ניתוח אף (Rhinoplasty)

הכנות לניתוח

ההכנה לקראת ניתוח אף כוללת מפגש ייעוץ מקדים, בו מבררים כי אין למטופל מחלות רקע שאינן מאפשרות את ביצוע הניתוח, ואת הסיבות המביאות אותו לניתוח מסוג זה. בפגישה זו ניתנת הזדמנות לשאול שאלות ולהסביר את התוצאות שאת/ה מקווה להשיג. כדי לאשר שאת/ה מועמד/ת מתאים לניתוח, ייבדקו בפגישה זו הדברים הבאים[1]:

• היסטוריה רפואית – מחלות רקע, ניתוחים ושימוש בתרופות. ההיסטוריה הרפואית תוכל לאשר שאת/ה מועמד מתאים לניתוח אף ושההליך אינו מסכן את בריאותך בצורה כלשהי.
• בדיקה גופנית – נהוג לבצע בדיקה גופנית של תווי הפנים ושל החלק הפנימי והחיצוני של האף. הבדיקה הגופנית מאפשרת לקבוע אילו שינויים יש לבצע וכיצד התכונות הגופניות, כגון עובי העור או חוזק הסחוס בקצה האף, יכולים להשפיע על תוצאות הניתוח.
• צילומים - האף יצולם מזוויות שונות ובמקרים רבים ייעשה שימוש בתוכנת מחשב כדי לעשות סימולציה של סוגי תוצאות אפשריות. בצורה זו אפשר לדייק את מטרות הניתוח.
• מניעים וציפיות – חשוב לדון עם הרופא/ה על המניעים והציפיות שלך. בשיחה זו חשוב לספר בפתיחות מה אתם מרגישים לגבי המראה שלכם, מה הרצונות והמטרות שלכם מהניתוח, והרופא/ה יציג/ה בפניכם את התוצאות האפשריות ואת הסיכונים. שיחה כנה עשויה למנוע אכזבות בעתיד.

במידת הצורך, מומלץ להביא לפגישה את רשימת התרופות ותוספי התזונה, כולל מינונים, כדי להיוועץ עם הרופא/ה לגבי התרופות שיש להפסיק ליטול לפני הניתוח. כמו כן, מומלץ להביא תמונות (אם יש) של איך תרצה/י שהאף שלך יראה לאחר הניתוח[3].

במידה ומתברר כי ישנה בעיה נשימתית נלווית והגעת למומחה לכירורגיה פלסטית (ולא לרופא אא"ג), תומלץ בדיקה אנדוסקופית אצל רופא אא"ג, שיבדוק את חללי האף, על מנת לברר האם ישנן היצרויות, סטיית מחיצה וכו'.

לפני הניתוח תקבלו מהמרפאה הסבר מפורט לגבי ההכנות לניתוח. סביר להניח שתתבקשו לבצע בדיקות דם הכוללות ספירת דם, בדיקת כימיה בדם, ולעיתים אף יידרשו צילום חזה ובדיקת אק"ג. אין לשתות אלכוהול כ-48 שעות לפני הניתוח, אין לעשן כמה ימים לפני הניתוח ויש לשמור על צום מלא של 8 שעות לפני הניתוח, במידה והוא מבוצע בהרדמה כללית (יש לברר זאת קודם לכן, חלק מהמנתחים מעדיפים לנתח בהרדמה מקומית בלבד).

בזמן הניתוח

לניתוח אף אין רשימת שלבים מסודרת, שכן כל ניתוח הוא ייחודי ומותאם אישית לאנטומיה ולמטרות הספציפיות של האדם שעובר את הניתוח.

כאמור ניתן לבצע ניתוח אף בהרדמה מקומית או כללית, בהתאם לשיקולי הרופא/ה. משך זמן הניתוח משתנה בהתאם לפעולות הנדרשות באף. שילוב של תיקון מחיצה, למשל, יאריך את משך הניתוח. מרבית הניתוחים יימשכו כשעה-שעתיים. אופן ביצוע ניתוח נבחר ע"י הרופא המנתח בהתאם לשיקולי אסתטיקה ומורכבות. הניתוח יכול להיעשות בתוך האף, ללא כל חתכים חיצוניים, או דרך חתך חיצוני קטן (חתך) בבסיס האף, בין הנחיריים. בשתי השיטות ניתן לשנות את צורת עצמות האף או הסחוס בכמה דרכים, תלוי כמה צריך להסיר או להוסיף, ומה מבנה האף. לשינויים קטנים, ניתן להשתמש בסחוס שנלקח עמוק יותר מהאף או מהאוזן. במקרים מיוחדים ומורכבים במיוחד, כאשר קיים חסר בסחוס לעיצוב תקין של קצה האף, ניתן להשתיל מעט רקמת סחוס מאזורים אחרים בגוף. לאחר תום ביצוע השינויים באף, מחזירים את עור האף ואת רקמותיו, ותופרים את החתכים[5] [1].

התפרים בהם משתמשים הם לרוב תפרים מסיסים, כך שאין צורך להוציאם. בתום הניתוח מונחים בתוך האף טמפונים לצורך עצירת הדימומים המיידיים, וכן חבישה מעל קצה האף למניעת תזוזה (לרוב סד עשוי גבס).

לאחר הניתוח, עוברים לחדר התאוששות, שם הצוות עוקב אחר חזרתך לערות. במקרים מסוימים ניתן להשתחרר מאוחר יותר באותו היום, אך אם יש בעיות בריאותיות אחרות או שהרופא/ה ירצה לעקוב אחר מצבך, ייתכן ותישארו ללון בבית החולים.

אחרי הניתוח

לאחר ניתוח אף, בעיקר במהלך 24 השעות הראשונות, תיתכן נפיחות בפנים בעיקר באזור האף, לעיתים יופיעו שטפי דם מתחת לעיניים. מרבית הנפיחות והחבורות ייעלמו תוך שבועיים-שלושה. ניתן להשתמש במשככי כאבים ע"פ הצורך.

לאחר הניתוח יש לנוח במיטה עם ראש מורם, כדי להפחית דימום ונפיחות. סביר להניח שהאף יהיה סתום בגלל נפיחות או מהטמפונים שהונחו בתוך האף במהלך הניתוח. ברוב המקרים, הטמפונים יישארו באף במשך יום עד שבוע לאחר הניתוח. הסד יוסר לרוב כשבוע לאחר הניתוח. דימום מהאף וקרישי דם צפויים להימשך במשך מספר ימים ובמקרים מסוימים, לאחר הוצאת הטמפונים, תונח גזה קטנה מתחת לאף, כדי לספוג נוזלים[1].

כדי להפחית את הסיכויים לדימום ולנפיחות, יומלץ לנקוט באמצעי זהירות במשך מספר שבועות לאחר הניתוח, כגון הימנעות מפעילויות מאומצות כגון אירובי וריצה, אשר עלולות להוביל לנפילה ולסכן את אזור האף; לא לקנח את האף או לשפשף אותו; אכילת מזון עתיר סיבים כדי למנוע עצירות, שעלולה להוביל למאמץ וללחץ על מקום הניתוח; לא להניח משקפי ראייה או שמש על האף כמה שבועות לאחר הניתוח, כדי למנוע לחץ על האף; שימוש במסנני הגנה בזמן חשיפה לשמש, בעיקר על האף, כדי לא לגרום לשינויים בצבע עור האף[1].

תהליך השלמת עיצוב האף הוא תהליך ארוך ואינדיבידואלי. האף מגיע למראהו הסופי רק לאחר מספר חודשים עד שנה. לצד זאת, האף שלנו משתנה במהלך החיים, בין אם עוברים ניתוח ובין אם לא. מסיבה זו, קשה לומר מתי תושג "התוצאה הסופית". עם זאת, רוב הנפיחות נעלמת תוך שנה[1].

סיכונים

כמו בכל ניתוח, גם ניתוח אף טומן סיכונים כגון דימום, זיהום, צלקות, חור במחיצת האף (נדיר), שינוי צבע העור, נפיחות קבועה[6]. בנוסף קיימים הסיכונים הבאים[1]:

אסימטריה - הפנים אינן סימטריות מטבען ולכן בתוצאות הניתוח יכולה להיות תזוזה או שינוי ביחסים בין צד אחד לשני (לרוב יבוא לידי ביטוי בשוני בצורת הנחיריים או בצדודית האף).

חוסר תחושה - קיים סיכון לאובדן או היחלשות התחושה בעור באזורים מסוימים באף. אין דרך לצפות תוצאה זאת מראש.

סיבוכים נשימתיים – למרות שניתוח אף נעשה פעמים רבות על מנת לתקן בעיות נשימה מהאף, ישנם מקרים בהם דווקא הניתוח עצמו והפגיעה בשלמות הרקמות באזור גורמת לנזק נשימתי.

תוצאות הניתוח

התוצאות של ניתוח אף הן לרוב ארוכות טווח. הנפיחות הראשונית נחלשת תוך מספר שבועות עד שנה, ובמהלך תקופה זו ניתן להבחין בשינויים הדרגתיים במראה האף עד לתוצאה קבועה יותר. עם זאת, ככל שהגוף מזדקן, באופן טבעי חלים שינויים הדרגתיים בפנים, בהם גם באף, אך המראה אמור להיות קבוע יחסית. אורח חיים בריא והגנה מהשמש במהלך החיים עוזרים להאריך את תוצאות המראה החדש[7].

ניתוח קוסמטי יכול לפעמים להשתבש וייתכן שהתוצאות לא יהיו מה שציפית. אם אינך מרוצה מתוצאות הניתוח, מומלץ לחזור לרופא/ה שביצע/ה את ניתוח האף[4]. במידה והוחלט לעשות ניתוח שני לשינויים נוספים, יש צורך להמתין לפחות שנה לניתוח ההמשך, שכן האף יכול לעבור שינויים בתקופה זו[1].