גידולים של קנה הנשימה

גידולים בקנה מאובחנים באמצעות טומוגרפיה מחשבית. שיטה זו יעילה לדימות של חלל הקנה ושל הגידול בתוכו תוך הערכת גודלו, לשם קביעה האם התפשט אל מחוץ לקנה, והאם קיימות קישריות לימפה מוגדלות בקרבת הגידול (עדות על היות המחלה בשלב מתקדם). בשיטת הטומוגרפיה המחשבית אין אפשרות להבחין בין הסוגים השונים של גידולי הקנה. לשם כך דרושה ביופסיה של הרקמה.
דימות על ידי תהודה מגנטית (MRI) יכולה לסייע, לעיתים, להערכה נוספת של ממדי הגידול ולזיהוי התפשטות גידול ממאיר אל כלי דם גדולים סמוכים.
כחלק מתהליך האבחון והערכה לקראת ניתוח מבוצעת ברונכוסקופיה כדי להסתכל באופן ישיר על הגידול בתוך הקנה, ובהתאם לצורך להתקין ממנו ביופסיה. בהתקנת ביופסיה בדרך זו קיים סיכון של דימום מהגידול. במקרים שבהם הגידול גדול עלולה להיווצר חסימת חלל הקנה וזו עלולה להחמיר כתוצאה מהדימום. עקב סיכונים אלה מעדיפים לעיתים לבצע ברונכוסקופיה בחדר ניתוח בטשטוש או בהרדמת החולה, עם אפשרות לצינרור הקנה על פי הצורך.

הטיפול בגידולי הקנה הוא בכריתת הגידול. כאשר הגידולים שפירים הכריתה מתבצעת בזמן ברונכוסקופיה, צריבה בלייזר, או כריתה באמצעות ניתוח. גידולים ממאירים כורתים לרוב באמצעות ניתוח, למעט מקרים שבהם הגידול מפושט מדי. אז הטיפול הוא בהקרנה או בכימותרפיה.

הגידולים השפירים השכיחים הם כונדרומה (Chondroma), המנגיומה (Hemangioma), פיברומה (Fibroma) ופפילומה (Papilloma). אצל ילדים הגידולים השפירים נמצאים על פי רוב בחלקו העליון של הקנה, ואילו אצל מבוגרים הגידול השפיר יימצא נמוך יותר.
הגידולים הממאירים השכיחים אצל מבוגרים הם: סרטן תאי קשקש (Squamous cell carcinoma), בשכיחות גבוהה יותר אצל גברים, והעישון מהווה גורם סיכון להופעתו, וכן Adenoid cystic carcinoma.