פורום נפרולוגיה ויתר לחץ דם (מחלות כליה, מחלת כליות כרונית, אי ספיקת כליות ודיאליזה, לחץ דם גבוה) - עמוד 8

הי. הנפרולוג שיבדוק אותך בסוף החודש יעבור על בדיקות הקריאטינין בעבר ויחליט האם מדובר בהחמרה חדשה או שמא הקריאטינין מוגבר מזה זמן. הוא ינסה להבין מה הסיבה לקריאטינין המוגבר ובהתאם ימליץ לך על טיפול שינסה ליצב את התפקוד הכלייתי. קריאטינין של 1.5-1.7 רחוק מאד מהתוויה לדיאליזה ואם ישאר כך לאורך שנים נושא הדיאליזה כלל לא יעלה על הפרק. אני מציע שתמתין לחוות הדעת של הנפרולוג, בטוחני שיוכל לתת לך מידע על מצבך ולהפיג את מרבית חששותיך. אני מאחל לך עוד שנים רבות של בריאות. יובל

קשה להבין במה מדובר. פליטת דם יכולה להיות ממקורות שונים החל מפצע בחלל הפה, דרכי הנשימה או דרכי העיכול. גם קשה להבין האם היה מדובר בכמות קטנה או משמעותית של דם. מירב הסיכויים כי אין קשר ישיר בין הארוע של פליטת הדם לדיאליזה. המלצתי היא כי אם הדימום ממשיך לפנות מיידית להמשך בירור רפואי. בריאות שלמה יובל

סך הכל נראה שתפקוד הכליות שלך תקין.ואכן הקריאטינין המוגבר בדם אצלך הוא ביטוי של מסת שריר. ההסתייגות היחידה היא שלא ביצעת איסוף שתן להפרשת אלבומין וחלבון ב24 שעות. נתון זה עלול להיות מעט מוגבר אצלך לפי הנתונים שצירפת. לאנשים עם תפקוד כלייתי תקין אין ספרות שמעידה על נזק בצריכה מוגברת של חלבון לטווח הקצר של שנים ספורות. אבל אין מידע על הטווח הארוך. כנפרולוג הייתי ממליץ למתן מעט את העשרה החלבונית בתזונה( לא להפסיק לגמרי) אולם לצד זה אדגיש שאין מידע ברור בספרות שהוכיח שזה מסוכן לאנשים עם תפקוד כלייתי תקין ( לאנשים עם מחלת כליה , זה בהחלט עלול להיות מסוכן וההמלצה היא להגביל צריכת חלבון). אם באיסוף שתן 24 שעות נראה הפרשה עודפת של חלבון ואלבומין. זה עלול להעיד על פגיעה מסויימת ובמצב זה הייתי ממליץ להמנע מהעשרה חלבונית מכוונת בתזונה על מנת לשמור על בריאות הכליות לשנים ארוכות קדימה. בריאות שלמה

היי אלימלך, תודה על השאלה. משמעות בדיקות השתן: קריאטינין נמוך בשתן משמעותו שאתה מקפיד על שתיה נאותה. שזה מצויין. אלבומין נמוך מ3, מעיד על כך שאין אלבומין בשתן שזה גם כן מצויין, תקין, ולא דורש נפרולוג או בירור נוסף. היחס הלא מדיד בין אלבומין לקריאטינין נובע מכך שאין אלבומין בשתן. ערך לא ניתן לחישוב או לא מדיד משמעותו - 0 אלבומין בשתן שזה תקין, ולא מחייב חזרה על הבדיקה. לגבי ערכי הקריאטינין איני יכול לחוות את דעתי זה תלוי בערכים , בגיל, במסת הגוף , איני יכול לחוות את דעתי על כך בהעדר נתונים. בריאות שלמה, יובל

אני חושב שעצתו של רופא המשפחה שלך נכונה. מאחר שלחצי הדם במדידה ביתית ומרפאתית מוגברים. הרי שיש להוסיף טיפול לטיוב איזון לחץ הדם. הוספת טיפול משתן כדוגמת דיזותיאזיד נשמעת כצעד נכון. את בדיקת ההולטר לחץ דם 24 שעות, הייתי מבצע כחודש לאחר השינוי התרופתי

תודה תודה על תשובתך. ועוד משהו- הפסקתי מסיבות זמניות פעילות גופנית. ייתכן שזה קשור לעלייה בלחצי הדם?

פעילות גופנית מסייעת באיזון לחץ דם ולפי מספר מחקרים יכולה להשפיע בירידה של 5-8 ממ״כ. לצד זאת אני מניח שעדיין ידרש הטיפול שרופא המשפחה המליץ עליו על מנת להשיג איזון מיטבי של לחץ הדם אצלך.

תודה על שאלתך אני רוצה קודם כל להרגיע אותך – העלייה שציינת בקריאטינין היא קטנה יחסית ולא בהכרח מעידה על החמרה או הדרדרות מהירה בתפקוד הכלייתי. ועל פי הנתונים שציינת לא נראה שהינך בדרך לדיאליזה בקרוב. במעקב אחר מחלת כליות כרונית אנחנו יודעים שלפעמים יש תנודות קלות בערכי הקריאטינין. תנודות אלו יכולות להיות מושפעות גם מהתייבשות קלה, מחלות קלות (כגון זיהום ויראלי ) שינוי בלחץ דם, תרופות חדשות, או סיבות זמניות אחרות. בדרגת מחלת הכליה שלך על פי רוב המחלה נטולת כל תסמינים ולא גורמת לעייפות. עייפות כתוצאה ממחלת הכליה מופיעה בשלבים מתקדמים הרבה יותר מהמצב הכלייתי בו הינך מצוי. אני ממליץ בשלב ראשון לודא שהינך מקפיד על שתיה נאותה, ולחזור על בדיקות הדם והשתן בעוד שבועיים. אם המצב יציב או בשיפור – מצויין. אם יש החמרה נוספת יהיה צורך לשקול המשך בירור ( בדיקות דם ושתן נוספות/הדמיית כליות) וכן ביצוע שינויים תרופתיים במסגרת המרפאה הנפרולוגית. יש לשוב למעקב סדיר אצל נפרולוג. והיה ואינך מצליח לקבוע תור ניתן להעזר ברופא המשפחה אשר יכול לסייע בקביעת התור. בנוסף לרופא המשפחה יש יכולת לפנות ל"יעוץ מרחוק" או "יעוץ של רופא לרופא" עם הנפרולוג היועץ של קופת החולים שלך ולקבל המלצות להמשך הבירור והטיפול בך. אני מאחל לך בריאות טובה, אני כאן לכל שאלה נוספת, ואשמח אם תעדכן מה היו תוצאות הבדיקות החוזרות. יובל

ציסטות הינן ממצא שכיח בכליות. לפי התיאור שלך מדובר בציסטות פשוטות( אין תיאור בפענוח של מחיצה / עיבוי דופן/ תוכן בציסטה או הסתיידות). ציסטות פשוטות לא דורשות בירור, ועל פי הספרות גם לא דורשות מעקב. במקרה של ציסטות פשוטות, אני ממליץ לחזור על אולטרסאונד כליות בעוד שנה ואם הממצאים ללא שינוי להמשיך מעקב אחת לשנה שנתיים.

הי נאוה. תודה רבה על שאלתך, התופעה שאת מתארת נקראת יתר ל"ד דיאסטולי (כשהערך הנמוך מהשניים גבוה) והיא בדרך כלל מופיעה בקרב צעירים. מהעשור השביעי לחיים ואילך בדרך כלל, הסיסטולי הוא הגבוה והדיאסטולי דווקא נמוך( הגבוה מהשניים גבוה, ודווקא הנמוך - נמוך מהנורמה). למעשה הטיפול בשני המצבים הוא דומה, ומבוסס על שינוי אורחות חיים ( הורדת צריכת מלח, פעילות גופנית, וירידה במשקל באם קיים עודף משקל) ועל בסיס טיפול תרופתי שהרופא קובע את המשלב בתלות במצב - לעיתים על בסיס תרופה אחת, לעיתים על בסיס שתי תרופות. ובאם לחץ הדם לא נשלט אף יותר. סוגי התרופות אשר הינן בקו הראשון כוללות - תרופות אשר חוסמות את הציר ההורמונלי של רנין אנגיוטסין אלדוסטרון, תרופות מעכבות תעלות סידן. ותרופות משתנות - תיאזידים על פי רוב. קביעת המינון וסוג הטיפול ניתנת על סמך המאפיינים הרפואיים ותחלואת הרקע של המטופל. רופא המשפחה יכול לסייע במתן הטיפול לאיזון לחץ דם ( אין הכרח לפנות לנפרולוג או מומחה ללחץ דם לטובת התחלת הטיפול והאיזון הראשוני. - ממליץ לפנות לנפרולוג באותם מצבים שקיים קושי באיזון לחץ הדם או כאשר יש מאפיינים ייחודיים נוספים כמו מחלת כליה, הפרעות במלחים, לחץ דם התקפי , סימפטומים קשים וכו') בריאות שלמה, יובל