איזוסורביד דיניטראט

תשובה: שאלתך מורכבת והנתונים מאוד חלקיים, אך אשתדל לתת לך תשובה בכל זאת. היפוך גלי T בבדיקת אקג יכול לנבוע מסיבות רבות, ביניהן מצב נורמלי, איסכמיה (זרימת דם לא מספקת לשריר הלב), היפרטרופיה (הגדלה) של חדרי הלב, הפרעת הולכה חשמלית בלב, תרופות מסוימות כמו דיגוקסין ועוד. להיפוך גלי T צורות ומיקומים שונים המאפיינים כל אחד מהגורמים האלה, ומבלי לראות את תרשים האקג אי אפשר לדעת לאיזו מהסיבות הוא מתאים אצלך. בדיקת מיפוי הלב נועדה לשלול אפשרות של איסכמיה. בדיקת אקו לב תסייע לשלול היפרטרופיה של הלב. הפרעת הולכה ככל הנראה אין לך, מכיוון שאפשר לראות אותה באקג עצמו, ואני מניחה שאינך נוטלת תרופות קרדיאליות. מכאן שאם בדיקות מיפוי הלב ואקו-לב תקינות, נראה שהיפוך גלי T במקרה שלך הוא נורמלי, אך שוב, אני מסייגת את דברי, מכיוון שלא ראיתי את האקג עצמו. אני מניחה כי אינך סובלת מכאבים בחזה במאמצים, קושי בנשימה, דפיקות לב או בעיות קרדיאליות אחרות. אם כן, יש להתייחס לממצא זה בחשדנות רבה יותר. בנוסף, את מתארת קצב לב מהיר, טכיקרדיה, בזמן מנוחה. גם לכך יכולות להיות סיבות רבות - התרגשות, עודף משקל, חום, התייבשות, אנמיה, פעילות יתר של בלוטת התריס, קפאין, כשל לב, מחלות ריאה כרוניות. אני ממליצה לך לבצע בדיקה פשוטה של לחץ דם, מכיוון שעודף משקל הוא גורם סיכון ליתר לחץ דם, ויתר לחץ דם יכול לגרום להיפרטרופיה ולהופעה של גלי T. בנוסף, כדאי לבצע בדיקה של תפקודי בלוטת התריס וספירת דם, כדי לשלול הפרעה בתפקודי בלוטת התריס ואנמיה. לאחר ביצוע הבדיקות מומלץ להתייעץ עם קרדיולוג לגבי בירור נוסף, אם נדרש, ולגבי ביצוע הרדמה. מידע נוסף תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/glossary/g_1692.htm

תשובה: טיפול בנזעי חשמל הוא טיפול מעולה למספר מצבים פסיכיאטריים שונים בתכלית זה מזה. בד"כ הטיפול אמור להשפיע תוך 8-12 טיפולים, בהנחה והוא מבוצע בצורה נכונה. העזרה היחידה שאוכל לתת היא לומר שאכן 23 טיפולים ללא שיפור מצריכים בירור או שינוי כלשהו. אולם זה צריך להיעשות רק ע"י רופא/ים שמכירים את בתך, את סוג האבחנה שלה, את ההרכב המדויק של הטיפולים אותו קיבלה (משך הפרכוס למשל), ואת מצבה כיום.

תשובה: לפי סוגי הכלמידיה שנבדקו אצלך, נראה שחיפשו גורם לדלקת ריאות ולא למחלה המועברת ביחסי מין. האומנם ? כלמידיה פנאומוניה גורמת לדלקת ריאות "לא טיפוסית" וכלמידיה פסיטאקי גורמת לדלקת ריאות כתוצאה ממגע עם ציפורים ובעלי כנף הנושאים חיידק זה. כדי לדעת אם אחד מהם הוא הגורם למחלה אכן יש לבצע בדיקת נוגדנים כפולה בהפרש של מספר שבועות, ואם יש שינוי בטיטר (בריכוז) של הנוגדנים נגד אחד מחיידקים אלה, יש לחשוד שהוא הגורם למחלה. החיידק שבדרך כלל מועבר בהעברה מינית הוא כלמידיה טרכומטיס, ואכן כדי לבדוק אם הוא הגורם למחלה מסוימת ניתן לבדוק את נשאותך לחיידק זה באמצעות בדיקת PCR בשתן. יש לתת שתן ראשון של בוקר ואת החלק הראשון של השתן. את הבדיקה ניתן לבצע במעבדות מכבי, ואם אינך חבר מכבי - במרפאה למחלות זיהומיות בתל השומר (טלפון לקביעת תור 5304937). בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

תשובה: כל כמה זמן מופיעים התקפי כאב אלה? האם זה קשור לווסת ? אינני מתמצאת בכל הפתולוגיות של האגן, מערכת השתן ומערכת העיכול, אבל אם מה שאת מתארת מופיע בתקופת הווסת, ייתכן שאת סובלת מאנדומטריוזיס. לא פירטת לגבי סוג הבדיקות הגינקולוגיות שעברת והאם שללו אנדומטריוזיס או לא. אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית שפוגעת בלמעלה מ - 5.5 מליון נשים ונערות בצפון אמריקה. במחלה זו, רקמות של אנדומטריום - הרירית המצפה את הרחם מבפנים, (אותה רירית שנושרת וגורמת לדימום הווסתי) מתיישבות מחוץ לרחם. הרקמות יכולות להתיישב בבטן, על השחלות, החצוצרות, רצועות התומכות ברחם, האזור בין הנרתיק לרקטום, פני השטח של הרחם. מקומות נוספים יכולים להיות על שלפוחית השתן, מעי, נרתיק, צוואר הרחם, הפות וכן על צלקות ניתוחיות בבטן. מקומות פחות שכיחים: ריאה, זרוע, ירך וכו'. הרקמות הללו, כמו רירית רחם נורמלית, גדלות ומתפתחות בכל חודש ואז נושרות. כשמדובר באנדומטריום במיקום התקין יש דימום וסתי והדם יוצא מהרחם לנרתיק. אבל במקומות הלא תקינים, הרקמה נושרת ויש דימום, אך הדימום לא יכול לצאת כיוון שמדובר בחלל סגור, ולכן מתפתח תהליך דלקתי שיכול לגרום לכאבים, אי- פוריות, היווצרות רקמת צלקת, הידבקויות ובעיות במעיים. הסימפטומים של אנדומטריוזיס יכולים להיות: כאב לפני ובמהלך הווסת, כאב בעת קיום יחסי מין, אי- פוריות, עייפות, כאב בהשתנה בזמן הווסת, כאב ביציאות בזמן הווסת, בעיות במערכת העיכול - שלשול, עצירות, בחילות. אבחנה נעשית בד"כ ע"י לפרוסקופיה, הליך ניתוחי פשוט שבו רואים את האיים של רקמת האנדומטריום במקומות שונים באגן. הטיפול נחלק לכמה מטרות: טיפול בכאב - ע"י תרופות שונות: אקמול, NSAIDS - כמו נקסין, איבופרופן. טיפול הורמונלי- לעצירת הביוץ : גלולות למניעת הריון, פרוגסטרון ועוד. ניתוחי - ניתוח שמרני להוצאת האיים הללו ממקומות שונים באגן ולהקלת הכאב. אינני יודעת אם אכן מדובר בבעיה הזו. אם לא נשללה האבחנה הנ"ל ע"י גינקולוגים, אני ממליצה לך לפנות לגינקולוג ולהתייעץ איתו. אם תרצי לקרוא מידע נוסף על המחלה, תוכלי לפנות לאתרים הבאים: http://www.nichd.nih.gov/publications/pubs/endometriosis/index.htm