אלופציה אראטה: מהי התופעה הגורמת לנשירת שיער?

מהן הסיבות לאלופציה אראטה?

איבוד השיער נגרם בשל דלקת המתפתחת סביב זקיקי השיער וגורמת לבסוף לנשירתו. הסיבה להתפתחות הדלקת אינה ברורה לחלוטין, אך בשנים האחרונות הולך ומתברר כי ישנו מרכיב אוטואימוני משמעותי בהתפתחות המחלה, אך לא ברור מדוע אזורים מסוימים נפגעים ובאחרים השיער צומח באופן רגיל.

הגורמים הגנטיים

כפי שנכתב לעיל, המחלה שכיחה יותר בקרב בני משפחה ואכן נמצא כי ישנם מספר גנים הקשורים למחלה, בעיקר אלה הקשורים לפעילות מוגברת של מערכת החיסון ולהתפתחות דלקת.

הגורמים הסביבתיים והרגשיים

למרות שלעתים קרובות לחץ נפשי נקשר להתפרצות או החמרה של המחלה, אין עדות חד משמעית לכך, ובמקרים רבים המחלה היא הגורם ללחץ נפשי ולא להפך.

כיצד מאבחנים אלופציה אראטה?

בדיקות עור ושיער

האבחנה היא לרוב קלינית ומהירה, על-ידי הסתכלות ישירה או בעזרת דרמוסקופ. בדרך כלל לא נדרשות בדיקות נוספות.

בדיקות דם

יש צורך להבדיל את המחלה משורה של גורמים אחרים המביאים לנשירת שיער ואם קיים ספק ניתן להיעזר בבדיקות דם נוספות ולעיתים גם בביופסיית עור.

אלופסיה אראטה אינה משפיעה על הבריאות הפיזית או על תוחלת החיים. למעשה החולים במחלה יכולים לחיות חיים מלאים ושלמים עם מחלתם. יחד עם זאת, למחלה השפעה רבה על איכות החיים של הסובלים ממנה, במיוחד בקרב ילדים והסובלים מהצורות הקשות והמפושטות יותר של איבוד השיער.

מהלך קשה יותר של המחלה ניתן לראות בחולים שיש להם מעורבות של אזור הקרקפת האחורית, הופעה של המחלה בגיל צעיר, כאשר ישנם גם שינויים בציפורניים וכן בחולים שסובלים בנוסף מאטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור). קיימת שכיחות גבוהה יותר של ויטליגו ומחלות בלוטת התריס בקרב חולי אלופסיה, אולם הסיכון להתפתחות של מחלות אלו נמוך מאוד.

ההשלכות הנפשיות והחברתיות של אלופציה אראטה

השפעות על הדימוי העצמי והביטחון העצמי

חולים עם אלופסיה אראטה עלולים להיות מושפעים לרעה מתסמינים פסיכולוגיים ופסיכו-סוציאליים כגון דיכאון, חרדה, כעסים, הסתגרות חברתית, מבוכה ודימוי עצמי נמוך. השכיחות של דיכאון קליני והפרעת חרדה כללית בקרב חולים אלו גבוהה משמעותית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית[2].

התמודדות עם סטיגמות חברתיות

אלופסיה אראטה עלולה להוביל לפגיעה באיכות החיים בתחומים אחרים כגון בעיות אישיות, סטיגמות חברתיות, בעיות התנהגות, בעיות בתפקוד החברתי ועוד[2].

דרכי הטיפול באלופציה אראטה

טיפול תרופתי

קיימות מספר אפשרויות לטיפול באלופציה אראטה, אולם אף אחת מהחלופות אינה יכולה למנוע את התפרצותה או להוביל לריפוי מלא. ההחלטה האם לטפל במחלה, ואם כן כיצד לטפל, תלויה במספר גורמים, בהם דרגת המעורבות, גיל המטופל ותגובה לטיפולים קודמים. בין הטיפולים המקובלים ניתן לציין טיפול בסטרואידים באופן מקומי באמצעות משחות; בהזרקה לאזורים קטנים כמו מוקדים בקרקפת, בזקן או בגבות, או במתן סיסטמי.

טיפולים מקומיים אחרים כוללים מינוקסידיל, אנטרלין, או טיפולים אימונותרפיים מקומיים כדוגמת דיפנילציקלופרופנון (DPCP). בין הטיפולים הסיסטמיים ניתן להזכיר את הפוטותרפיה ואת המתוטרקסט והציקלוספורין, שלהם עדות מועטה לתועלת.

לאחרונה נוספה קבוצה חדשה לקשת הטיפולים באלופציה. לאור הבנה טובה יותר של מרכיבים הקשורים למערכת החיסון והפעלתה, ניסיונות בחיות וממצאים קליניים בחולים שטופלו בתרופות מקבוצת מעכבי JAK למחלות אחרות וסבלו במקביל גם מאלופסיה אראטה, נמצא שתרופות אלו מסוגלות להביא להצמחת שיער גם בדרגות קשות של המחלה.

שורה של עבודות במעכבי JAK, בהם טופסיטיניב, בריסיטיניב ורוקסוליטיניב, שניתנו לטיפול באלופסיה הוכיחו את יעילותן של התרופות. משפחת חלבוניה-JAK  כוללת 4 חלבונים שונים, ומעכבי ה-JAK שונים זה מזה בעוצמת העיכוב של כל אחד מהחלבונים הללו. בימים אלה מתבצעים מספר מחקרים קליניים על מנת לברר אילו מעכבי JAK הם היעילים והבטוחים ביותר לטיפול המחלה ומה משך הזמן הנדרש לטיפול, אך ניתן כבר לומר שאין ספק שמעכבי JAK הובילו לפריצת דרך בגישה לטיפול באלופסיה אראטה וככל הנראה תרופות אלה יהוו את קו הטיפול המוביל בעתיד.

טיפול טבעי וצמחי מרפא

יש מעט הוכחות לכך שטיפולים טבעיים וצמחי מרפא לאלופסיה אראטה אכן יעילים. הטיפולים המוצעים כאן אינם מזיקים ואף עשויים לתרום לבריאות הכללית, אך אין ודאות לגבי השפעתם החיובית על המחלה. שימו לב שטיפולים טבעיים וצמחי מרפא שאינם באישור רופא/ת עור עלולים להוביל לסיבוכים. הנה כמה אפשרויות טבעיות המוגדרות כבטוחות[3]:
 

• עיסוי קרקפת ארומתרפי – ארומתרפיה כוללת שימוש ברוזמרין, קורנית, לבנדר, עץ ארז. טיפול זה נחשב לבטוח, אך יש מעט ראיות שמצביעות על כך שזה עשוי לעזור.
• שימוש במזונות מסוימים - דבש, בצל, שום ושיבולת שועל. אם צורכים או מניחים מזונות אלו על העור, הם עשויים לעזור, כגון להפחית דלקת או לגרום לזרימת דם מוגברת. למרות שטיפול זה אינו גורם להחלמה, הוא עשוי להקל על כמה תסמיני לוואי של המחלה.
• שינויים תזונתיים - תזונה מאוזנת ועשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים וחלבון רזה, בריאה לגוף, לרבות השיער, שזקוק לוויטמינים ומינרלים כדי להיות בריא. אין עדויות לכך שתזונה מאוזנת יכולה להשפיע על אלופציה אראטה, אך היא עשויה לתרום לשיער הקיים להיות בריא יותר.
• תוספי תזונה - ויטמין D חשוב לצמיחה מחודשת וטבעית של השיער. מחסור בוויטמין D הוא מצב נפוץ ועלול להגביר את ההתקרחות. ויטמינים נוספים החשובים להתחדשות השיער הם ברזל ואבץ. כאמור, נטילת ויטמינים אלו לא תעצור את המחלה, אך הם עשויים לעזור בצמיחה מחודשת של שיער קיים.
• הרפיה - סטרס עלול לפגוע במערכת החיסונית. מדיטציה, נשימות ופרקטיקות נוספות, עשויות לשפר את מצב הרוח ולעזור להתמודד טוב יותר עם המחלה.

טיפולים נוספים

חולים הסובלים מחסר משמעותי של שיער יכולים ליהנות מהסוואת איבוד השיער באמצעים שונים כמו פאות, ריסים וגבות מלאכותיים, תוספות שיער, איפור קבוע וקעקועים. מסל הבריאות של שנת 2019 נוספה האפשרות לקבל השתתפות במימון פאה, אחת לשנתיים, לסובלים מאלופסיה טוטליס או אוניברסליס במשך שישה חודשים לפחות.

אין דרך למנוע את המחלה, וכן אין אפשרות לנבא מראש איזה אחוז מהשיער ינשור.

למעט המקורות שצוינו בגוף הטקסט, המאמר נכתב על ידי פרופ' יובל רמות ופרופ' אברהם זלוטוגורסקי, מרפאת השיער, מחלקת עור, המרכז הרפואי הדסה עין כרם, ירושלים.
 

שאלות נפוצות על אלופציה אראטה

האם אלופציה אראטה היא מחלה מדבקת?
לא. אלופציה אראטה אינה מדבקת ולא ניתן להדביק אחרים במחלה באמצעות מגע או טיפות באוויר[4].

האם אלופציה אראטה היא מחלה תורשתית?
גורמים גנטיים וסביבתיים עדיין נחקרים ולא ברור לגמרי איזה תפקיד הם ממלאים בהופעת המחלה. ניתן לראות מקרים בהם אראטה מתגלה בכמה בני משפחה, אך ברוב המקרים המחלה לא עוברת בין הורה לילד/ה[5].

האם אלופציה אראטה יכולה לחזור לאחר טיפול?
כן. מרבית חולי אלופציה אראטה חלקית זוכים לצמיחת שיער ספונטנית או להצלחת הטיפול; כמחצית מחולי אלופציה אראטה טוטאליס או אוניברסלית זוכים לצמיחת שיער בעזרת טיפולים וטיפולי תחזוקה. לצד כל אלו, אלופציה אראטה נוטה לחזור, כך שמרבית החולים יתמודדו עם הישנות המחלה[6].

האם אלופציה אראטה עלולה להתפשט לכל הגוף?
כן. כעשירית מהחולים באלופציה אראטה חלקית יכולים לפתח אלופציה אראטה טוטאליס (כל הקרקפת) או אלופציה אראטה אוניברסלית, שמשמעותה התפשטות המחלה לכל הגוף[6].

האם אלופציה אראטה קשורה למחלות אוטואימוניות אחרות?
אלופציה אראטה נפוצה יותר בקרב חולים הסובלים מהפרעות בבלוטת התריס וויטיליגו (בהקת), וכן היא נמצאה קשורה למחלות סוכרת, פסוריאזיס, דלקת מפרקים שגרונית וזאבת[7].

האם ניתן למנוע את הופעת אלופציה אראטה?
לא ניתן למנוע אלופציה אראטה. טיפולים יכולים להפחית את התסמינים, אך המחלה ככל הנראה תלווה כל החיים את הלוקים בה, עם הופעות והיעלמויות לפרקים[8].

מהם הגורמים המשפיעים על הצלחת הטיפול באלופציה אראטה?
בדרך כלל צמיחת השיער מתחילה כ-3 חודשים מהתחלת הטיפול. מטופלים שמקבלים טיפול תחזוקה סובלים פחות מהופעה מחודשת של המחלה בהשוואה לאלו שאינם מקבלים טיפול תחזוקה[9].