שטף דם בעין

גורמים רבים יכולים להביא להיווצרותו של שטף דם בעין ופעמים רבות הסיבה אינה ידועה. התעטשות, שיעול חזק, מאמץ רב, או הקאות, עלולים להוביל לדימום בכלי הדם הקטנים בעין. כמו כן, פעולות כמו שפשוף העיניים או חבלה ישירה בעין גם הם יכולים להוביל לשטף דם תת לחמיתי. 

בנוסף, מחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם והפרעה בקרישת דם (מטיפול תרופתי או לא) מהוות גורם סיכון להתפתחות התופעה. שטף דם בעין יכול להתפתח גם לאחר ניתוחי עיניים כמו ניתוחים להסרת משקפיים, ניתוחי קטרקט וניתוחים קוסמטיים באזור העפעפיים. 

שטף דם תת לחמיתי היא תופעה בעלת מיצג מאוד אופייני והאבחון יכול להתבצע לאחר הסתכלות חיצונית על העין. במידת הצורך מתבצעת סקירה של כל חלקי העין באמצעות מנורת סדק.

במידה וחווים דימום תת לחמי או כל דימום שחוזר על עצמו פעמים רבות, יש לפנות לבירור רפואי.

סיבוכים של התופעה הם נדירים מאוד. במידה ושטף הדם בעין נגרם מחבלה, הרופא או הרופאה יבצעו הערכה של העין על מנת לוודא שלא נגרם נזק לעין או שישנם סיבוכים נוספים בעקבות החבלה.

במקרים בהם שטף דם בעין מלווה בכאבים בעין, בדלקת עיניים או בירידה בראייה, כמו גם במקרה של דימום תת לחמיתי בתינוקות או בפעוטות, יש לפנות לבירור רפואי.

הדימום התת לחמיתי במרבית המקרים חולף מעצמו בתוך שבוע עד שלושה שבועות ללא כל טיפול.

במידה ומתפתחים תסמינים של אי נוחות בעין, ניתן להשתמש בתכשירים מחליפי דמעות ללא חומר משמר לפי הצורך, עד שהתחושה עוברת (אך לא יותר מארבע פעמים ביום).

במידה ולתופעה יש מקור ברור כמו הפרעה בגורמי קרישה ממחלה או מנטילת תרופות, יש להתייעץ עם הרופא/ה בנוגע לנקיטת צעדים שעשויים להפחית את הסיכון להתפתות של דימום בעין.

במידה ויש דחף לגרד בעיניים, יש לעשות זאת בעדינות.