בדיקת ראיה (visual acuity test)

ככל הידוע לי, לא נגרם נזק. יכולות להופיע בעיות של ירידה בחדות ראיה, סחרחורות, כאבי ראש וכדומה, אולם לא מדובר בנזק. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

באופן עקרוני, פזילות הן תחום רחב מאוד ברפואת העיניים. מסווגים את הפזילות השונות לתתי קטגוריות רבות, כגון פזילה קבועה או לא קבועה, פזילה שמופיעה מייד לאחר הלידה או בשלבים מאוחרים יותר, פזילה המופיעה בילדות או בבגרות, פזילה כתוצאה מטראומה לארובת העין או שיתוק של אחד העצבים החוץ-עיניים, ועוד סיווגים רבים. מהנתונים אותם אתה מביא בשאלה קשה לי להבין את סוג הפזילה, ולכן איני יכול להמליץ על טיפול כזה או אחר. באופן כללי, הפתרון הטיפולי לפזילה הוא ניתוח ל"יישור" העיניים, אלא שחשוב מאוד לאבחן את הגורם לפזילה. לעיתים אפשר לנסות לטפל בבעיה הבסיסית. לעיתים יש צורך בטיפולים נוספים, וגם כאן הדבר תלוי בסוג הפזילה ובזמן הופעתה. אם מדובר בפזילה חדשה שהופיעה לאחרונה, פנה לרופא עיניים בהקדם לצורך אפיון הפזילה והחלטה על טיפול. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

התופעה שאותה אתה מתאר יכולה בהחלט להיות תופעה חולפת, אולי כתוצאה מבהייה במסך הטלוויזיה או במסך המחשב, אך ישנן סיבות נוספות לטשטוש ראייה זמני, ביניהן תסחיף (קריש דם), מצב דלקתי של עצב הראייה, חולשה או פגיעה בשרירי העין, או בעיה נוירולוגית בעצב הראייה. אם התופעה ממשיכה, אנא פנה לבדיקת רופא עיניים. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

לרוב מכניסים לעין סיליקון כתחליף לזגוגית במקרים שבהם נדרשת תמיכה טובה יותר ברשתית, או למשך יותר זמן, לעומת גז. גז כתחליף לזגוגית נספג כעבור חודש וחצי לערך ומוחלף על ידי הנוזל הטבעי של העין. זהו פרק הזמן שבו הוא תומך בעין. כאשר מכניסים סיליקון, בדרך כלל רוצים להשיג תמיכה לתקופה ארוכה יותר. אינני יודע מהי את הבעיה הבסיסית שבעטיה נותחת לכריתת הזגוגית ולהכנסת שמן סיליקון, אולם אני ממליץ לך להתייעץ עם הרופא המנתח לגבי המועד האופטימלי. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

השילוב האופייני של ריצוד עיניים (ניסטגמוס) ורתיעה מאור (פוטופוביה) מופיע אצל לבקנים (אלביניזם). האם בנך לבקן? מדובר בקבוצה של מחלות תורשתיות הנגרמות עקב יצירה לקויה של מלנין. העין כמעט תמיד מעורבת במקרי אלביניזם, בדרגות חסר משתנות. הסבר על בדיקת ERG תוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_053109_3.asp

חדירת גוף זר לעין מובילה לכאבים ואי נוחות שבמרבית המקרים מובילה לפנייה לרופא העיניים. הכאבים ואי הנוחות יכולים לחלוף מעצמם, לאחר יציאת או הוצאת הגוף הזר מן העין. במקרים בהם הגוף הזר מוביל לדלקת זיהומית, הדבר יתבטא באודם והפרשה ויצריך טיפול אנטיביוטי מקומי. במקרים אחרים הגוף הזר גורם לנזק מכאני – שריטה בקרנית וכדומה, דבר המוביל לכאבים קשים שנמשכים זמן רב, ולעיתים, אם השריטה עמוקה וגדולה, לנזק בלתי הפיך. נזק בלתי הפיך ליכולת הראייה של העין כתוצאה מכניסת גוף זר אינו שכיח, ובדרך כלל, אם הוא קיים, מקדימים אותו כאבים, דלקת ואי נוחות רבה. גלאוקומה היא מחלה אחרת לחלוטין ואין קשר בינה לבין כניסת גוף זר. בגלאוקומה, כתוצאה מפגיעה זו או אחרת בניקוז נוזלי העין (לא הדמעות אלא הנוזל הממלא את החלקים הקדמיים של גלגל העין) הלחץ התוך-עיני עולה, והדבר עלול להוביל לנזק בלתי הפיך לעצב הראייה. מחלה זו יכולה להתבטא בכאב ופגיעה בראייה באופן פתאומי וחד, או להתפתח לאורך זמן ממושך עם פגיעה הולכת ומתקדמת בשדה הראייה. בשני המקרים יש צורך במעקב צמוד של רופא עיניים ובטיפול להורדת הלחץ התוך-עיני כדי למנוע את המשך הנזק לעצב הראיה וליכולת הראייה.

חסרים לי מספר פרטים חשובים על מהלך ההריון והלידה, המשקל בלידה, אם ההתפתחות תקינה עד כה ועוד כדי לתת תשובה פחות כללית. ניסטגמוס יכול לנבוע מחריגות באחד מהמנגנונים אשר שולטים על עמדת ותנועות העיניים. הסיבות יכולות להיות קשורות למערכת העצבים המרכזית, לשרירי העיניים עצמם, או לפגיעה עצבית באוזן. אצל חלק מהתינוקות הבעיה חולפת, ואצל חלקם הניסטגמוס מהווה סימן ראשון לפגיעה נוירולוגית. הבירור לגורם לניסטגמוס מחייב בדיקה של נוירולוג מומחה לילדים או נוירואופטלמולוג, כדי לברר אם ישנה בעיה נוירולוגית נוספת ואם יש מקום לבדיקת הדמיה של המוח. מכיוון שאתם נמצאים בתחילת הבירור לניסטגמוס ולפזילה, קשה לתת תשובה כרגע בקשר לטיפול הנכון. בהתאם לבירור יקבע הטיפול הנכון. אני ממליץ לכם ללכת להיבדק על ידי רופא עיניים מומחה לילדים (אם לא עשיתם זאת עד כה) על מנת לקבל חוות דעת נוספת. בהצלחה! ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד

AMD היא מחלה כרונית של מרכז הראייה. היא שכיחה בגיל מבוגר. החלוקה המקובלת היא ל- AMD "יבש" ו"רטוב": השלב היבש הוא שלב ראשון של המחלה והוא נובע מהזדקנות והידקקות של שכבת המקולה (מרכז הראייה). AMD רטוב הוא שלב מתקדם של המחלה, בו מתפתחים כלי דם באזור המקולה. אין כיום טיפולים רפואיים מוכחים לטיפול ב- AMD יבש, ולמעשה, לא ניתן לתקן נזק שכבר נגרם. אולם, מחקרים גדולים ברחבי העולם, ובפרט בארצות הברית (מחקר AREDS), מראים בשנים האחרונות כי נטילת ויטמינים ותוספי מזון כגון בטא קרוטן, ויטמין C, ויטמין E ואבץ מאיטים את קצב התקדמות המחלה. אין צורך לרוץ לרופא בעקבות תוצאות בדיקת ה- OCT, אלא אם את חשה ירידה בראייה או טשטוש ראייה, או אם יש בעיות חריפות אחרות בעיניים שהופיעו לאחרונה. ניתוח תוצאות בדיקת ה- OCT צריך להיעשות כחלק מהתמונה הקלינית כולה, שכוללת נתונים על חדות הראייה בשתי העיניים, לאחר בדיקת המקטע הקדמי והאחורי של שתי העיניים והתייחסות לבעיות עיניים נוספות, דוגמת גלאוקומה סגורת זווית, ובעיות סיסטמיות. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

לא. אין השפעה של היווצרות קטרקט בעין אחת על היווצרותו בשנייה. הסיבה לקיומו היא ברוב המקרים הצטברות של פסולת בעדשה עם הגיל, ולכן טבעי שיתפתח בשתי העיניים, ולאו דווקא באותו הקצב. גם חומרים כגון תרופות, שימוש בסטרואידים וכו' שהאדם צורך יכולים להשפיע על שתי העיניים או רק על אחת, ואין דרך לחזות זאת מראש. גורמים נוספים להיווצרות קטרקט הם מחלת הסוכרת, מחלות תורשתיות כגון תסמונת דאון וכד', ולמרות שהפגיעה היא לרוב דו-צדדית, אין הרעה של המצב בעין אחת בעקבות השנייה.