גינקומסטיה (Gynecomastia)

מקור השם גינקומסטיה ביוונית: gyn = אישה, mastos = שדיים, כלומר "שדיים נשיים", והוא מתייחס לממצא שפיר של הגדלת רקמת השד אצל גברים, חד-צדדי או דו-צדדי.
אפידמיולוגיה: גינקומסטיה היא המקור של 60% מהבעיות הקשורות בשד הגבר, ו-85% מהגושים הנימושים בשד הגבר. יכולה להופיע בכל גיל, אולם 40% מהמקרים מופיעים אצל נערים בני 14 עד 15.5, על-רקע הורמוני, נטילת תרופות או ללא רקע ידוע (75% מהמקרים). 

רקע מדעי: רקמת השד גדלה כתגובה לאסטרוגן ("ההורמון הנשי") ומדוכאת כתגובה לטסטוסטרון ("ההורמון הגברי"). באופן תקין שני ההורמונים קיימים אצל שני המינים. אצל גברים רמת הטסטוסטרון גבוהה יותר מרמת האסטרוגן, ואצל נשים להיפך. כאשר היחס בין ההורמונים משתנה לטובת האסטרוגן רקמת השד גדלה.
הסתמנות: גוש בשד הנמצא בתהליך גדילה. שליש מהגושים רגישים למגע. שליש מהמקרים חד-צדדיים. הגוש על פי רוב במרכז השד, אולם יכול להיות גם צדדי. 

טיפול: ראשית מבררים את הסיבה כדי לטפל בה. יש לזכור כי ב-75% מהמקרים אין מוצאים את הסיבה. מרבית החולים פונים למנתח פלסטי עקב המבוכה שנגרמת להם מה"חזה הנשי". הטיפול בגינקומסטיה הוא בניתוח. ככלל, הניתוח מבוצע בהרדמה כללית. קיימות מספר אפשרויות לניתוח. כאשר הגינקומסטיה מורכבת בעיקר מבלוטת שד מוגדלת, כורתים את המרכיב הבלוטי דרך חתך על גבול הפטמה. הצלקת נוטה להיטשטש במהלך השנים. כאשר השד מוגדל כתוצאה מרקמת שומן עודפת, מבצעים שאיבת שומן. יש מקרים משולבים ממרכיב בלוטי ומרקמת שומן, במקרים אלה משלבים כריתה פתוחה עם שאיבת שומן. שיקול נוסף בבחירת סוג הניתוח מתייחס לכמות העור העודף. המנתח מחליט אם לכרות גם עור, בנוסף לבלוטה.