תת פעילות של בלוטת יותרת התריס

תשובה: לבותירוקסין או אלטרוקסין הוא תחליף סינתטי להורמון הטבעי המיוצר על ידי בלוטת התריס, המשמש בעיקר לתיקון חסר ההורמון, כאשר זה אינו מיוצר בכמות מספקת, במצב של תת-פעילות של בלוטת התריס – היפותירואידיזם. לא ידוע לי על תגובות בין ה- whey לבין אלטרוקסין או על איסור על שימוש בו תוך כדי טיפול. נסה לקרוא בעלון של ה-whey האם יש איסור על שימוש בזמן הטיפול. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: מחלת השימוטו היא מחלה אוטואימונית, בה הגוף מפתח נוגדנים שתוקפים את בלוטת התריס. המחלה מתבטאת בדלקת כרונית של הבלוטה, עם נפיחות מוצקה, ובכשל חלקי או מלא של יצור הורמון בלוטת התריס. נשים נפגעות מן המחלה יותר, ולעיתים המחלה עוברת במשפחה. מחלת השימוטו מתאפיינת בתת-פעילות של בלוטת התריס, דבר הגורם לעייפות, עלייה במשקל, עצירות ועוד. לא ידוע לי על פריחה אדומה שמלווה את המחלה. אולי היו תופעות לוואי אחרות שהובילו את הרופא לחשוב על המחלה. נסי לשאול אותו על הקשר בין הדברים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: פעילות יתר של בלוטת התריס יכולה להופיע בכמה מצבים. השכיח ביותר הוא מחלת גרייב, מחלה אוטואימונית (חיסון עצמי) בה הגוף מייצר בטעות נוגדנים נגד בלוטת התריס, אשר גורמים לה לפעול באופן מוגבר ולייצר עודף של הורמוני הבלוטה. מצב נוסף בו מופיע עודף של הורמוני בלוטת התריס הוא כשמתחילה מחלה אוטואימונית הפוכה, הנקראת מחלת השימוטו. במחלה זו, הגוף מייצר נוגדנים נגד בלוטת התריס, אשר גורמים דווקא להפסקת ייצור ההורמונים. במחלה זו ישנו חסר של הורמוני התריס, אך לעיתים, בשלב הראשון של המחלה, יש דווקא עלייה זמנית של הורמוני התריס ולאחר מכן מתרחשת הירידה. ברוב המקרים החסר הוא קבוע, אך הטיפול במצב זה הוא פשוט מאוד, על ידי נטילה של הורמוני בלוטת התריס בכדור פעם ביום. הממצאים בבדיקות האולטרסאונד, המיפוי והנוגדנים החיוביים - כולם מצביעים יותר לכיוון אבחנה של מחלת השימוטו ולא לאבחנה של מחלת גרייב. שתי מחלות אלו הן למעשה סוג של דלקת, לכן אין סתירה בין מחלת השימוטו או דלקת של בלוטת התריס. תירוגלובולין (Thyroglobulin) זהו החומר המצוי בתוך בלוטת התריס, וממנו מיוצרים הורמוני התריס T3 ו- T4. הרמה בבדיקתך תקינה (רמתו התקינה בדם ביחידות של ng/ml היא 20-1). רמה גבוהה מופיעה במקרים של סרטן של בלוטת התריס ובמחלת גרייב (פעילות יתר של בלוטת התריס). מחלות אוטואימוניות שכיחות יותר בנשים צעירות, והריון הוא בהחלט טריגר אפשרי למחלות אוטואימוניות. רקע משפחתי הוא שכיח במקרים רבים, אך אינו הכרחי, המחלה יכולה להופיע גם במי שאין לו רקע כזה. לא ציינת אילו תרופות את לוקחת. אני ממליצה שתפני מיידית לרופא הנשים שלך לוודא שאכן מותר לקחת את התרופות שאת נוטלת בזמן הנקה. תוכלי למצוא מידע רב על מחלות בלוטת התריס בדפים הבאים: http://www.infomed.co.il/questions/q_061802_3.htm

תשובה: לא ניתן לחזות מראש איך תרופה תשפיע עלייך. אני ממליצה לך לעיין בתשובה בנושא שניתנה על ידי הפסיכיאטרית של האתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_013009_4.asp