קנדידה היא סוג של פטרייה המהווה את אחד הגורמים הזיהומיים הנפוצים בבני אדם, כאשר הזן הנפוץ ביותר הוא קנדידה אלביקנס (Candida albicans). הקנדידה פעמים רבות משתייכת לפלורה הנורמלית בבני אדם ומתקיימת בגופנו מבלי לגרום לנזק, אלא שהפרת האיזון הקיים עלול לגרום לצמיחה מוגברת של הפטרייה ולזיהום. אחד המקומות הנפוצים לזיהום פטרייתי בקנדידה הוא רירית הנרתיק, כאשר הפטרייה חודרת את תאי דופן הנרתיק וגורמת להפעלת תגובה דלקתית על ידי מערכת החיסון. בבדיקה זו ניתן לדגום את רירית הנרתיק ולזהות זיהום פטרייתי הנגרם על ידי קנדידה[1].
צילום: shutterstock | Tatiana Buzmakova
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי עזר באבחנת זיהום וגינאלי פטרייתי על ידי קנדידה, לאחר שבדיקות קודמות לא עזרו. בנוסף, הבדיקה יכולה לשמש לזיהוי של זנים ספציפיים ועמידות לתרופות, ולמעקב אחר יעילות טיפול אנטיביוטי[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
[1] דלקת בנרתיק ובפות בשל קנדידה – זיהום פטרייתי הנגרם בשל קנדידה מהווה כשליש מהמקרים של הדלקות הווגינאליות, כאשר כ-70% מהנשים מדווחות על לפחות מקרה אחד של קנדידה נרתיקית במשך חייהן. גורמי הסיכון העיקריים לזיהום כוללים:
נטילת אסטרוגן.
ייצור אסטרוגן מוגבר (בעיקר במצבים של השמנה והיריון).
דלקת הנרתיק והפות עלולה לגרום למגוון תסמינים, במיוחד בתקופה שלפני הוסת החודשית, הנפוצים שבהם כוללים:
תחושת גירוי, גירוד ושריפה באזור הנרתיק והפות.
כאב בקיום יחסי מין.
כאב ואי נוחות במתן שתן.
אודם בנרתיק.
נפיחות.
שכבה לבנה על פני רירית הנרתיק.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים המתאימים לדלקת הנרתיק והפות. ביצוע תרבית יתרחש לרוב במקרים בהם לא נמצאה עדות לזיהום פטרייתי בבדיקה מיקרוסקופית ובמקרים של זיהומים חוזרים. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לפני הבדיקה יש לפנות נוזלים והפרשות עודפות מאזור הנרתיק. הבדיקה כוללת איסוף דגימה של הפרשות מאזור הנרתיק באמצעות מטוש סטרילי. תוצאות יגיעו לרוב תוך מספר ימים[3][4].
אזהרות
סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי. דימום קל והכתמה לאחר הבדיקה הם נורמליים[5].
פענוח תוצאות
[2] תוצאה שלילית עיבוד הדגימה לא הביא לזיהוי מחולל מסוג קנדידה. משמעות תוצאה שלילית היא שהגורם למחלה ככל הנראה אינו פטרייתי, או שלא ניתן לזהותו עקב מגבלות הבדיקה.
תוצאה חיובית מעידה על צמיחת קנדידה בתרבית, ממצא התומך באבחנת דלקת הנרתיק והפות על ידי קנדידה. כדי לקבוע את האבחנה יש להתייחס לתוצאות הבדיקה בהתאם להתייצגות הקלינית. על מנת להנחות את הטיפול התרופתי ניתן לבצע גם בדיקת עמידות לאנטיביוטיקה.
שלום רב. אשתי בהריון בסיכון עקב משקל עובר נמוך בהריון הקודם. ב-2 הסקירות הראשונות, המבנים היו תקינים לחלוטין (פרט למדף שלייתי בחלק העליון של השלייה, ללא כלי דם. לא אמניותיק בנד). בסקירה השניה התחילו לראות קצת ירידה במשקל העובר (היא התאימה לשבוע אחד אחורה מהשבוע כעת). העוברית אנרגטית מאוד, בלי בעיה. אין לחץ דם, אין חלבון בשתן והכל תקין. torch תקין. בסקירה שלישית, העוברית כבר הגיע לאחוזון 2% עם AC נמוך יותר. עשינו גם אקו לב עובר. הכל יצא תקין בלי בעיה. כל הרופאים אומרים שיש פה הרגשה כאילו צריך לתקן שבוע אחורה. אפילו שבסקירה השלישית יש כבר הבדל של כמעט שבועיים אחורה עכשיו (יש שבירת אחוזונים). אלו הנתונים מכל הסקירות: בסקירה הראשונה (שבוע 15+2) יצאו הערכים: BPD - 29.3 HC - 107.6 AC - 88 FL - 17.3 EFW - 114.7g HCAC - 1.22 בסקירה השנייה (שבוע 23+2) יצאו הערכים: BPD - 51.3 HC - 200.1 AC - 169.7 FL - 39.8 EFW - 492.16g HCAC - 1.17 בסקירה שלישית (שבוע 30+2) יצא: BPD - 70.7 HC - 266.7 AC - 231.4 FL - 53.8 EFW - 1166.26g HCAC - 1.15 גם בסקירה השלישית. כל הבנים וכל האיברים היו בצורה תקינה לחלוטין. רק קטנים לגיל ההריון. זרימות תקינות בלי בעיות. ראו את המדף גם בסקירה השלישית. הרופאה המליצה על יעוץ גנטי ודיקור מי שפיר. בסקירה השניה היא בדקה עם NT והכל היה ממש תקין. גם אין בעיות לא בחלבון עוברי ולא בשקיפות העורפית. בהריון הקודם: הילד נולד במשקל 2400 גרם בשבוע 40+5. במהלך הלידה, השלייה נקרעה ובפטולוגיה שביצעו לה אחרי זה גילו המטומה וניקרוזיס. השאלה שלי: האם לאור כל מה שרשמתי למעלה. החשד הוא יותר לכיוון בעייה שלייתית או משהו גנטי. כנראה שנבצע את דיקור מי השפיר. אבל השאלה הגדולה היא האם לאור כל מה שרשום ולאור ההיסטוריה הרפואית, יש פה יותר כיוון למשהו שלייתי והסיכוי למשהו גנטי הוא נמוך מאוד או לא? ללא קשר לביצוע דיקור מי השפיר. מה הסיכוי לבעייה גנטית לאור הנתונים למעלה? סליחה על השאלות החוזרות. תודה רבה, דני
שלום ביצעתי סיסי שילייה לפני שבוע ולאחר כחמישה ימים התחילו לי כאבים ברחם וחום הלכתי למיון ושם פתאום לא מצאו דופק ומדדי זיהום בדם ממש גבוהים. אשפזו אותי עם אנטיביוטיקה לוריד ואז חזרו התוצאות של הסיסי שילייה דיי מהר שהציפ הגנטי תקין. כלומר ככל הנראה היה זיהום כתוצאה מהסיסי שילייה שנלקח וגינלי וכתוצאה מזה הייתה הפסקת הריון. האם היה ניתן למנוע זאת? האם ייתכן שהפעולה נעשה באופן לא מספיק סטרילי שגרם לזיהום . נשארתי עם חור בלב והמון שאלות
שלום יעל. צר לי על ההפלה שחווית. בבדיקת סיסי שליה ודיקור מי שפיר יש סיכון לזהום גם כשהבדיקה בוצעה בתנאים סטרילים ונכונים והזהום לא מראה בהכרח על בעיה בביצוע הבדיקה. בברכה ד"ר יוסי הר-טוב
הוסף תגובה
תודה על התשובה ןשאלה נוספת בהקשר
יעל03/08/2025 | 21:15
היי תודה בתרביות שלקחו לי היה כתוב coagulase megative staphylococcus ושזה ככל הנראה קונטמינציה ןחוץ מזה כלום לא צמח. קראתי על החיידק הזה שהוא נמצא בדרך כלל על העור ואם נכנס פנימה יכול לזהם. יכול להיות שזה חיידק שעשה את הזיהום? אני מנסה להבין ןלמצוא מעט הגיון
שלום ד"ר, ביצענו בדיקת מי שפיר למרות שלא נמצאים בהתוויה ולא הייתה סיבה מיוחדת, הצ'יפ נמצא תקין אך נמצאו "אזורים רבים של LOH בגודל כולל של 51Mb המהווים כ-1.85% מהגנום", האם יש צורך בריצוף אקסום או שזה תוצאה שגרתית ותקינה? נודה לעצתך, תודה!
שלום אני ממליץ להיוועץ ביועץ גנטי. זה בתחום התמחותו. בברכה ד"ר הר-טוב
הוסף תגובה
קיבלנו תוצאה דומה
מור 23/10/2024 | 00:40
היי רועי, גם בתוצאות מי שפיר שלנו הצ׳יפ יצא תקין אבל ישנו LOH בכרומוזום 13 באורך 51MB שכולל 259 גנים. מה המליצו לכם לעשות? האם ביצעתם אקסום? תודה על המענה
הוסף תגובה
מה עשיתם בסוף?
עדי10/11/2024 | 14:38
אנחנו בסיטואציה דומה, אשמח לדעת מה בחרתם לעשות (נעשה כמובן גם ייעוץ גנטי)
הוסף תגובה
גם אנחנו
עדי10/11/2024 | 14:39
הי מור, מה בחרתם לעשות בסוף? אנחנו בסיטואציה דומה ואשמח לשמוע מה עשיתם (נעשה גם ייעוץ גנטי כמובן)
הוסף תגובה
Loh
אמיר04/07/2025 | 22:33
הי גם אנחנו בסיטואציה דומה אשמח לדעת מה עשיתם ? והאם התינוק בריא?
אהלן, שבוע הבא (אהיה בשבוע 19+4) אני עתידה לעבור דיקור מי שפיר. אני לוקחת ציפרלקס 10 מ"ג כבר כארבע שנים בעקבות הפרעת פאניקה. האם ניתן לבצע את ההליך למרות נטילת התרופה? האם יש בכך סכנות?
שלום ד"ר. ביצענו בדיקות גנטיות מורחבות בשיבא ואני נמצאתי נשאית ל2 מחלות המועברות בתורשה אוטוזומלית רצסיבית. בן זוגי התגלה כלא נשא. כחלק מייעוץ שביצענו לאחר מכן קיבלנו את ההמלצות להמשך לבצע: 1. או ריצוף מלא +MLPA(אנליזת חסרים ותוספות) אצל בעלי לגנים הרלוונטיים. 2. או ריצוף במסגרת פאנל סקר מורחב זוגי המרצף גם את הגנים הרלוונטיים כחלק מסוללת הגנים הנבדקים בפאנל. לא כל כך הבנו מה זה מה, ומה כל אחת מהבדיקות אומרות. האינטרנט עמוס במידע ורק הלכתי לאיבוד. במקרה כמו שלנו, מה בדר"כ עדיף לבצע? והאם רק ברק צריך? או לבצע פאנל זוגי מורחב (נקרא גם אקסום?) גם לי וגם לבעלי. ממש הלכנו לאיבוד מהייעוץ הזה.