הפלה טבעית

במרבית המקרים שבהם מתרחשת הפלה טבעית, הסיבה היא התפתחות לא תקינה של העובר. הסיבות הנפוצות להתפתחות לקויה הן הפרעות כרומוזומליות, שלרוב מתקיימות בשלב שבו העובר מתחלק וגדל, ולא בהכרח עקב בעיה שעברה בתורשה מההורים.

סיבות נוספות להפלות טבעיות הן בעיות גנטיות, בעיות בבריאות של האם כגון סוכרת, זיהומים, בעיות הורמונליות, מחלות בבלוטת התריס ועוד. תת-פעילות של הגופיף הצהוב עלולה אף היא להוות גורם להפלות נשנות, וכן ליקויים שונים ברחם כגון פוליפים, שרירנים ופגמים מלידה.

גורמים המעלים את הסיכון להפלות טבעיות הם:

• גיל - מעל 35 הסיכון עולה, ומעל גיל 40 הסיכון אף מוכפל. 
• הפלות בעבר – היסטוריה של הפלות מעלה את הסיכון להפלה חוזרת.
• מצבים בריאותיים כרוניים – נשים עם מחלות כרוניות כגון סוכרת, נמצאות בסיכון מוגבר להפלות טבעיות.
• בעיות ברחם או באגן – בעיות במבנה הרחם, חולשה באגן ועוד.
• עישון, אלכוהול וסמים – עישון בהריון, שתייה לא מבוקרת ושימוש בסמים, עלולים להוביל להפלה.
• משקל – תת משקל או משקל יתר מהווים גורם סיכון להפלה.
• בדיקות פולשניות טרום לידתיות – בדיקות כגון בדיקת מי שפיר, מעלות את הסיכון. 

בהתאם לסוג ההפלה הטבעית יומלץ על בדיקות רפואיות. כך למשל במקרה של הפלה מאיימת, יומלץ על מעקב בלבד, בעוד שבהפלות נשנות לרוב יעדיף הרופא על בירור הכולל ייעוץ גנטי, בדיקות כרומוזומליות לבני הזוג, וכן בדיקות לשלילת מחלות כמו תת-פעילות בלוטת התריס, סוכרת, מחלות כרוניות בכליות או מחלות של מערכת החיסון כגון זאבת. 

כמו כן, יש לבדוק על ידי צילום רחם או היסטרוסקופיה האם יש אנומליות של הרחם. 

הפלה טבעית שאינה מבוצעת בשלמות זקוקה להמשך טיפול עד ריקון מוחלט של תוכן הרחם באמצעות גרידה. שאריות שק ההריון הנותרות ברחם עלולות להיות מסוכנות ולגרום לזיהום בגוף האישה המלווה בחום גבוה, בצמרמורות, ברגישות בבטן התחתונה ובהפרשות מהנרתיק. 

במקרה של הפלה מזוהמת יכולה האישה להיות חולה מאוד ולעיתים נדירות אף להיכנס להלם זיהומי (אילחי) עם קריסה של מערכות הלב וכלי הדם.

הטיפול בהפלות תלוי מאוד בגורם להפלה. כך למשל בהפלה מאיימת לרוב אין טיפול יעיל ובדרך כלל  מומלץ לנוח ולהיות במעקב. בהפלה מזוהמת, לעומת זאת, נהוג לטפל באמצעות אנטיביוטיקה וזאת לצד ביצוע גרידה לריקון הרחם.

באופן כללי ניתן לומר שאם אובחנה הפלה טבעית,  הרופא קובע אם קיימת שארית הריון ברחם. במקרה כזה תתבצע גרידה לצורך ניקוי הרחם משאריות הריון, שעלולות להזדהם ולגרום לדלקת. לעיתים, כאשר ההפלה שלמה, כלומר, כל תוצר ההריון, העובר והשיליה נפלטו, ואין דימום חיצוני משמעותי, אין הכרח לבצע גרידה וניתן להסתפק במעקב בלבד.

לאישה שהפילה את עוברה בהפלה מאוחרת ואובחנה אצלה אי-ספיקה בצוואר הרחם, תיתכן המלצה על ביצוע תפירת צוואר הרחם. במקרים רבים אצל נשים אלה תיתכן חולשה ברקמת החיבור בצוואר הרחם, ובשל כך הוא איננו יכול לעמוד בלחץ המופעל עליו על ידי תוצרי ההריון המתפתח. הצוואר מתחיל להיפתח ומתרחשת הפלה.

ייתכן שיהיה צורך בטיפול ספציפי כגון הורמונים תומכים לגופיף הצהוב, כריתה של מחיצה בתוך הרחם, כריתת שרירנים.