אבולה

למחלה תקופת דגירה של עד שלושה שבועות.

תסמיני המחלה הראשונים הם חום, כאבי שרירים וכאבי גרון. לאחר מכן, תוך זמן קצר, מתפתחים תסמינים קשים של הקאות, שלשולים ודימומים פנימיים וחיצוניים. 

הנגיף פוגע בכל איברי הגוף ולמעשה פוסח אך ורק על העצמות. הדימומים הרבים נגרמים כתוצאה מהרס הרקמות הנרחב, שמוביל לדימומים מהעיניים, מהאף, מהפה, מהאוזניים, מפי הטבעת, מאיברי המין ומהאיברים הפנימיים. 

המחלה מדבקת באופן דומה לנגיף ה-HIV: ממגע ישיר עם נוזלי הגוף, משימוש חוזר במחטים, ומאכילת פגרים של בעלי חיים נגועים. 

הנגיף יכול להישאר בנוזלי הגוף, כמו זרע, גם לאחר החלמה מלאה, אך הוא אינו מדבק בשלב שלפני הופעת התסמינים.

האנשים שנמצאים בסיכון להדבקות במחלה הם אנשי צוות רפואי שאינם שומרים על הנחיות המיגון בזמן הטיפול בחולי אבולה, וכן המשפחות והחברים של החולים במחלה. 

אבחון המחלה מיד לאחר ההדבקה עשוי להיות מורכב. תסמינים ראשוניים כמו כאב ראש, חום, וחולשה הם אינם תסמינים ספציפיים למחלה זו, ולעיתים נראים גם במחלות יותר נפוצות כמו מלריה וטיפוס הבטן, למשל.

החשד לאבולה עולה כאשר ישנו שילוב של התסמינים וישנה חשיפה אפשרית בטווח של 21 הימים שלפני התפתחות התסמינים. חשיפה נחשדת במגע עם:

• דם או נוזלי גוף מאדם חולה או מאדם שנפטר מהמחלה.

• חפצים המזוהמים בדם או בנוזלי גוף של אדם חולה או של נפטר מהמחלה.

• עטלפי פירות או קופים הנגועים במחלה.

• זרע מגבר שהחלים מהמחלה.

את האבחנה עצמה מבצעים על ידי נטילת בדיקת דם מאדם שפיתח תסמינים, אך יכולים לקחת עד שלושה ימים מהתפתחות התסמינים ועד להופעת רמות גבוהות מספיק המאפשרות זיהוי של הנגיף בדם. 

שיעור התמותה מהמחלה גבוהים מאוד, ובזן זאיר מגיע ל-90%. מרגע התפרצות המחלה, המוות יכול להיות מהיר מאוד, אפילו תוך שבועיים במקרה של זן זאיר. מסיבה זו, המחלה עצמה אינה מופצת באופן מאוד נרחב בדרך כלל. הגורם לתמותה מהמחלה הוא דימומים נרחבים ונמק של רקמות הגוף. 

המחלימים מהמחלה עלולים לחוות תופעות לוואי כמו עייפות, כאבי שרירים, כאבי בטן והפרעות בראיה. 

הטיפול במחלה הוא בעיקרו טיפול תומך, הכולל הורדת חום, מתן נוזלים משככי כאבים ועוד.

פיתוח של התרופה -ZMapp היא פריצת דרך בתחום הטיפול באבולה והוא מביא להחלמה מלאה במרבית המקרים (בניסויים על קופים 100% החלמה ובבני אדם ¾ מהאנשים החלימו). הסברה היא שאם התרופה ניתנת בזמן, היא תפעל כראוי ותביא להחלמה מלאה. הבעיה העיקרית של התרופה היא שהליך הייצור שלה מאוד מורכב וממושך, וכאמור היא עדיין נמצאת בשלבים הניסיוניים שלה. 

בשנת 2018 החלו לעשות שימוש בארבעה טיפולים ניסיוניים נוספים, כאשר לשניים מהם, Regeneron ו-mAb114, אחוזי החלמה גבוהים יותר מהאחרים. 

באופן כללי, התרופות שמפתחים לטיפול במחלה, פועלים על ידי הפסקת השכפול של הנגיף. 

בארה"ב אושר לשימוש בדצמבר 2019 חיסון בשם Ervebo. החיסון ניתן במנה אחת, והוא מגן כנגד זן זאיר בלבד. זהו החיסון הראשון שאושר לשימוש בארה"ב כנגד מחלת האבולה. כמו כן עדיין נמצא בתהליך של פיתוח חיסון נוסף, שככל הנראה יינתן בשתי מנות, וגם הוא יפעל כנגד הזן זאיר בלבד. 

פעולת נוספות שיש לנקות בכדי להימנע מהדבקה הן שמירה על מרחק מחולים מאומתים, ולכן סגר על מקומות התפרצות הוא מהלך חשוב ביותר בניהול ההתפרצות.

בנוסף, יש להימנע ככל הניתן מנסיעה למדינות בהן המחלה תפשטה, ואם בכל זאת נוסעים לאזורים מסוכנים אלו יש להימנע ממגע עם חולים, עם הפרשותיהם ועם חפציהם, להקפיד על היגיינה אישית, להימנע ממגע עם בעלי חיים והפרשותיהם, להימנע ממגע עם פגרים, ולהימנע מאכילת בשר. בנוסף, מומלץ להימנע מביקור במוסדות בריאות במדינות בהן יש התפרצות.