בדם שבגופנו מצויים מספר חלבונים שונים, כאשר החלבון אלבומין מהווה למעלה ממחציתם. חומר זה מיוצר בכבד ומשמש כנשא המוליך בזרם הדם את החמצן, התרופות, ההורמונים ועוד. קבוצת חלבונים עיקרית נוספת היא הגלובולינים, אשר מחולקים לשלוש קבוצות: אלפא, בטא וגמא, והם משמשים למספר תפקידים, כשהעיקרי בהם הוא ייצור נוגדנים וזאת ע"י גמא גלובולין[1]. נוגדנים מהווים גורם מגן בגוף האדם מפני פולשים זרים, והם מורכבים משני חלקים עיקריים: שרשרת כבדה ושרשרת קלה. לשרשרת הכבדה ישנן 5 אפשרויות - IgG, IgM, IgA, IgD, IgE, ואילו לשרשרת הקלה ישנן שתי אופציות בלבד - קאפה ולמבדה. הרכב הנוגדן וכמותו יכולים להעיד על תקינותו או לחילופין על חשד להימצאות מחלה מסוימת בגוף האדם[1].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה כאשר ישנו חשד עקב תסמינים או אינדיקציה אחרת למספר מחלות אשר מאופיינות בכך שישנו מספר גבוה או נמוך יותר מהרגיל של אחד ממגוון סוגי החלבונים בדם: אלבומין, או אחת ממשפחות הגלובולינים או גאמאגלובולינים, אשר יכולים להיות פוליקלונליים (מרובים אך שונים), או מונוקלונליים (מרובים וזהים האחד לשני), חלבוני סרום הדם נשלחים לבדיקת אלקטרו פורזה בה הם מורצים על מצע ומתחלקים לסוגיהם[2]. בדיקה זו הינה בדיקת המשך לבדיקת אלקטרופורזה, בה סרום הדם מורץ על מצע ומתחלק לסוגי החלבונים השונים, כך שאם מתקבל משקע של חלבון מסוים אשר אינו תקין בכמותו, דגימה ממנו תישלח למיון סוגי נוגדנים בדם, אשר תיתן תשובה לגבי סוג הנוגדן הספציפי המוגבר. בדיקה זו היא בדיקה מעבדתית מתקדמת בה אף ניתן לזהות את סוג הנוגדן הספציפי מתוך משפחת נוגדני הגמא גלובולין חד שבטית (מונוקלונלית), שכמותו מוגברת ושונה מהרגיל, וע"י כך ניתן לאבחן או לשלול חשד למחלה מסוימת ולהתחיל ולתת טיפול מתאים למחלה זו[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות
רמת נוגדנים גבוהה מהרגיל יכולה להעיד על מיאלומה נפוצה, עמילואידוזיס, מאקרוגלובולינמיה ע"ש Waldenström’s, MGUS- גמופתיה חד שבטית בעלת משמעות לא מוגדרת, שחמת הכבד ולימפומה. רמת נוגדנים נמוכה תימצא במחלות א-גאמאגלובולינמיה והיפוגלובולינמיה[3].
אופן ביצוע הבדיקה
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת מהוריד במבחנה כימית. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות. אין הנחיות מיוחדות לפני הבדיקה. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך.
אזהרות
סיכון:
מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים על סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה: אי הימצאות פיק חריג בהרצת הנוגדנים[4]. הבדיקה נמדדת בכמות המשקע של כל אחד מסוגי החלבונים בדם מתוך כמות החלבון הכללית, בערכים של מיליגרם לדציליטר (mg/dl)[4]: רמת IgA תקינה- 70-350 רמת IgD תקינה- 0-14 רמת IgE תקינה -1-87 רמת IgG תקינה – 700-1700 רמת IgM תקינה – 50-300 רמת kappa תקינה - 0.33-1.94 רמת Lambda תקינה - 0.57-2.63 יחס Kappa/lambda תקין - 0.26-1.65 תוצאה מעל הנורמה:רמת גאמא גלובולין חד שבטית (מונוקלונלית) גבוהה יכולה להעיד על מיאלומה נפוצה, עמילואידוזיס, מאקרוגלובולינמיה ע"ש Waldenström’s, MGUS - גמופתיה חד שבטית בעלת משמעות לא מוגדרת, שחמת הכבד, לימפומה, לוקמיה, פרוטינוריה ע"ש בנס ג'ונס[5]. תוצאה מתחת לנורמה: רמת גאמא גלובולין חד שבטית (מונוקלונלית) נמוכה תימצא במחלות א-גאמאגלובולינמיה והיפוגלובולינמיה[5].
שלום, אני בת 42, ביצעתי לראשונה ממוגרפיה, בתשובה נכתב ״הסתיידויות בודדות פזורות בשני השדיים, בשד שמאל עליון מרכזי, שליש אמצעי, מקבץ קטן של הסתיידויות עדינות״ BIRADS 4A. הרדיולוגית אמרה שסיכוי נמוך שטרום סרטני אך לאור סיפור משפחתי כדאי לבצע ממוטומיה. הסיפור המשפחתי הוא: סבתא בגיל 70, אחות של סבתא בגיל 40 והבת של אחות של סבתא בגיל 60. השאלה שלי היא: במידה ואחליט לא לבצע ממוטומיה - כיצד מתבצע המעקב ובאיזו תדירות - האם המעקב הוא לעקוב שאין שינויים (ואם יש אז בהכרח מצריך ביופסיה) או שהממצא יכול להתפתח כך שבממוגרפיה בהמשך יכולים לקבוע שהממצא הזה שפיר ואין צורך בביופסיה? תודה
שלום, הלכתי לכירורגית שד בגלל כאבים (שכרגע אין) וקיבלתי הפנייה לאולטרסאונד וממוגרפיה. עכשיו קראתי כי לנשים צעירות עושים אולטרסאונד ו-MRI (לא ממוגרפיה). אני בת 39 ועכשיו אני תוהה לגבי הבדיקות שקיבלתי. מלבד זאת יש לי רגישות גבוהה לבדיקות שכרוכות בהפעלת לחץ. עשיתי פעמיים אולטרסאונד והכאב היה בלתי נסבל. בפעם האחרונה כמעט איבדתי הכרה מהכאב (למזלי הבדיקה הופסקה) וגם אח"כ הכאב נמשך עוד חודשיים אחרי הבדיקה. זה ממש בלתי נסבל ואני יודעת שהממוגרפיה תהיה קשה עוד יותר. אני ממש מתלבטת מה לעשות והבדיקות נקבעו לשבוע הבא ואני בחרדה מזה. אשמח לעצתך מה נכון לעשות. תודה
שלום ד״ר יודעת שישנם ממצאים שפירים בשד שנוטים להיספג ולהעלם כגון ציסטה. מה לגבי ממצא מסוג פפילומה בצינורית או פפילומות מרובות במידה ואין הוצאה כירוגית של הממצא במשך הזמן הוא יעלם מעצמו?(בהנחה שזה שפיר) או שזה לכל החיים ?תודה רבה לך.
יש לי חתול גדול וכבד שאוהב לקפוץ עליי כשאני במצב שכיבה. אתמול הוא קפץ עם הרגל שלו ישר לתוך הפטמה ומגובה רב. הפטמה נכנסה פנימה לתוך השד בזמן הקפיצה. מאז יש לי כאבים פנימיים בתוך השד באזור שמתחת לפטמה. האם זה משהו שעלול להסתבך או דורש בדיקה?