בדיקת קובלט בשתן (COBALT URINE TOXICOLOGY)

2 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
אזהרות
פענוח תוצאות

קובלט הוא חומר כימי המהווה את אחד ממרכיבי ויטמין B12 ונפוץ בטבע כאיזוטופ המכיל גרעין המורכב מ-59 פרוטונים ונויטרונים. כמו כן, ישנו איזוטופ נוסף בשם קובלט 60, שהשימוש בו נפוץ בתהליכי רדיותרפיה ורמות גבוהות שלו עלולות להיות מסוכנות בשל פליטת קרני גמא הנוטות לסרטן.

שימושים נוספים של הקובלט הם לתהליכי סטריליזציה ועיקור של מכשירים רפואיים וחומרי מזון כקופסאות שימורים, וכן לצורת יצירת סגסוגות של מתכות שיהיו עמידות וחזקות למגוון שימושים כגון ייצור סוללות, למנועי מטוסים, למניעת קורוזיה של מתכות ע"י ציפוי וכן לייצור זכוכית כחולה[1].

רופאה אוחזת בכוסית שתן לצורך בדיקת קובלט בשתן

צילום: shutterstock | Guschenkova

מטרת הבדיקה

בדיקה זו נעשית לצורך אבחון רמת הקובלט בשתן, כאשר חשיפה ממושכת לרמות קובלט גבוהות עלולה לגרום להיפותירואידיזם, דרמטיטיס עורי ומחלת ריאות אינטרסטיציאלית. חשיפה חדה יכולה לגרום לכשלים בתפקודי הריאות והכליות, שטפי דם ובחילות והקאות. בשתלי מתכת אורטופדיים ישנה רמה גבוהה של קובלט, כך שבאנשים עם שתלים אלו מותר שתהיה רמה גבוהה מן הרגיל של הקובלט בבדיקות[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

הרעלת קובלט עלולה לבוא לידי ביטוי במספר מערכות בגוף:

היפותירואידיזם (תת פעילות של בלוטת התריס).
דרמטיטיס (דלקת העור).
מחלת ריאות אינטרסטיציאלית.[3]
תגובה אלרגית.
כשל כלייתי (אי ספיקת כליות).
פגיעה בחושי הריח, השמיעה והטעם.
פגיעה במערכת העצבים המרכזית - שמיעה, ראייה, יציבה ותפקודים קוגניטיביים[4].

אוכלוסיות בסיכון

[5]

אנשים שעובדים בסביבת מכשירי קרינה.
עובדים עם חומרי צבע או עם מתכות קשיחות.
אנשים בעלי תותבים אורטופדיים.
עובדי מכרות ומלטשי יהלומים.

אופן ביצוע הבדיקה

בבדיקת זו נלקחת בדיקת שתן באיסוף שתן במשך 24 שעות. אין צורך להיות בצום לפני הבדיקה. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת להמשך בירור במידת הצורך[6].

אזהרות

סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.

פענוח תוצאות

[7]
ערכי הנורמה
הבדיקה נמדדת בערכים של מיקרוגרם ל-10 מ"ל שתן (µg/10 ml). ערך תקין הוא בין 0-1.9. באנשים בעלי שתלים אורטופדיים ערך תקין הוא עד 5.

מעל הנורמה
תוצאה מעל הנורמה יכולה להעיד על הרעלת קובלט, שיכולה להתבטא בפגיעה במספר מערכות בגוף: היפותירואידיזם, דרמטיטיס עורי, מחלת ריאות אינטרסטיציאלית, כשל כלייתי, תגובה אלרגית, פגיעה במערכת העצבים המרכזית - בשמיעה, בראייה וביציבה.