קוצר ראייה

לאנשים עם היסטוריה משפחתית של קוצר ראייה, יש סיכון גבוה יותר ללקות בראייה. נשים נוטות יותר מגברים לפתח קוצר ראייה חמור.

 אצל פגים, במיוחד כאלו הלוקים במחלת רשתית של פגים, קיימת סבירות גבוהה יותר לקוצר ראייה. מספר מחלות עיניים תורשתיות ואחרות מעלות את הסיכון להתפתחות מיופיה.

המחקרים מצביעים על קשר בין עבודה ממרחק קצר, כמו קריאה וההתפתחות וההתקדמות של מיופיה. מחקרים מסוימים קושרים בין קריאה מרובה וקוצר ראייה ברמה גבוהה.

בדיקת עיניים שגרתית יכולה לאתר מיופיה, קרי מצב של קוצר ראייה, בעיות ראייה אחרות ומחלות שיכולות להשפיע על העיניים. בדיקה מלאה אורכת 30 עד 60 דקות.

בדיקת עיניים שגרתית כוללת:

·  תשאול של רופא עיניים בנוגע להיסטוריה הרפואית ובדיקת עיניים פיזית.

·  בדיקות ראייה, שבודקות את חדות הראייה, שדה הראייה וההשתברות.

·  בדיקה במנורת סדק, שבוחנת את העיניים בעזרת מיקרוסקופ.

·  טונומטריה (מדידת לחץ), שבודקת את מידת הלחץ בתוך העין.

·  בדיקה באופטלמוסקופ, מכשיר שמאפשר לרופא להתבונן אל תוך החלק האחורי של העין.

גילוי מוקדם

בדיקה שגרתית של היכולת לראות פרטים וצורות בבהירות, היא בדרך כלל חלק מכל בדיקה גופנית כללית בתקופת הילדות. ילדים מתחת לגיל חמש צריכים לעבור סריקה לאיתור מחלות העיניים אמבליופיה (ערפול ראייה), לפזילה וללקות ראייה. 

חפש מידע לגבי מועדים לקביעת בדיקת עיניים אצל מומחה לרפואת עיניים עבור:

·  ילדים ותינוקות.

·  מתבגרים.

·  מבוגרים.

לא ניתן לרפא מיופיה, אך באמצעות טיפול ניתן להשיג ראייה נורמאלית, או כמעט נורמאלי ולהתגבר על קוצר ראייה.

רוב האנשים שסובלים ממצב של קוצר ראייה מרכיבים משקפיים, או עדשות מגע לצורך תיקון הראייה. זהו הטיפול המקובל בקוצר ראייה. אולם ניתן לטפל בקוצר ראייה גם באמצעות ניתוח.

עדשות מתקנות ממקדות מחדש את האור, כך שיהיה על הרשתית. רוב האנשים הלוקים בקוצר ראייה, בוחרים להשתמש במשקפיים, או בעדשות מגע לטיפול בבעיה. שני האמצעים בטוחים ויעילים ושניהם פחות מסוכנים ופחות יקרים מניתוח.

חלק מהאנשים חשים שמשקפיים אינם מספקים ראיית אמצע או ראיית צד, באותה איכות כמו עדשות מגע. עדשות מגע אומנם מספקות ראייה מעולה, אך הן עלולות לגרום לזיהומים. לכן יש לנקות ולתחזק אותן באופן שגרתי. מרשמים למשקפיים ולעדשות מגע מגדירים את צורת העדשה ואת עוצמתה.

ניתוח משנה את צורת הקרנית. קיימים מספר הליכים, כמו ניתוח לייזר בעיניים המכונה LASIK, כריתת קרנית תת-אפיתלית בסיוע לייזר, ניתוח להשתלת טבעות בהיקף הקרנית והשתלת עדשות תוך עיניות (IOL). למידע נוסף, ראה פרק הניתוחים באתר זה.

ראה רשימה כללית של היתרונות והחסרונות של:

·  עדשות מגע.

·  ניתוח.

·  משקפיים.

שיקולים חשובים שיש לקחת בחשבון בעת טיפול מיופיה.

אין טיפול אחד שמתאים לכל האנשים שסובלים ממצב של קוצר ראייה. על מנת לבחור את הפתרון המתאים ביותר, כדאי לקחת בחשבון את העניינים המפורטים להלן:
 

·  באיזו מידה ניתן לנבא את תוצאות הטיפול (באיזו מידה של דיוק יתקן הטיפול את הבעיה).

·  עד כמה תוצאות הטיפול יציבות? האם התיקון משתנה לאורך הזמן?

·  מהם הם הסיכונים והסיבוכים האפשריים?

·  כמה תחזוקה וטיפול עצמי נחוצים?

·  עד כמה הטיפול נוח? כיצד הוא משפיע על המראה?

·  ניתוחי הלייזר הנפוצים ביותר לתיקון קוצר ראייה, גורמים לשינויים קבועים בעין, שינויים אלו הם בלתי הפיכים. בשיטות חדשות יותר, כמו השתלת טבעות בהיקף הקרנית והשתלת עדשות תוך עיניות (IOL), ניתן להסיר את הטבעות, או את העדשות במקרה הצורך.

·  מהי עלות הטיפול? האם הביטוח הרפואי מכסה אותה?

·  מה עלול לקרות אם מעכבים את הטיפול?

·  האם הטיפול ישפיע על העבודה או הקריירה? במקצועות מסוימים (טייס לדוגמא), לא ניתן לעסוק לאחר טיפולי תיקון מסוימים. חשוב לבדוק עם המעסיק, או עם האגוד המקצועי הרלבנטי, לפני שמגיעים להחלטה.

·  אנשים שעוסקים בספורט שכרוך במגע כמו אגרוף, פוטבול, היאבקות, או אומנויות לחימה בהן יש סיכוי לקבל מכה בראש, בפנים, או בעיניים, מומלץ שיבדקו עם הרופא מהו הטיפול המתאים ביותר עבורם.

אמנם קל לטפל במצב של מיופיה, אך לא ניתן למנוע אותו ואף לא למנוע את החמרתו. לעתים קרובות קוצר ראייה מחמיר, לפעמים במהירות, עד שנות העשרה המאוחרות או עד שנות העשרים המוקדמות, אז הוא בדרך כלל מתייצב. קוצר ראייה אינו משתפר עם הגיל.

אנשים רבים מאמינים שעבודה רבה מידי ממחקר קצר, כמו קריאה או ישיבה קרוב מידי למסך המחשב, גורמת לקוצר ראייה. ממחקרים מסוימים עולה כי אצל אנשים שמרבים לקרוא קוצר ראייה הוא ברמה גבוהה יחסית.