ניתוח אשך טמיר (Orchiopexy for Undescended Testes)

תשובה:

בהחלט כן. גם אשכים אשר ממוקמים היטב בשק האשכים בינקות יכולים מסיבה כלשהי לעלות עם הזמן ולתפוס מקום גבוה יותר בתעלת המפשעתית. לעתים הורים מדווחים, כי לילדם מעולם לא הייתה בעיה שכזו כשנולד, ורק בגיל מאוחר יותר- 5-10 התפתחה. במקרה שכזה, יש לטפל, בדיוק באותו אופן ומאותן סיבות שיש צורך לטפל בתינוק שנולד עם אשך טמיר. לאחר ביצוע אבחנה מדויקת, כי אכן מדובר בטמירות, הילד לרוב יישלח לטיפול ניתוחי דומה.

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה:

בהחלט כן. לרוב, מומלץ להורים להמתין עם ביצוע הניתוח בילדם, אשר נולד עם אשך טמיר, עד לפחות להגיעו לגיל חצי שנה-שנה. בזמן זה רואים לרוב ירידה ספונטנית של האשך בתעלה המפשעתית עד למיקומו התקין, ללא כל צורך בניתוח. לעיתים, עוזרים לתהליך זה להתרחש, ע"י מתן זריקות הורמונליות של ההורמון hCG, אשר הוכח כיעיל בגרימת נדידת האשך בכ-10% מהמקרים, וחוסך את הצורך בניתוח. יש לציין כי טיפול זה הינו יעיל רק במקרים ספציפיים, בהם האשך נמצא בקרבת מיקומו התקין.

תשובה:

תלוי באיזו רמה. לאחר ניתוח של שק האשכים להורדת אשך טמיר, סביר כי הרקמה תשנה מעט את צבעה, בשל דימומים קטנים ומקומיים. אולם, במידה ושמים לב לנפיחות משמעותית של שק האשכים אחרי הניתוח, שינוי צבע בולט לאדום/כחול, או מישוש נוזלים מרובים בשק, יש לבוא מיידית לבדיקה רפואית, על מנת לשלול דימום אל תוך השק, שעלול היה להיגרם בזמן הניתוח. דימום שכזה קורה בד"כ במידה וכלי הדם המספקים את האשך אינם ארוכים מספיק.

תשובה:

לרוב כן. במידה וישנם שני אשכים טמירים, אשר נמצאים במישוש במעלה התעלה המפשעתית, נהוג לבצע ניתוח פתוח פשוט דו צדדי, ע"י ביצוע חתך מעל שק האשכים, והורדת שני האשכים דרך שתי התעלות המפשעתיות, מכל צד בנפרד, עד לשק. אין בעייתיות מיוחדת בביצוע הניתוח בשני האשכים במקביל. הדבר מעט יותר בעייתי כאשר לא מצליחים לאתר את האשכים הטמירים לפני הניתוח, וישנו צורך בלפרוסקופיה על מנת לסרוק את חלל הבטן או האגן.

תשובה: לא. צעקות או סיבות נפשיות אינן סיבות לבקע. בקע מפשעתי שכיח מאוד במיוחד בפגים, בילדים עם אשכים טמירים או קריפטורכידיזם, ובמקרים של ליקויים מולדים במבנה האגן, הפרינאום או הבטן התחתונה. הטיפול בבקע מפשעתי הוא כירורגי ונעשה מהר ככל האפשר, כשמצב הילד מאפשר זאת. בקע טבורי בדרך כלל מצריך רק מעקב. מידע נוסף עליו אתה יכול לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_090502_2.htm.

תשובה: בווריקוצלה נוצר גודש בוורידי האשכים, דבר שעלול להשפיע על טמפרטורת שק האשכים ובעקבות זאת לגרום לשינוי בתפקוד המיני, בכמות הזרע ובאיכותו. אם עדיין אינך חש שיפור, כדאי לבצע הערכה מחודשת של דרגת הווריקוצלה, ועל כן אל תהסס, גש לרופא שאבחן את הבעיה והצג לו את התמונה העכשווית. רפואה שלמה, ד"ר עופר לימונד - אינפומד

תשובה:

התשובה היא כן. במקרים מסוימים, כאשר ילד נולד עם אנטומיה שאינה מאפשרת הורדת אשך טמיר בניתוח יחיד, בשל בעיה באספקת הדם לאשך, יש צורך בביצוע שני ניתוחים עוקבים להשלמת המהלך. הסיבה נעוצה לרוב בכך, שאספקת הדם המגיעה אל האשך מאזור הכליה, אינה מתאפשרת בשל אורך קצר מדי של כלי הדם לאשך. בשל מיקומו הגבוה של האשך לא הייתה בעיה קודמת של אספקת דם לאשך, אולם בזמן הניתוח הראשון נראה כי אין אפשרות להוריד לחלוטין את האשך עד למיקומו התקין, ונאלצים להשאירו במיקום ביניים, עד לביצוע ניתוח חוזר להשבת תקינות זרימת הדם (ע"י ניתוק כלי הדם וחיבורו מחדש). במידה ולא ייעשה כך, מסתכנים בפגיעה בלתי הפיכה לאשך ולצינור הזרע, הניזונים מכלי דם זה.

תשובה: תסביב אשך הינו מצב בו האשך מסתובב סביב צירו וכתוצאה מכך נפגעת אספקת הדם לאשך, דבר המוביל לנמק שלו וצורך בכריתתו. כריתת אשך אחד אינה פוגעת בפוריות הגבר, אלא אם כן היתה בעיה בפוריות קודם הכריתה. אשך אחד מייצר כמות מספקת של זרעונים והורמוני מין, כך שהתפקוד המיני ופוריות הגבר לא נפגעים. לאחר כריתת אשך ניתן לבצע השתלת אשך תותב, מתוך סיבה אסתטית ולצורך הביטחון העצמי והמיני של המטופל. לא קיימת השתלת אשך בין אדם לאדם. במקרה שלך השתלת התותב (אם תרצה) תצטרך להידחות מעט לאחר גיל ההתבגרות, על מנת שגודל האשך התותב שיושתל יהיה דומה לגודל הסופי של האשך המקורי שלך.