אינטרפרון

תזונה

אין הגבלות.

אלכוהול

נהיגה

הריון

יש להתייעץ עם הרופא לפני נטילת התרופה בעת הריון, חשד להריון וכן בעת תכנונו.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כבד
• מחלת כליה
• מחלת לב
• ספירה נמוכה של תאי דם לבנים או טסיות
• הפרעות בתפקוד בלוטת התריס
• אפילפסיה (כפיון)
• תגובות אלרגיות לכל תרופה שהיא
• אסתמה
• צריכת אלכוהול
• דיכאון ו/או מחשבות אובדניות
• גירוי באיזור ההזרקה
• נטילת תרופות אחרות

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

שכיחות תופעות הלוואי משתנה בהתאם לתכשיר ואופן הטיפול, יש לעקוב.|

תופעות לוואי שכיחות:

כאב ראש (שכיח מאוד).

תסמינים דמויי שפעת, חום, כאבים, כאבים בחזה, הצטברות נוזלים בזרוע , ברגל או בפנים. (בצקת היקפית) ,חולשה, צמרמורות, הזעות, הרגשת חולי. 

במקרים אלו מתן תרופות נוגדות כאבים או מורידות חום בימי ההזרקה עשוי לסייע.

ירידה במספר כדוריות דם אדומות, כדוריות דם לבנות או בטסיות הדם.

קשיי שינה ,שלשול, בחילה, הקאות ,גרד, פריחה בעור, תגובות עוריות, כאב שרירים ומפרקים, עייפות, חום וצמרמורות, אובדן שיער. 

ובנוסף, הטיפול באינטרפרון קשור להופעת תופעת לוואי פסיכיאטריות קשות בחולים, עם או בלי הפרעות פסיכיאטריות קודמות. חולים עם תסמיני דיכאון צריכים להיות במעקב צמוד, ויש לשקול הפסקת הטיפול. 

התרופה עלולה לגרום לתופעות אלרגיות, כולל תופעה של רגישות יתר, אבדן שמיעה, אובדן צבע העור.

ייתכנו פגיעות עוריות כמו אדמומיות, גרד, התנפחות, דלקת, כאב, זיהום סביב מקום ההזרקה. שינויי צבע, היווצרות סדקים ונמק באזור ההזרקה, הרס רקמות ועור באיזור ההזרקה, או כאב חזה לאחר הזרקה. יש להזריק את התרופה ע"י מטפל/ חולה מיומן. תגובות באזור ההזרקה בדרך כלל פוחתות עם הזמן. לצורך צמצום התגובות העוריות במקום ההזרקה, כדאי לבצע הזרקה במקומות הזרקה שונים, בסבב.

אי תפקוד בלוטת התריס.(לא שכיח)

תפקוד לקוי של הכבד (נזק כבדי ,כשל כבדי ,כולל הפטיטיס) – נדיר.

תופעות לוואי נדירות נוספות: בעיות בכליות, סימנים אפשריים: שתן מוקצף, עייפות, התנפחות בעיקר של הקרסוליים והעפעפיים ועלייה במשקל. סימני היפצעות מוגברת, דימום, חום, חולשה חמורה- כתוצאה מפגיעה כלייתית.

דמוי התקף של טרשת נפוצה (בשכיחות לא ידועה)- למשל שרירים מאוד מתוחים או חלשים, מה שיביא מניעת אפשרות תנועה, לעיתים סימנים אלה קשורים עם חום ותסמינים דמויי שפעת. יש לדווח לרופא. 

יש להיזהר במיוחד בחולים עם מחלות כלי דם ולב, מחלות ריאה, התקפי אפילפסיה, דיכוי מח-עצם, מחלת כליה, מחלת כבד וחולים המכורים לאלכוהול. 

יש להפסיק את הטיפול ולהתייעץ עם הרופא מיידית במקרים הבאים:
תחושת גירוד בכל הגוף, התנפחות הפנים ו/או הלשון או קוצר נשימה פתאומי.
חבורות לא אופייניות, דימום מוגבר אחרי פציעה, או זיהומים רבים.
קצב לב לא סדיר, נפיחות בקרסוליים או ברגליים או קוצר נשימה.
כאב בבטן המקרין לגב, ו/או הרגשת מחלה או חום.

בתסמינים של דיכאון – עצבות לא מוסברת, חוסר תקווה באופן בולט יותר מאשר לפני השימוש, חרדה או תחושת חוסר ערך. מחשבות אובדניות.
בעיות בכבד – הצהבה של העור או של לובן העין (צהבת), גירוד בכל הגוף, בחילה, הקאה , שטפי דם מחבלות קלות בעור. סימפטומים אלו עלולים להצביע על בעיה אפשרית בכבד.
פנייה לרופא באופן מיידי נדרשת גם במצבי: הופעת קצף בשתן, עייפות, נפיחות במיוחד בקרסוליים ובעפעפיים, וכן עלייה במשקל, מאחר שאלו עלולים להיות סימנים לבעיה בתפקודי הכליות.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/ רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:

תרופות נגד דיכאון.

תרופות לטיפול באפילפסיה.

הערה כללית: תרופות מסוימות מגבירות את הסיכון של השפעות שליליות על הדם, הלב או מערכת העצבים. עובדה זו נלקחת בחשבון כאשר נותנים לחולה אינטרפרון יחד עם תרופות אחרות. 

תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית: כל התרופות להן השפעות מדכאות על מערכת העצבים המרכזית עלולות להגביר השפעות אלה של האינטרפרונים. תרופות אלה כוללות נוגדי חרדה, תרופות לשינה, אנטיהיסטאמינים, נוגדי דיכאון, משככי כאב נארקוטיים ותרופות נגד פסיכוזה.

השפעת שימוש ממושך

נדרשות בדיקות דם, תפקודי כבד, תפקודי כליה ותפקודי בלוטת התריס.