ישנוניות-יתר

תשובה: דפלפט כרונו, או Valproic Acid בשמה הגנרי, היא תרופה הניתנת במקור נגד פרכוסים, וזו המטרה שלשמה היא ניתנת לאביך. לתרופה זו תופעות לוואי שונות ששכיחותן משתנה. תופעות הלוואי שלה במערכת העצבים קיימות כוללות רדימות וטשטוש (Drowsiness and sedation), הנראות בכ-5% מהנוטלים אותה, יותר באנשים מבוגרים; וישנוניות (somnolence)תופעה שכיחה יותר, בפרט באנשים מבוגרים עם דמנציה. כך שתיאורטית, תופעות הלוואי שתיארת יכולות להיגרם על ידי התרופה. אם הן מתמידות, הייתי מציעה לך לפנות לרופא המטפל ולשקול החלפת טיפול. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

תשובה: נושא מצבי ההכרה של האדם הינו נושא רחב וסבוך ומכיל בתוכו מצבים רבים של הכרת האדם, אשר מוגדרים לעיתים, גם ע"י הצוות הרפואי, בהגדרות שונות. ההגדרות המדוייקות כאמור מסובכות למדי, אך אנסה לפשט מעט. באופן עקרוני, מצב הכרתו של אדם נקבע ע"י פעילות מערכת העצבים המרכזית – המוח הגדול וגזע המוח. על מנת שאדם יהיה בהכרה מלאה, חייבים גם גזע המוח וגם המוח הגדול (לפחות חציו – אחת ההמיספרות) להיות תקינים. כל הפרעה בתפקודם עלולה להוביל לפגיעה במצב ההכרה. הפגיעה הקלה ביותר במצב ההכרה היא המצב הבלבולי, בו האדם בהכרה, מתקשר, ומגיב לסביבתו אך באופן שונה ממצבו הרגיל, ואינו מתמצא בזמן, במקום או בעצמו. ישנם מצבי בלבול בהם האדם מתמצא אך מבולבל מבחינת היכולת לזכור או להבין פקודות או רעיונות, גם אלה נחשבים לפגיעה (קלה אומנם) במצב ההכרה. פגיעה קשה יותר במצב ההכרה היא מצב של ישנוניות. במצב זה האדם ישנוני, אך מתעורר כאשר קוראים בשמו או בתגובה לגירוי כאב, ולאחר שהתעורר הוא חוזר ונרדם מייד. בשלב הבא האדם מאד ישנוני, עד כדי כך שלא ניתן להעירו כלל. מצב זה נקרא תרדמת, או Coma בלועזית. למצב זה דרגות חומרה או עומק שונות. דרגות העומק של התרדמת נקבעות באמצעות סולמות נוירולוגיים רבים, וחלקם מבוססים על תגובת האדם לגירוי קול ולגירוי כאב, מבחינת דיבור השפה, פקיחת העיניים והתגובה המוטורית (תנועת גפיים). במקרים מסויימים, בהם התרדמת עמוקה מאד, האדם אינו שולט על דרכי האוויר העליונות שלו ולכן הדבר מחייב הנשמה מלאכותית. מצב של צמח, או בשפה המקצועית Chronic Vegetative State , הינו מצב פרטי של תרדמת ממושכת (כרונית). במצב זה האדם נמצא בתרדמת, אולם עדיין נשמרים תפקודים בסיסיים של מערכת העצבים המרכזית, כלומר הפיקוח על תפקוד מערכות הגוף השונות קיים. כמו כן, במצב זה מרבית החולים אינם זקוקים להנשמה מלאכותית והם מקיימים מחזור עירות ושינה (כלומר ישנים בלילה ומתעוררים בבוקר). מאידך, אף על פי שנראה כי הם עירניים ולעיתים אף מגיבים מעט לסביבתם, לא הוכח בשום מחקר שאכן קיימת קליטת מידע מהסביבה למערכת העצבים שלהם. כלומר הם חיים, נושמים, ערים וישנים בכוחות עצמם, אולם אינם קולטים גירויים מהסביבה, אינם מסוגלים לתקשר עם סביבתם ואף אינם יכולים לבצע פעולות פשוטות, אי לכך יש צורך לטפל בכל צרכיהם ואף להאכילם בדרך מלאכותית. לסיכום פשטני, במצב של קומה האדם נראה ישן כל הזמן ובמקרים רבים יש צורך להשתמש גם במכונת הנשמה מלאכותית, ובמצב של צמח קיים מחזור עירות ושינה ובדרך כלל אין צורך בהנשמה מלאכותית. בשני המקרים מצבו של האדם קשה, וסיכויי ההחלמה המלאה נמוכים, לצערנו, אם כי בהחלט תלויים בסיבה שהובילה לפגיעה במצב ההכרה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: התרופה אינה מומלצת לילדים מתחת גיל 12, אך אם היא נרשמה עבור בתכם, כנראה שהיתה סיבה טובה לכך. לא ציינת מדוע ניתנה לה התרופה. ישנוניות אינה תופעת לוואי ידועה של טיפול בלוסק. אם היא נמשכת, רצוי לקחת את הילדה לחדר מיון על מנת לשלול סיבות אחרות לישנוניות. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה:

כפי שנכון לגבי כל תרופה, לתרופות המשמשות לטיפול באפילפסיה יש תופעות לוואי. הופעת תופעות הלוואי תלויה במינון, בסוג התרופה ובאורך הטיפול. תופעות הלוואי מחמירות ככל שגובר המינון אולם נוטות להיות פחות חמורות עם הזמן כאשר הגוף מסתגל לתרופה. בתרופות אפילפטיות בדרך כלל נרשם בתחילה מינון נמוך, המוגבר עם הזמן בכדי להקל על הסתגלות זו.

תופעות הלוואי של תרופות נגד אפילפסיה עלולות לכלול ראייה מטושטשת או כפולה, תשישות, ישנוניות, חוסר שיווי משקל, קיבה רגיזה, פריחה בעור, ספירת תאי דם נמוכה, בעיות בכבד, נפיחות בחניכיים, אובדן שיער, עלייה במשקל ורעידות.