פרכוס טוני-קלוני (Tonic clonic seizure)

על מנת לאבחן אפילפסיה, רופאים מנסים לעמוד על סוג הפרכוס שאתם חווים ועל הגורמים לו, שכן סוגי פרכוסים שונים מגיבים טוב יותר כל אחד לסוג מסוים של טיפול. האבחון מתבסס על ההיסטוריה הרפואית שלכם ועל בדיקה רפואית ונוירולוגית מקיפה.

ייתכן כי תידרשנה בדיקות נוספות, כולל אלקטרו-אנצפלוגרפיה מוחית (EEG). EEGהיא הבדיקה היחידה המסוגלת להבחין ישירות בפעילות חשמלית במוח (פרכוס מוגדר על פי פעילות חשמלית חריגה מהרגיל במוח). במהלך בדיקת EEG, מוצמדות אלקטרודות (דיסקיות מתכת קטנות) לאזורים מסוימים בראש. האלקטרודות מחוברות גם למכשיר העוקב אחר הפעילות החשמלית במוח.

אם אתם מאבדים הכרה במהלך פרכוסים, אחרים שראו אתכם לפני, בזמן או אחרי פרכוסים, כמו בני משפחה וחברים קרובים, צריכים להיות נוכחים כדי לספק לרופא פרטים בנוגע לאופי הפרכוסים שלכם.

רוב הפרכוסים האפילפטיים נשלטים באמצעות טיפול תרופתי, במיוחד תרופות נוגדות כפיון. סוג הטיפול שיירשם יהיה תלוי במספר גורמים, כולל סוג האפילפסיה, תכיפותם וחומרתם של הפרכוסים, גילכם, בריאותכם הכללים וההיסטוריה הרפואית שלכם. אבחון מדויק של סוג האפילפסיה (ולא רק סוג הפרכוסים, שכן רוב סוגי הפרכוסים קיימים ביותר מסוג אחד של אפילפסיה), הוא חיוני לבחירת הטיפול הטוב ביותר.

נוירולוג, רופא המתמחה במחלות המוח והמערכת העצבית, הוא הכשיר ביותר לאבחן אפילפסיה ולטפל בה. יש נוירולוגים העוברים הכשרה מתקדמת והופכים לאפילפטולוגים, מומחים באבחון ובטיפול באפילפסיה. ישנם גם מתמחים ורופאי משפחה רבים המטפלים באפילפסיה.

נשים הסובלות מפרכוסים יכולות ללדת ילדים בריאים, בתנאי שיקבלו טיפול טוב בזמן ההריון. חשוב מאד שנשים הסובלות מאפילפסיה ידונו בהריון עם רופאיהן בטרם הכניסה להריון.

תרופות רבות נגד פרכוסים עלולות למנוע מגלולות נגד הריון מלפעול בצורה יעילה, דבר העלול להוביל להריון לא מתוכנן. אם מתרחש הריון לא מתוכנן, אל לנשים להפסיק את נטילת התרופות נגד הפרכוסים מבלי להתייעץ תחילתה עם רופאיהן. הפסקה פתאומית של השימוש בתרופה מובילה לעתים רבות לפרכוסים תכופים יותר, העלולים לפגוע בעובר.