חולשה היקפית של עצב הפנים

המחלה מתבטאת בתסמינים של חולשת השרירים במחצית הפנים (הימנית או השמאלית). החולשה מופיעה באורח פתאומי (מופיעה בשכיחות רבה יותר במהלך הלילה, עם התוודעות למחלה לראשונה בעת ההתבוננות במראה בבוקר), פיזור החולשה הוא על פני כל מחצית הפנים הפגועה: מן המצח ועד גבול הפנים התחתון. החולשה מגיעה לשיאה לאחר כ-48 שעות ממועד הופעתה לראשונה.

תסמינים נוספים העשויים ללוות את חולשת שרירי הפנים הם: הפחתה עד היעדרות של תחושת הטעם בשני השלישים הקדמיים של מחצית הלשון (בצד התואם למחצית הפנים הפגועה), וזאת בשל פגיעה בתפקוד של סיבוני העצב של שלוחות עצב הפנים המוליכים את תחושת הטעם מפקעיות הטעם על פני הלשון אל אזור בגזע המוח, האזור שמרכז מידע אודות תחושת הטעם (מכונה הגרעין הסוליטרי); שמיעת-יתר (היפראקוזיס - מצב שבו רעשים נשמעים בעוצמה גבוהה מהרגיל), בשל פגיעה בסיבוני עצב המבצעים "הנחתה" (הפחתה) של גל הרטט הנוצר בתופית (עור התוף) בהשראת קול; והפחתה בליחלוח העין על ידי הדמעות בשל פגיעה בהפרשת הדמעות על ידי בלוטת הדמעות המעוצבבת באמצעות סיבונים של עצב הפנים.

מצבי מחלה נוספים העשויים להתבטא בחולשה של מחצית הפנים הם: אירוע מוח איסכמי או דימומי (מצב המכונה חולשה מרכזית של עצב הפנים, פציאליס מרכזי, ומתבטא בחולשה הממוקמת רק בחלק התחתון של מחצית הפנים הפגועה. שרירי המצח לא נפגעים); תסמונת רמזי הנט המתבטאת כתפרחת שלפוחיות בתעלת השמע החיצונית של האוזן (לעיתים קרובות נפגעת גם השמיעה) עם חולשת מחצית הפנים.