זיהומים בצוואר

האבחון לא תמיד נקבע בשלבים המוקדמים של המחלה, היות והמקור הראשוני שהוא בדרך כלל דלקת בשיניים, מטופל מקומית באנטיביוטיקה בלתי מתאימה או במינון שאינו מספיק על מנת לעצור את התהליך הדלקתי המתפשט והולך.

הסיבוכים מסכני החיים של זיהומים אלה כוללים: אלח דם עקב חדירת החיידקים לזרם הדם, פריצה לכלי דם בצוואר והתפשטות הזיהום לבית החזה, לאזור המיצר הנמצא בין הריאות ומכיל את הלב ואת כלי הדם הגדולים שבגוף.

הטיפול הראשוני, כאשר מאובחנת דלקת ברקמות העמוקות של הצוואר, הוא באנטיביוטיקה, אך נדרש מינון גבוה הניתן דרך הווריד, באשפוז. לעיתים נדרש ניתוח לניקוז המוגלה ולסילוק הרקמות הנמקות, תוך השארת נקז לפינוי ההפרשות המצטברות.
במקרים מסוימים מומלץ טיפול בתא לחץ, המוכר כטיפול בתאונות צלילה. באמצעות הטיפול בתא לחץ מעלים את רמת החמצון ברקמות הנגועות, וכן מעכבים צמיחה של חיידקים שונים.
המעקב אחר השפעת הטיפול מבוצע על ידי ניטור סימנים כלליים, כמו ירידת החום וצמצום מספר התאים הלבנים, וכן באמצעות טומוגרפיה מחשבית כדי לעמוד על השפעת הטיפול על הרקמות הנגועות. הטיפול ארוך על פי רוב ונמשך מספר שבועות. למרות כל האמצעים המתוארים לעיל יש עדיין מקרים של דלקות בעומק הצוואר המסתיימים במוות. כ-15% במקרים הקשים, ועוד יותר - אם יש מעורבות של בית החזה.