זידובודין

תזונה

אין הגבלות.

נהיגה

הריון

זידובודין היא תרופת הבחירה בנשים הרות שיש להן איידס. הסיכוי להעברת זיהום HIV לעובר נמוך יותר תוך שימוש בתרופה. 

אין לקחת את התרופה במהלך 14 שבועות ההריון הראשונים. לאחר שבוע זה, המנה המקובלת הינה 500 מ"ג ליום, הניתנים מחולקים בחמש מנות, במרווחים, עד ללידה.

במהלך הצירים והלידה, הרופא שלך עשוי לתת לך זריקות של זידובודין עד לניתוק חבל הטבור של תינוקך. יתכן שגם לתינוקך יתנו רטרוביר כדי לסייע לו במניעת הידבקות ב- HIV.

הרופא שלך יחליט על המינון הנכון של זידובודין עבור תינוקך, בהתאם למשקל התינוק.

התמיסה מכילה סודיום בנזואט שעלול להגביר צהבת בילודים (עד גיל 4 שבועות).

התמיסה מכילה פרופילן גליקול. אם גיל התינוק פחות מ - 4 שבועות, יש לשוחח עם הרופא לפני מתן התרופה. 

הנקה

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כבד
• מחלת כליה
• תגובה אלרגית לתרופה זו בעבר
• מחלת דם
• נטילת תרופות אחרות
• חמצת (acidosis)
• עודף משקל משמעותי (בייחוד לנשים)
• דיכוי חיסוני
• אלרגיה ללטקס (עבור שימוש תוך ורידי)

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

במינון המקובל כיום נסבלת זידובודין על ידי רוב החולים. אנמיה, כאבי ראש וכאבי שרירים הם תופעות הלוואי השכיחות ביותר. תופעות הלוואי במערכת העיכול, כגון בחילה והקאה חולפות לאחר מספר ימים. כמו כן זידובודין עשויה להפחית את יכולתו של הגוף להתנגד לזיהומים, לכן יש לפנות מיד לרופא במקרה של חום, כאבי גרון, פריחה או צמרמורת. כמו כן, ייתכנו שינויים בפיזור השומן בגוף. 

תיתכן חמצת לקטית.  סימנים של חמצת לקטית כוללים: נשימה עמוקה, מהירה, קשה , נמנום , חוסר תחושה או חולשה בגפיים ,  איבוד תאבון, ירידה במשקל, בחילה, הקאה ,כאב בטן.

סימנים הכוללים נוקשות במפרקים, כאבים- בפרט בירך, בברך או בכתף, וקשיים בתנועה, עשויים להעיד על בעיות בעצמות, מצב בו חלקים מרקמת העצם מתים בגלל ירידה באספקת הדם לעצם. יש לפנות לרופא.

בשימוש בתמיסה תיתכן השפעה משלשלת קלה.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

הערה כללית: מגוון רחב של תרופות עלולות להגביר את הסיכון של השפעות מזיקות עם זידובודין. תרופות אחרות עלולות לשנות את הפירוק של זידובודין בגוף ולהגביר את הסיכון של תופעות לוואי. אין לקחת שום תרופה אחרת בלי להיוועץ ברופא.

אין לקחת תרופות אלה עם זידובודין: סטאבודין המשמשת לטיפול בזיהום של HIV, ריבאוירין או זריקות גנציקלוביר לטיפול בזיהומים ויראליים, ריפאמפיצין שהיא אנטיביוטיקה.

גאנציקלוביר, אינטרפרון אלפא: מתן אחת מהתרופות אלו יחד עם זידובודין, עלול לגרום במרבית החולים (80%) להחרפה של סימני רעילות בדם (אנמיה, נויטרופניה). אם שילוב זה הכרחי, יש להוריד את מינון התרופות ולעקוב אחר נתונים המטולוגיים. דוקסורוביצין, ריבאוירין, סטאוודין, אציקלוביר: תרופות אלו מפחיתות את יעילות זידובודין. אציקלוביר: תיתכן עלייה בשכיחות של תופעות כגון עייפות. אינטרפרון בטא- A1: תיתכן עלייה בריכוז זידובודין ובסימני רעילות. תרופות המדכאות את מוח העצם או תרופות ציטוטוקסיות: תרופות כגון דפסון, וינקריסטין, וינבלאסטין, או אדריאמיצין עלולות להעלות את הסיכון של רעילות המאטולוגית. פרובנציד: תיתכן עלייה בריכוז זידובודין והופעת סימנים הדומים לשפעת כגון כאב שרירים, תחושת מחלה, חום ופריחה. פניטואין: ייתכנו שינויים בריכוז כל אחת משתי התרופות. פלוקונאזול: תיתכן הפרעה בפינוי זידובודין ועלייה בריכוזו בדם. סודיום ואלפרואט: תיתכן עלייה בריכוז ובפעילות זידובודין. יש לעקוב אחר עלייה בתופעות לוואי כגון חולשה, עייפות, בחילות וחריגה בתמונת הדם. פאראצטאמול: שילוב בין התרופות עלול לעורר נויטרופניה ותופעות רעילות בכבד. יש להימנע מטיפול משולב כרוני, וניתן להחליפו בתרופות אחרות משככות כאבים וחום, כגון אספירין או איבופרופן. ריפאמפיצין: עלול להוריד את ריכוז התרופה בדם. אם ניתן, יש לעקוב אחר ריכוז זידובודין בדם בחולים הנוטלים את שתי התרופות.

השפעת שימוש ממושך

ניטור: יש לבצע בדיקות דם סדירות, תפקודי כבד ותפקודי כליות בזמן הטיפול. בשימוש ארוך טווח דווח על כאבי שרירי סימנים של חמצת לקטית כוללים: נשימה עמוקה, מהירה, קשה , נמנום , חוסר תחושה תחושה או חולשה בגפיים ,  איבוד תאבון, ירידה במשקל , בחילה הקאה, כאב בטן.