דלג לתוכן

בדיקת חומצת שתן (URIC ACID)

ערוץ הסוכרת
3 דקות קריאה
הפורינים הם אבני בניין הקשורות לחומר התורשתי בגוף. הם עוברים שינוי הנקרא דה אמינציה - הוצאה של מולקולה הנקראת אמין-NH2 ומכילה חנקן ושני מימנים והופכים לחומרים Xanthine (מגואנין) וHypoxanthine (מאדנין). לאחר מכן באמצעות האנזים Xanthine Oxidase הם מתפרקים למספר חומרים, לרבות חומצה אורית - חומצת שתן[1]
בתהליך תקין החומצה האורית מתמוססת בדם ומשם זורמת אל הכליות ומפונה בשתן. כאשר ישנו ייצור מוגבר של חומצה אורית, או לחילופין קיימת בעיה בפינוי החומצה האורית מהגוף, חומר זה עלול להצטבר ולשקוע בדם במיקומים שונים בגוף כגון מפרקים, ולגרום למחלות דלקתיות, כמו גם להצטברות ולשקיעה בכליות ובדרכי השתן, וליצור שם אבנים אשר עלולות לחסום את המעבר ולפגוע בהליך התקין של הפעילות באזורים אלו[1].
פורינים הם חומרים שגם נמצאים במגוון מאכלים ומשקאות כדוגמת יין, בירה, אפונה, שעועית יבשה, כבד, אנשובי, דג מקרל. באנשים עם רמות חומצה אורית לא תקינות יש להקפיד על תזונה במינונים מותאמים של מוצרים אלו על מנת שלא להגביר את רמות החומצה הלא תקינות ולא לגרום להתגברות הבעיות הנובעות עקב כך[1].
 
 
מבחינה שעליה כתוב בדיקת חומצת שתן URIC ACID
צילום: shutterstock

מטרת הבדיקה

בדיקה זו נועדה לבדוק מהן רמות החומצה האורית בדם, כאשר רמות נמוכות מהטווח התקין יכולות לנבוע ממספר סיבות ובהן עיכוב האנזים Xanthine Oxidase בתהליך יצירת החומצה האורית, טיפול תרופתי בחומר הנקרא אלופורינול אשר מפרק את החומצה האורית בגוף ועוד[2].
רמות גבוהות מהטווח התקין של חומצה אורית גם הן יכולות לנבוע עקב ממספר סיבות כגון ייצור מוגבר של חומצה אורית עקב פעילות יתר אנזימטית; היפוקסיה - חסר חמצן בתאי הגוף; צריכה מוגברת של פורינים הנמצאים כמרכיבים בסוגי מזונות שונים; מחלות ממאירות הגורמות לפירוק תאים בגוף למספר מרכיבים ביניהם חומצה אורית; טיפול בגידולים ממאירים באמצעות כימותרפיה או הקרנות, הגורם אף הוא להפרשת חומצה אורית בכמות גבוהה בדם[3].

מחלות ומצבים בריאותיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות[4] [5]

  • מחלת שיגדון (גאוט) – מחלה בה שוקעת חומצה אורית במפרקים בצורת גבישים (קריסטלים) ונוצרת דלקת פרקים. המפרק השכיח ביותר להימצאות המחלה הוא בוהן הרגל, כאשר אם המחלה לא מטופלת היא עלולה לפגוע בהמשך במפרק הקרסול ובמפרקים נוספים המצויים בכף הרגל. המחלה שכיחה יותר בגברים מאשר בנשים. גורמים המעלים סיכון לחלות בגאוט הם צריכת אלכוהול גבוהה, עודף משקל, שימוש בסמים ואכילת כמויות גבוהות של בשר, דגים, פירות ים או שתיית משקאות אלכוהוליים המכילים כמויות פורינים גבוהות.
  • מחלות המטולוגיות כגון מיאלופרוליפרטיביות או לימפופרוליפרטיביות.
  • היפוקסיה - חסר חמצן ברקמות.
  • תפקוד כלייתי לא תקין.
  • סוכרת.
  • אנמיה המוליטית.
  • אבנים בכליות או בדרכי השתן (נפרוליתיאזיס).
  • פסוריאזיס.
  • הפרעה מולדת בחילוף החומרים של פורינים בגוף.
  • מחלות ממאירות כלוקמיה או לימפומה בהן יש פירוק תאים.
  • מצב גידול לאחר טיפול באמצעות כימותרפיה או הקרנות.

אופן ביצוע הבדיקה

הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת כחלק מבדיקות הכימיה. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות[6].
מומלץ להיות בצום כ-8 שעות לפני הבדיקה ולהימנע בזמן זה מנטילת תרופות המגבירות או מפחיתות ייצור חומצת שתן בדם, וזאת לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה[6].           
לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך[6].

אזהרות

סיכון:

מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.

פענוח תוצאות

ערכי הנורמה (הבדיקה נמדדת בערכים של מיליגרם לדציליטר (mg/dl))[6]:
בגברים הטווח התקין הוא 3.1-7.0.
בנשים הטווח התקין הוא 2.5-5.6.
תוצאה מעל הנורמה: יכולה להעיד על מחלת שיגדון (גאוט), היפוקסיה - חסר חמצן ברקמות, פגיעה בתפקוד הכלייתי, צריכה מוגברת של פורינים הנמצאים כמרכיבים בסוגי מזונות שונים, מחלות ממאירות הגורמות לפירוק תאים בגוף למספר מרכיבים לרבות חומצה אורית, פגם באחד מאנזימי תהליך ייצור החומצה האורית הגורם לייצור עודף של חומצה אורית מוגבר של תאים עקב מחלה ממאירה, וטיפול בגידולים ממאירים באמצעות כימותרפיה או הקרנות, הגורם אף הוא להפרשת חומצה אורית בכמות גבוהה בדם[7].
תוצאה מתחת לנורמה: יכולה להעיד על פגיעה בייצור חומצה אורית בגלל בעיות באנזימים או על הפרשה מוגברת של חומצה אורית בשתן, וזאת עקב מחלת כבד חמורה או לקיחה של תרופות כגון אלופורינול, המפרקת את החומצה האורית בדם, אספירין במינון גבוה, או חסר בחומצה פולית או ויטמין B12  [7].

רמת סיכון:

נמוך
[1] UPTODATE- Urate balance​​​​​​[4] UPTODATE-Kidney stones in adults: Uric acid nephrolithiasis
[5] UPTODATE- Clinical manifestations and diagnosis of gout Clinical manifestations and diagnosis of gout
[6] JAMESON, FAUCI, KASPER, HAUSER, LONGO, LOSCALZO, "HARRISON MANUAL OF MEDICINE" 20th Edition, aboratory Values of Clinical Importance, p.2764
[7] UPTODATE-Asymptomatic hyperuricemia
רופאים בתחום
ד"ר צבי חי ברנע
ד"ר צבי חי ברנע נפרולוגיה
מומחה בנפרולוגיה, רופא בכיר מחלקה נפרולוגית בית חולים וולפסון
ד"ר יבגני פרבר
ד"ר יבגני פרבר נפרולוגיה
5.0
( 23 חוות דעת )
"אדם משכמו ומעלה וכרופא ניכר עליו כבעל ידע נרחב אפשר להוסיף גם על צורת דיבורו המרגיע גם אם לא נהגתי לפי הנחיותיו הוא שב ומסביר עליהם ועל חשיבותם לבריאותי בצורה נעימה ובונה"
ד"ר עודד שינברג
ד"ר עודד שינברג ראומטולוגיה
מומחה לראומטולוגיה ולרפואה פנימית
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום נפרולוגיה

בניהולו של פרופ' יוסף חביב
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו