אמפיאמה

הסיבות העיקריות להיווצרות אמפיאמה בחלל הצדר הן:
1. נוזל פאראפנימוני (פנימוניה - דלקת ריאות, מחלה ממארת בריאה, גידול שפיר או כל מחלה אחרת בריאה);
2. ניתוחים: ניתוחי בית חזה לשם כריתת ריאה, כריתת אונה, ניתוחים במיצר (במדיאסטינום), ניתוחי ושט, ניתוחי פה ולסת, שיניים, שקדים;
3. דם בצדר (המאתורקס) כתוצאה מפגיעות חודרות או מפגיעות רבות בבית החזה;
4. פעולות חודרניות: תוראקוצינטזיס - דיקור לאבחון נוזל הצדר באמצעות מחט עבה, (תוראקוסטומיה);
5. מורסה בריאות או מתחת לסרעפת;
6. קרע של הוושט (עצמוני או בעקבות פעולה חודרנית);
7. גוף זר בדרכי הנשימה.

המחלות שמעלות את הסיכון ללקות באמפיאמה הן: גידולים, מחלות ריאה ולב, סוכרת, צריכת סמים ואלכוהול, דיכוי מערכת החיסון באמצעות תרופות.
הגורמים הישירים לאמפיאמה הם:
1. חיידקים מסוג מתגים גרם-שליליים (אמפיאמה אארובית): Streptococcus pneumonia, Enterobacteriacea Escherichia coli, Pseudomonas;
2. חיידקים מסוג מתגים גרם-חיוביים כגון Klebsiela pneumonia, Pseudomonas;
3. שחפת (Tuberculosis), מיקופלסמה (Micoplasma);
4. פטריות, אמבות.

אמצעי האבחון של אמפיאמה הם:
1. סיפור עבר ובדיקה גופנית;
2. צילומי בית חזה;
3. בדיקה ביוכימית של נוזל הצדר;
4. עלייה במספר התאים הלבנים בדם ובנוזל הצדר;
5. תבחין CT של בית החזה;
6. צבע הכיח של נוזל הצדר;

הנקודות החשובות ביותר לאבחון ולטיפול במחלה הם:
1. אבחון מוקדם של הנוזל בחלל הצדר;
2. אבחון מוקדם של אמפיאמה ומיקום מדויק של נוזל הצדר בבית החזה;
3. טיפול אנטיביוטי מתאים;
4. ניקוז מוקדם של החלל וטיפול מהיר בסיבוכי האמפיאמה;
5. שיקול והחלטה לגבי הניתוח המתאים.
כל אלו במקביל לשמירה על מצב תזונתי ובריאותי כללי של המטופל.

הסיבוכים האפשריים כתוצאה מן המחלה הם:
1. יצירת כיסים ומורסות בחלל הצדר;
2. נצורים (פיסטולות) בין חלל הצדר ודרכי הנשימה, בין חלל הצדר והוושט;
3. מורסות באיברים שונים (במוח, בכבד);
4. התעבות מעטפת הצדר ותמט חלקי או מלא של הריאה בצד האמפיאמה;
5. אלח דם (ספסיס);
6. מוות.

הטיפול בחולי אמפיאמה הוא במישלב של טיפול בתרופות וניתוח. התרופות הן בעיקר אנטיביוטיקה וניתנות דרך הווריד. לטיפול בניתוח שתי מטרות עיקריות: ריקון מלא של הנוזל מחלל הצדר, וסגירה של החלל המזוהם.
ריקון הנוזל המזוהם מחלל הצדר מתבצע בדרכים הבאות:
1. התקנת נקז או מספר נקזים בין-צלעיים בצד האמפיאמה;
2. החדרת חומרים ממיסי קרישים לחלל הצדר (Urokinase, Streptokinase) בתדירות יומיומית;
3. החדרת אנטיביוטיקה דרך הנקז;
4. טיפול ממושך בנקז עם שאיבה מתמדת;
סגירה של החלל המזוהם בבית החזה מתבצעת על ידי ניתוח באילחוש כללי (קילוף רקמת הצדר החולה-דקורטיקציה, תורקופלסטיה, Clagett).
הפרוגנוזה באמפיאמה של חלל הצדר בדרך כלל טובה.