שפשפת או פטרת המפשעות (Tinea cruris) הן מחלות עור שכיחות. הן השפשפת והן פטרת מפשעות פוגעות באזור המפשעה ובחלק הפנימי העליון של הירכיים והן נפוצות יותר בקרב הגברים. שכיחות הזיהום הפטרייתי שגורם לשפשפת עולה בעיקר בעונת הקיץ החמה ובאקלים לח, אך היא עלולה להופיע גם בחורף. לבישת תחתונים או מכנסי ספורט צמודים והדוקים, הגורמים לחום מקומי וללחות גבוהה באזור המפשעה תורמים להתפתחות הפטרייה.
בין סוגי הפטריות הגורמות לפטרת המפשעות נמנים: טריכופיטון רוברום (Trichophyton rubrum), טריכופיטון מנטגרופיטיס (Trichophyton mentagrophytes) ואפידרמופיטון פלוקוזום (Epidermophyton flucosum). פטרת המפשעות מופיעה בשכיחות גבוהה בו-בזמן עם פטרת בכף הרגל.
תמונה: Shutterstock
פטרת המפשעות ושפשפת תסמינים
מבחינה קלינית ניתן לראות שטחי עור אדמדמים מכוסים בקשקשים עדינים אשר מתפשטים בצורה היקפית, לאו דווקא באופן סימטרי. קצב נדידת הפטרייה מהמוקד ההתחלתי לכיוון השוליים אינו אחיד. שולי הנגעים הפטרייתיים מורמים, אדומים ומסמנים גבול חד ביחס לעור הבריא. לעיתים רחוקות מכילים השוליים המורמים של הרובד הפטרייתי שלפוחיות קטנות עם נוזל שקוף. השלפוחיות עלולות להיות מוגלתיות. מרכז הרובד הפטרייתי נראה שטוח ומכוסה לעיתים בקשקש לבן עדין. הרובד הפטרייתי מתפשט כאמור בצורה לא סימטרית כאשר לרוב ההתפשטות היא לכיוון הירך.
סיבות וגורמי סיכון
שפשפת נגרת עקב חיכוך מתמיד בין הירכיים העליונות עקב הליכה מרובה. החום המקומי גורם לגירוי העור ואודם הבולט יותר במרכז הנגע ופוחתים לקראת שולי הנגע. בניגוד לפטרת המפשעות, שבה מרכז הרובד הפטרייתי נראה תקין והשוליים מורמים ובעלי גבול חד, בשפשפת - מרכז הרובד הוא הבולט באדמומיותו, ואילו השוליים שטוחים יותר ונעדרי גבול ברור בינם לבין העור הבריא.
הרבדים האדמומיים של השפשפת סימטריים בדרך כלל, לעומת הרבדים של פטרת המפשעות שאינם סימטריים. במקרה של שפשפת, קיימת תחושת צריבה וכאב בדומה לכווייה בדרגה אחת ואפילו נגיעה גורמת לאי-נוחות. בפטרת המפשעות קיים בעיקר גרד.
אבחון ובדיקות
רופא/ת עור מומחה יכול לאבחן שפשפת, אך בכל זאת ניתן לבצע בדיקה שתראה נוכחות של פטריות או תרבית.
שמים על זכוכית נושא קשקשים שניטלו מהמפשעות (רצוי משולי הרובד הפטרייתי), מטפטפים טיפה של חומר המכונה KOH בריכוז 20%-10% (חומר זה ממיס את הקרטין אך אינו פוגע בפטרייה), ומזהים בעזרת מיקרוסקופ מבנים של פטרייה. אמצעי נוסף לאבחון הוא תרבית. 4-2 שבועות לאחר התקנת תרבית ניתן לאתר פטריות אם ישנן וגם לזהות את סוגן.
סיבוכים אפשריים
בדרך כלל הפטרייה אינה מתפשטת/מתפתחת בשק האשכים ו/או באיבר המין, מאחר ששכבת הקרטין (השכבה החיצונית ביותר של העור) באיברים אלו דקה מאו, ואין לפטרייה מספיק "מזון".
טיפולים ותרופות
כטיפול מקומי בפטרת מפשעות ניתן למרוח משחה אנטי-פטרייתית כגון ביפונזול (Bifonazole), משחת אגיספור, בוטנפין (Butenafin), מנטקס או משחת טרבינפין (Terbinafine), משחת למיסיל למספר שבועות.
אם אין תגובה מספקת, מומלץ טיפול הניתן בדרך פומית, באמצעות טבליות טרבינפין (Terbinafine): טרבינפין, למיסיל, איתרקונזול (Itraconazole), או ספורנוקס לשבוע עד שבועיים. כטיפול מונע מומלץ למרוח את המפשעה פעם או פעמיים בשבוע במשחה אנטי-פטרייתית.
טיפול בשפשפת: מעבר לטיפול המונע מומלץ למרוח משחה אנטי-דלקתית (המכילה קורטיזון חלש-בינוני) שנועד להקל על האודם והצריבה, שמכילה גם חומר אנטי-פטרייתי כגון משחה הידרו-אגיסטן או משחת קומגיס. החומר האנטי-פטרייתי נועד למנוע התפתחות פטרייה העלולה לעיתים להתפתח ממריחה עודפת של משחות המכילות קורטיזון בלבד.
מניעה
שפשפת מתפתחת רק אצל אנשים שאין להם מרווח בין הרגליים והירכיים שלהם צמודות זו לזו. אומנם הטיפול יקל על אי-הנוחות, אך מבנה הגוף יגרום להישנות השפשפת במקרה של הליכה ממושכת בכל פעם מחדש. עם זאת ההמלצות הטיפוליות הן להימנע ככל האפשר מחיכוך מתמיד, להקטין את החיכוך בין שתי הרגליים על ידי הליכה על בסיס רחב ככל שניתן, ללבוש תחתונים העשויים מכותנה, רצוי תחתוני בוקסר, לקיים הפסקות תכופות בהליכה ממושכת (על מנת למנוע התחממות וחיכוך מקומי).
"רופא מקצוען ברמות על אמפתי , גילה לאורך כל הדרך סבלנות רבה וידע רב לאורך כל הטיפול הרגשתי שאני בידיים מעולות מומלץ בחום המלצתי לחברים וכמובן אמליץ בעתיד בשמחה"
שאלה: אני בהריון בשבוע ה-20, ויש לי נגעי קונדילומה בשפתיים החיצוניות. כמה זה מסוכן בהריון? כמה מהר צריך להסיר אותם? האם רופא עור עושה את זה, או רופא נשים? בנוסף, יש לי הפרשה לבנה. האם זה קשור?
תשובה: נגעי קונדילומה, כל עוד הם חיצוניים ובודדים, לא מסכנים את העובר וסיכויי ההידבקות שלו קטנים. ניתן להסיר אותם על ידי לייזר בזמן הריון, אך זה תלוי בחומרתם, כלומר במיקומם ובמידת היותם מפושטים. הפרשה לבנה יכולה להעיד על כמה דברים, ולאו דווקא קשורה לקונדילומה. אמליץ לך לפנות לרופא נשים ולהיבדק, הן לגבי ההפרשה והן לגבי הנגעים, ולאחר מכן, אם צריך, לפנות לרופא עור. בהצלחה והמשך הריון קל, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
שאלה: לפני כ-5 שנים הוציאו לי את הרחם כתוצאה ממיומה. לפני כשנה עברתי קולונוסקופיה אחרונה, שהיתה תקינה. אני עוברת את הבדיקה כל כמה שנים מפני שאמי נפטרה כתוצאה מסרטן במעי הגס. לאחרונה מלווה אותי תחושה מאוד מוזרה. בזמן ואחרי שאני מסיימת לאכול, אני מרגישה תח
תשובה: ראשית, טוב שבדיקת הקולונוסקופיה היתה תקינה. קשה לי להבין מאילו כאבים בדיוק את סובלת. האם התחושה הפנימית לאחר התרוקנות נשארה לאחר הטיפול בפטריה, או שמדובר בתחושות שונות? האם הכאב בבטן הימנית הוא בבטן תחתונה או העליונה? האם כוונתך ב"יציאה של הקיבה" לרום הבטן? האם הכאבים חדים או עמומים? סיבות שכיחות לכאבים שמופיעים לאחר אכילה בבטן הימנית העליונה וברום הבטן הן אבנים בכיס מרה, כיב קיבה או תריסריון, או החזר קיבתי-ושטי (ריפלוקס) אולם סיבות אלו אינן מסבירות את התסמינים שאת חשה בפי הטבעת. הייתי ממליצה לך לפנות לגסטרואנטרולוג על מנת לשלול את הבעיות שהזכרתי, וכמו כן, אם לא חולפות התלונות הקשורות בפי הטבעת, תוכלי לשוב לפרוקטולוג. בברכה, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
בוטנאפין 
הסתכלות בנרתיק 
טיפול תרופתי 
לפטוספירוזה 
מאת: מערכת אינפומד 13/04/2010
