עכברת, לפטוספירוזיס

מחלת העכברת היא כלל עולמית, אך נפוצה יותר באזורים טרופיים. המחלה מהווה גורם סיכון לעובדי משק, וטרינרים אנשי צבא ומקצועות נוספים. הדבקות במחלה מקושרת גם עם פעילויות במאגרי מים מזוהמים ולכן מהווה גורם סיכון לנופשים ולמשתתפים בפעילויות מים , כמו אלו הנמצאות בצפון הארץ. המחלה אמנם נדירה, אך התחלואה בבעלי חיים ומצבים המובילים להצטברות של מים עומדים בנחלים, הובילה להתפרצות העכברת בארץ בקיץ 2018.

אבחון העכברת נעשה על-ידי בדיקות מעבדה, שנערכות במקרה של חשד לחשיפה לזיהום והופעה של תסמינים . לרוב, בטווח של שבוע מיום הופעת התסמינים ניתן לבצע בדיקת PCR – בדיקה לזיהוי החיידק בדם או בשתן. בטווח של שבועיים מהופעת התסמינים ניתן לבצע בדיקת MAT – בדיקת נוגדנים לחיידק. 

במידה והבדיקה לאבחון עכברת יוצאת חיובית, בדרך כלל יפנה הרופא את המטופל לבדיקות דם נוספות, כגון ספירת דם, תפקודי כבד וכליות, וזאת כדי לוודא שאין פגיעות במערכות השונות בגוף. במקביל, יש להתחיל את הטיפול ולדווח לרשויות . 

בתשעים אחוז מהמקרים, לפטוספירוזיס היא מחלת חום חריפה החולפת מעצמה, אך ב5-10% מהמקרים, מתפתח השלב השני של המחלה המוביל לכשל רב מערכתי. במקרים בהם המחלה מסתבכת, התסמינים לעכברת יהיו בדרך כלל צהבת, כשל כלייתי, דימום, דלקת קרום המוח, הפרעות קצב לבביות, כשל נשימתי וקריסה המודינמית. 

מחלת וייל (Weil disease) מוגדרת כאשר מתפתח כשל של הכליות והכבד, ועלולה להתפתח כסיבוך של עכברת. אחוזי התמותה במקרים אלו נע בין 5-15%. במקרים נדירים מאוד מתפתחת תסמונת דימום ריאתי, אשר גורמת למוות ביותר ממחצית מהמקרים. הסימנים המעידים על סיכון להתפתחות מחלה קשה כוללים גיל מתקדם, שינויים במצב הנפשי, מצוקה נשימתית או ירידה במתן שתן. 

טיפול אנטיביוטי באמצעות דוקסציקלין או פניצילין צריך להינתן מוקדם ככל האפשר, ולכן יש לפנות מיד לגורם רפואי במקרה של חשד להידבקות בעכברת. במידה ומתפתחים תסמינים חמורים של עכברת, יישקל טיפול באנטיביוטיקה דרך הוריד . 

אין כיום חיסון נגד עכברת, ורוב מקרי ההדבקה מגיעים מנסיעה לאזורים בהם העכברת נפוצה. במצבים אלו יש להשתמש בלבוש מגן, במיוחד בנעליים, ושימוש מניעתי באנטיביוטיקה. המניעה הטובה ביותר היא כמובן הימנעות ממגע עם מקורות מים מזוהמים, הליכה במים עומדים, ומגע עם בעלי חיים אשר עלולים להיות חולים בעכברת, כמו גם עם ההפרשות שלהם .