בכליה ואמון על חיתוך של פפטיד (שרשרת חומצות אמינו) לא פעיל בשם אנג'יוטנסינוגן כדי להפוך אותו לאנג'יוטנסין 1 - פפטיד פעיל. אנג'יוטנסין 1 הופך לאחר מכן לאנג'יוטנסין 2 בעזרת אנזים בשם ACE הנמצא בנימי הריאה. אנג'יוטנסין 2 הוא הורמון שאחראי, בין היתר, על הפרשת ההורמון אלדוסטרון מבלוטת יותרת הכליה (אדרנל) אשר גורם לספיגה חוזרת של יוני נתרן בנפרוני הכליה המושכים אחריהם מים לדם וכך גורמים לעלייה בנפח כלי הדם וכתוצאה מכך גם בלחץ הדם בגוף.
לצד זאת, אלדוסטרון מגביר גם את הפרשת יוני האשלגן ותחושת הצמא בגוף. אנג'יוטנסין 2 גורם אף להפרשת חומר בשם ואזופרסין (ADH) אשר מגביר ספיגת מים מחודשת בתאים דרך הפעלת משאבות נתרן-אשלגן בתאים.[1]
Saiful52 | Shutterstock
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה כדי לאבחן יתר לחץ דם, והיא משמשת גם לצורך בקרה על מצב לחץ הדם ועל נפח הנוזל החוץ תאי. בנוסף, תוצאותיה מסייעות לעיתים בבחירת הטיפול התרופתי ויכולות להצביע על האפשרות להימצאות גידול בבלוטת האדרנל. פעמים רבות רמת ההורמון אלדוסטרון נמדדת יחד עם רמת האנזים רנין, שכן רמה גבוהה/נמוכה של שניהם עלולה להעיד על מחלות שונות.[2]
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת כחלק מבדיקות ספירת הדם. לאחר מכן הדגימה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות. 4 שבועות טרם הבדיקה יתכן ויהיה צורך בהפסקת תרופות מסוימות העלולות להשפיע על תוצאות הבדיקה, לרבות תרופות לטיפול בלחץ דם, תרופות משתנות, אסטרוגנים. הפסקת התרופות מתבצעת בהנחיית הרופא/ה המטפל/ת בלבד. שבועיים טרם הבדיקה אין לצרוך ליקוריץ, שלושה ימים קודם הבדיקה יש להיות בדיאטה דלת נתרן ויום לפני הבדיקה אין לשתות משקאות המכילים קפאין. מומלץ להיות בצום של 8 שעות לפני הבדיקה לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך.[8]
תוצאה מעל הנורמה: יכולה להעיד על מחלת אדיסון, שחמת כבד, צהבת כבד כרונית (הפטיטיס), יתר לחץ דם, נפרוזיס (חסימה כלייתית), התייבשות, גידול ממאיר בכליה (Wilm's tumor), אי ספיקת לב, תסמונת נפרוטית, מחלת ברטר, פאוכרומוציטומה.
תוצאה מתחת לנורמה: יכולה להעיד על טיפול בואזופרסין (ADH), אלדוסטרוניזם ראשוני, טיפול בסטרואידים, מחלת קון, גידול ממאיר בבלוטת האדרנל, יתר לחץ דם ראשוני, תזונה עתירת נתרן, תסמונת קושינג, תסמונת לידל, תת פעילות בלוטת התריס, צריכת ליקוריץ, סוכרת.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
פעילות יתר של בלוטת התריס 
PT זמן פרותרומבין 
