כריתת גוש בשד (Lumpectomy)

תשובה:

הטיפול המשלים לאחר ניתוח כריתת גוש בשד תלוי בסוג הגידול, אשר נלקח במהלך הניתוח לבדיקה מדויקת תחת מיקרוסקופ. בגידולים שפירים אין צורך בטיפול משלים לאחר הניתוח. בגידולים ממאירים של סרטן שד , במידה ומדובר בגידול קטן יחסית ובעל גבולות ברורים, ללא פוטנציאל גדול להתפשטות מעבר לגבולות השד, הטיפול המשלים יכלול הקרנות לאזור השד + טיפול תרופתי הורמונלי. ההקרנות יתבצעו עד 6 חודשים לאחר הניתוח, כאשר המטופלת תהיה חשופה לכמות קרינה נמוכה ממוקדת לשד, מדי יום למשך מספר דקות, למשך חודש. תוספת של קרינה לאחר כריתת גוש בשד הוכחה כיעילה במניעת הישנות הגידול באחוזים ניכרים. במקרים אחרים, לעיתים ישנה אינדיקציה להוספת טיפול כימותרפי משלים, כתלות בסוג הגידול, גודלו, ונוכחות תאים סרטניים בקשריות הלימפה.

תשובה:

ניתוח כריתת שחלות מניעתי מוצע לנשים אשר מצויות בסיכון גבוה לפתח ממאירות של השחלה, אשר נחשבת יחסית "אלימה" יותר מסוגי סרטן אחרים, בשל הגילוי המאוחר יחסית, וסוגי הגידולים, הנוטים לגדול ולהתפשט באופן מהיר יחסית. כיום ידועות 2 מוטציות עיקריות אשר הנשאיות שלהן מצויות בסיכון מוגבר לממאירות של השד והשחלה- מוטציות אלו קיימות בגנים הנקראים BRCA 1 ו-2. הסיכון לחלות בסרטן שחלה בקרב הנשאיות עומד על פי 20-30 יותר גבוה מאשר באוכלוסיה הכללית, ועל כן, נשים אשר בוחרות להיבדק (עקב קיום ממאירות במשפחה בגיל צעיר), ונמצאות נשאיות, בוחרות לעיתים להסיר את שתי השחלות בגיל צעיר (לרוב לאחר שסיימו את תוכנית הילודה שלהן).

תשובה: מחלת פאג'ט של השד היא מחלה של הפטמה. מחלה זו היא בקירוב 3% מקרצינומות השד. גיל החולות בדרך כלל הוא בין 40 ל-70 שנה. הסימן הבולט ביותר הוא השינויים בעור הפטמה והאראולה (העטרה, האזור הכהה סביב הפטמה). האזור נעשה אדום, עבה ומחוספס, ומופיעים בו חריצים וכיבים וטפטוף מיימי-דמי. הבדיקות הדרושות על מנת לאבחן את מחלת פאג'ט כוללות בדיקה גופנית, בדיקות הדמייה (אולטרסאונד, ממוגרפיה) וכן ביופסיית שד. התסמינים שלך עלולים להתאים למחלה זו, אך גילך הצעיר יחסית פחות מתאים למחלה. אמליץ לך לפנות לכירורג המומחה לשד ולהיבדק. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה:

ההחלמה לאחר ניתוח כריתת גוש בשד הינה אינדיבידואלית. כל אישה מחלימה בקצב אחר, אולם לרוב תהליך ההצטלקות והריפוי של הרקמה לוקח מספר שבועות. בזמן הזה, יש לנוח ולאפשר ריפוי מלא של האזור. מאמץ יתר על המידה יכול לגרום להחלמה לא תקינה של החתך הניתוחי והשארת צלקת משמעותית יותר. בנוסף, נשים אשר עברו במקביל הוצאת קשריות לימפה מבית השחי, צפויות למהלך החלמה ממושך יותר.כאבים יתכנו לאורך זמן, הן באזור השד והן בבית השחי, אולם לרוב חולפים יחסית במהרה. לפעילות ספורטיבית בהיקף מלא ניתן לשוב רק כחודש לאחר הניתוח. המנוחה חשובה מאד לתהליך ההחלמה. תהליך החלמת הצלקת אורך עד שנה.

תשובה:

לאחר ניתוח כריתת שחלות עקב ממאירות, למשל סרטן השחלה , ישנו צורך במרבית המקרים בטיפול משלים אונקולוגי (adjuvant), הכולל לרוב טיפול כימותרפי ממושך או הקרנות לאזור האגן, בהתאם לסוג הגידול, שלבי המחלה (stage), ועוד. סוג הטיפול הכימותרפי ומשכו תלויים גם הם בדרגת המחלה וסוג הגידול, אך יכולים להמשך בין מספר שבועות למספר חודשים. ישנם מקרים קלים של סרטן בשלב מוקדם (stage ראשוני) בהם לא יהיה צורך בטיפול כימותרפי כלל. לעיתים יוצע טיפול כימותרפי משלים דווקא לפני הניתוח, במטרה להקטין את גודל הגידול ולאפשר ניתוח קל יותר (נקרא גם טיפול neo-adjuvant).

תשובה: שתלים המשמשים בניתוחים להגדלת שד עלולים לגרום להסתרה של חלק קטן מהבעיות שיכולות להתגלות בממוגרפיה, אך מחקרים מראים כי ממוגרפיה היא אמצעי סינון חשוב לאיתור סרטן השד, גם בנשים שעברו ניתוח להגדלת חזה. ייתכן שיהיה צורך לבצע יותר צילומים מאשר בהיעדר שתל. מומלץ לבצע את הבדיקה במכון שבו מבוצעות בדיקות רבות מדי שנה, שכן צפוי להיות שם צוות עם ניסיון גם בשדיים המכילים שתל. ההנחיות לביצוע ממוגרפיה זהות עבור נשים שעברו הגדלת חזה ועבור נשים שלא עברו הגדלה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: לפי הנתונים בשאלתך אימך סובלת מסרטן השד ב- stage IV. שלב זה נקבע כאשר הגידול מתפשט מקומית לבלוטות לימפה ועם גרורות באיברים אחרים בגוף. החלוקה לשלבים קובעת באופן סטטיסטי את מהלך המחלה, את הטיפול, ואת התוצאות הצפויות. הטיפול המומלץ לנשים עם סרטן שד גרורתי הוא טיפול כמותרפי וטיפול ביולוגי עם אווסטין, אך חשוב לציין כי הטיפול מותאם אישית לכל חולה על סמך מצב בריאותה הכללי ונתוני המחלה, ולכן איני יכולה לדעת אם במקרה של אמך זהו הטיפול הכי מתאים. פנה לאונקולוג המטפל של אמך כדי לקבל תשובה יותר מדויקת. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה:

כריתת גוש בשד נעשית כאמור על מנת לטפל בתהליך גידולי של השד, אשר גודלו קטן יחסית (לרוב עד 5 ס"מ ובמרבית המקרים פחות מ-2-3 ס:מ), וכן אשר סוגו ההיסטולוגי (המיקרוסקופי) הינו בעל פרוגנוזה יחסית טובה (לא נחשב כגידול "אלים" בעל כוח רב של חדירה לרקמה). לעומת זאת, ניתוח כריתת שד מלאה, כלומר הוצאת כל רקמת השד באותו צד, נעשה לרוב כאשר יש יותר מגידול אחד בשד, כאשר מדובר בגידול גדול יחסית (מעל 5 ס"מ) התופס רקמת שד נרחבת, כאשר סוג הגידול נחשב "אלים" יותר, או כאשר כריתת השד נעשית לצרכים מניעתיים, בנשים נשאיות של גן ה-BRCA, אשר להן סיכויים גבוהים לפתח בעתיד סרטן שד פולשני.

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה:

כן. כאמור, לעיתים ישנו צורך בהוצאת קשריות הלימפה של בית השחי, במהלך הניתוח לכריתת גוש בשד. הדבר מתבצע כאשר מתברר כי בלוטת הזקיף מכילה תאי סרטניים מיקרוסקופים, או כאשר מסיבות כלשהן לא מצליחים לאתר את בלוטת הזקיף במהלך הניתוח (היא לא נצבעת וקשה לאתרה ברקמה). במקרה שכזה יש צורך בהוצאת קשריות הלימפה בבית השחי ליתר ביטחון, על מנת שלא להותיר תאים סרטניים באזור, שעלולים להתפשט בגוף. במידה ובלוטת הזקיף אינה מכילה תאים סרטניים, אין צורך בביצוע חתך נוסף והוצאת הקשריות מבית השחי, שכן הסיכויים להתפשטות הגידול אל דרכי הלימפה הם כמעט אפסיים (מאחר וקשרית זו מנקזת את שאר קשריות הלימפה באזור השד).