דלקת חלחולת

דלקת חלחולת, פרוקטיטיס, היא דלקת של רירית החלחולת (הרקטום). הפרוקטיטיס עלולה להיות חדה ולהיות מלווה בשלשול, חום, דם בריר בצואה וטנזמוס (טחירה). הופעת התסמינים קשורה במידת החומרה ובגורם לדלקת. הפרוקטיטיס עלולה להיות כרונית, נישנית, ובמקרים של דלקת ספציפית שאינה קשורה בזיהום, עלולה להתפתח בעקבות טיפול בהקרנות, לאחר ניתוח, כתופעה שניונית לנטילת תרופות מסוימות, או חוסר אספקת דם (איסכמיה). כאשר החולה מתלונן על שלשול דמי שנמשך מעל לשבוע, מבצעים בירור באמצעות בדיקות דם, בדיקת צואה וסיגמואידוסקופיה.

יש גורמים שונים לפרוקטיטיס. הנפוצים ביותר הם זיהומים מחיידקים, מפטריות או מנגיפים. החיידקים הנפוצים ביותר הם Shigella, Campilobacter jejuni, Salmonella ו-Esherichia coli. מחלות אלה חולפות מעצמן בתוך כשבוע. טיפול באנטיביוטיקה ניתן רק במקרים חמורים במיוחד.

זיהומים אחרים שכיחים פחות. מספר מזהמים גורמים לפרוקטיטיס בקרב חולים הלוקים בדיכוי המערכת החיסונית כמו חולי איידס (AIDS).

הדלקת גורמת לקולופרוקטיטיס הנצפית במקרים של דיברטיקוליטיס (דלקת סעיף). החולה מתלונן על חום ועל כאב בטן בצד שמאל תחתון. במקרים מסוימים המחלה עלולה להתפתח למורסה בהיקף המעי הגס. הטיפול מתבסס על אנטיביוטיקה ועל מעקב רפואי. במקרים מסוימים מנתחים זמן קצר לאחר ההתקף החד. פרוקטיטיס עלולה להתפתח כתגובה להקרנות, לנטילת תרופות (כגון תרופות אנטי-דלקתיות) או במקרים של חוסר אספקת דם (איסכמיה) הקשורה במחלת לב, בקרישת-יתר של הדם או בנטילת אמצעי מניעה בדרך פומית.

פרוקטיטיס יכולה ללוות דלקת כיבית של המעי הגס המאופיינת על ידי דלקת מתמשכת ברירית שמתחילה בפי הטבעת. במחלת Crohn אין ברקטום דלקת, אלא כמות מסוימת של כיבים, והאבחון נקבע על ידי קולונוסקופיה וביופסיה. אלה מקרים כרוניים. אם יש כיב בודד ברקטום שסיבתו אינה ידועה ייתכן חיקוי של דלקת כיבית של המעי הגס, ויש להתקין ביופסיה שתאשר את האבחון. הטיפול מתבסס על הקלת העצירות.

ד"ר מרק באר גבל

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007