צהבת ילודים (Jaundice)

ראשי

תאור

צהבת ילודים (מוכרת גם בשם צהבת תינוקות) יכולה להופיע אצל תינוקות, ילדים ומבוגרים. צהבת ילודים אינה מוגדרת כמחלה, אך היא מוגדרת כמצב רפואי אשר בו מתרכזות בזרם הדם רמות גבוהות מדי של בילירובין (bilirubin) - תרכובת שהגוף מפיק על ידי פירוק ההמוגלובין מתאי הדם האדומים. כמות הבילירובן העודפת גורמת לעור, לעיניים ולרקמות הריריות הנמצאות בחלל הפה, להפוך לצהבהבות.

צהבת ילודים נפוצה מאוד אצל ילודים והיא תיעלם מעצמה בדרך כלל ללא כל צורך בטיפול. אולם, אצל מבוגרים, הופעתם של תסמינים המעידים על מחלת צהבת ילודים, מעידים בדרך כלל על בעיה בכבד. במידה וצהבת ילודים אינה מטופלת, היא יכולה להוביל לכשל כללי בתפקודי הכבד.

סיבות וגורמי סיכון

צהבת ילודים יכולה להיגרם כתוצאה ממגוון סיבות, ובניהן בין השאר:

          הפרעה בצינור המרה, לרוב כתוצאה מגידול או אבני מרה.
          דלקת כבד (הפטיטיס)
          הצרות בכיס המרה (הצרות של צינור המרה אשר מוביל את מיצי המרה)
          שחמת הכבד
         
סרטן הלבלב
         
ליקוי באספקת הדם אל עבר הכבד
          ליקויים מולדים המשפיעים על הבילירובין 
          קדחת הביצות (מלאריה) (זיהום אשר עלול להשמיד את תאי הדם האדומים)

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

ביצוע בדיקה גופנית מקיפה אצל הרופא המטפל בך תוכל להעיד האם יש לך צהבת ילודים. אולם, מכיוון שאצל בני אדם מבוגרים עלולים להיות מגוון של גורמים אפשריים להופעתה של צהבת ילודים, סביר להניח כי הרופא המטפל בך יבקש ממך לבצע מספר בדיקות. 

הבדיקות הן:

         
נסיוב בילירובין: בדיקה אשר תפקידה למדוד את ריכוז הבילירובין בדם.
          ספירת דם כללית: בדיקת דם אשר מספקת מידע לגבי המרכיבים של הדם, הכוללים את תאי הדם האדומים, הלבנים והטסיות.
          תזמון הפרותרומבין: בדיקת דם אשר תפקידה למדוד את כושר הקרישה של הדם.
          אולטרה סאונד בטני: ביצוע בדיקת אולטרה סאונד של חלל הבטן מפיקה "תמונה" בעזרת גלי קול בתדר גבוה במיוחד – המכונה סונוגרמה. הפקת סונוגרמה של הכבד יכולה להראות האם ישנה נפיחות של הכבד או האם מראהו חריג.
          ביופסית כבד: בדיקה אשר בה נלקחת דגימה קטנה של רקמה מן הכבד לצורך ביצוע ניתוח במעבדה.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

מכיוון שצהבת תינוקות היא רק תסמין, ולא מוגדרת כמחלה, הטיפול בה תלוי בגורם לה. הטיפול יכול לנוע מהסרת אבני מרה או גידולים, דרך טיפול בזיהום באמצעיות מתן אנטיביוטיקה, ועד להשתלת כבד במקרים בהם הכבד ניזוק באופן קשה. 

בכל מקרה, במצבים של שחמת הכבד או דלקת כבד כרונית (הפטיטיס), שהם מצבים רפואיים ארוכי טווח, הצהבת יכולה להיות תופעה חד פעמית או שהיא יכולה לחזור על עצמה






פורומים, מחלות כבד מבוגרים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
מחלת וילסון nesya 19/11/2019 15:19
  • אבקש לברר. אני בת 63. סובלת מקפיצות שרירים לא רצוניות . תת פעילות של בלוטת התריס. הנוירולוג ביקש בדיקות לנחושת. איסוף שתן לנחושת של 24 שעות 82. בדיקת דם לנחושת 140. האם איסוף השתן מראה שיש מחלת וילסון? האם אפשר להגיע לאבחנה כאשר בדיקת השתן גבוהה ובדיקת הדם תקינה . תודה

  • + הוסף תגובה
וילסון פרופ' זיו בן ארי 22/11/2019 11:17
  • מחלה שלא פשוט לאבחן ובוודאי שלא על סמך התוצאות שצרפת. אם יש חשד בקשי הפניה למרפאת כבד

  • + הוסף תגובה
מחלת וילסון נסיה 22/11/2019 11:22
  • שכחתי להוסיף שיש לי גם פוליק אסיד מאוד נמוך תת פעילות של בלוטת התריס הפרעה בתפקודי כבד וכבד שומני

  • + הוסף תגובה
תוצאות פיברוסקאן דור 20/11/2019 13:52
  • שלום,בתוצאות בדיקות פיברוסקאן הערכת הצטלקות הכבד שקיבלתי היא (f4 (15.4,18.8,19.4 האם ניתן להסיק מבדיקה זו בלבד שיש לי שחמת? יש לציין שלא נשלחתי בנתיים לבדיקות נוספות (אם יש) וכן שקבעתי תור לרופא מחלות כבד אך מעוניין להשקיט את הלחץ עד לתור

  • + הוסף תגובה
תודה רבה מראש דור 20/11/2019 13:54
פיברוסקאן פרופ' זיו בן ארי 22/11/2019 11:20
  • לא תמיד הבדיקה מדייקת ב-100%, עלמנת לאבחן שחמת צריך בנוסף בדיקות דם ואולטרהסאונד בטן

  • + הוסף תגובה
keppra שרגא 19/11/2019 17:51
  • בעקבות חבלת ראש קיבלתי קפרה למניעת פירכוסים. בבדיקת דם נמצא ALT-GPT 214 AST=GOT 126 האם יש קשר לקנטילת הקפרה? בברכה

  • + הוסף תגובה
קפרה פרופ' זיו בן ארי 22/11/2019 11:19
  • לעיתים רחוקות כן, בכל מקרה הערכים מצדיקים ברור באשר לסיבה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!