כריתת שחלה, ציסטה שחלתית (Oophorectomy and ovarian cystectomy)

תשובה: כפי שוודאי גם הבנת מן הרופא, דרמואיד הוא הגידול השפיר השכיח ביותר בשחלה, ובמרבית המקרים הוא אינו מעורר סיבה לדאגה. על פי רוב אין אפילו סימפטומים, אך אלה יכולים להופיע בהתאם לגודל הדרמואיד. ככל שהוא גדול יותר, כך יכולים להיות יותר סימפטומים. שני הסיבוכים המשמעותיים שעשויים להתפתח, אם כי הם נדירים ביותר, הם תסביב של השחלה עקב גודל הדרמואיד ומשקלו, וכן היקרעות של הדרמואיד או התפוצצותו. לכן חשוב לעקוב אחר התפתחות הדרמואיד, ואם מזהים גדילה, מומלץ להוציאו בניתוח. לגבי הריון, הדרמואיד עצמו לא אמור לפגוע בפוריות או בסיכויי הכניסה להריון, אך יש הממליצים להוציאו בכל מקרה לפני הריון, מכיוון שניתוח במהלך ההריון, אם חס וחלילה מתפתחים סיבוכים, פחות מומלץ, אם כי אינו בלתי אפשרי. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: התשובה היא לא: ציסטות בצוואר הרחם ותסמונת השחלות הפוליציסטיות הם שני דברים שונים. ציסטות בצוואר הרחם הם סוג של גידול שפיר (בניגני) של צוואר הרחם. אין זה ממצא סרטני והוא אינו מסכן חיים. לרוב הטיפול בו הוא כריתת הציסטות. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה:

ניתוח כריתת שחלות בשיטה הלפרוסקופית לא מבוצע בחשד לקיום של ממאירות באחד מאיברי הבטן או האגן- למשל עקב ממצאים בבדיקות אולטרא-סאונד/ CT קודמות, המעידים על שינויים סרטניים אפשריים ברקמה. הסיבה לכך היא שלרוב באם נמצאת ממאירות תוך כדי ניתוח יש צורך בהרחבת הניתוח כך שמוסרת כל הרקמה הנגועה בגידול, כולל לקיחת ביופסיות מקשריות הלימפה האזוריות האגניות ואף הבטניות, כריתת חלקים מקרום הצפק (המכסה את איברי הבטן) ולעיתים אף חלקי מעי נגועים בגידול. ניתוח בסדר גודל שכזה אינו אפשרי כמעט לביצוע בשיטה לפרוסקופית. בנוסף, ציסטה בשחלה או גידול שפיר גדולים מאד, לרוב אינם מוסרים בשיטה לפרוסקופית, שכן קשה יותר להוציאם דרך הפתחים הקטנים. לעיתים הניתוח יתחיל בשיטה לפרוסקופית, ובמידה ואי אפשר יהיה להוציא את הממצאים, ירחיב המנתח את החתך הניתוחי.

תשובה: ב-10% מן הנשים המאובחנות כסובלות מסרטן השד יש היסטוריה משפחתית של המחלה. העלייה בסיכון כאשר יש קרובת (או קרוב) משפחה מדרגה ראשונה או שניה שחלו בסרטן השד, תלויה בגיל קרובת המשפחה בעת האבחנה, ובמספר הקרובים מדרגה ראשונה שלקו במחלה (קרובה מדרגה ראשונה היא אם, אחות או בת). כאשר נבדקו יותר מ-50,000 נשים עם סרטן שד ו-100,000 נשים כקבוצת ביקורת, נמצא כי הסיכון של אישה עם קרובת משפחה אחת מדרגה ראשונה ללקות בסרטן השד הוא פי 1.8 מאשר באישה ללא סיפור משפחתי, וכאשר יש 2 קרובות משפחה חולות מדרגה ראשונה, הסיכון גבוה פי 2.93. הסיכון גבוה יותר כאשר קרובת המשפחה לקתה בסרטן בגיל צעיר. כדי להעריך את מידת הסיכון עבורך, יש לבדוק מי קרובי המשפחה שחלו, ובאיזה גיל חלו במחלה. את מדברת על כריתה מניעתית של השחלות, ובהחלט יש מקום לשקול את האופציה הזאת, אבל לאור ההיסטוריה המרשימה במשפחתך, אולי מתאימה יותר דווקא כריתה מניעתית של השדיים. באשר לתופעות הלוואי של כריתת שחלות, מכיוון שכבר סיימת כבר את המחזור החודשי, השחלות שלך אינן פעילות, ותופעות הלוואי העיקריות הן לא תופעות של גיל המעבר אלא סיבוכים ניתוחיים, כמו דימום או זיהום. את ניתוח כריתת השחלות ניתן לבצע בניתוח פתוח דרך הבטן, בלפרוסקופיה או בגישה דרך הנרתיק. לכל אחת מן השיטות יתרונות וחסרונות משלה, אך שיעור הסיבוכים בכל השיטות נמוך. בחלק מקופות החולים ומרפאות החוץ בבתי החולים הגדולים יש רופאים מומחים בגנטיקה של הסרטן. אני ממליצה לך ללכת לגנטיקאי עם כל הנתונים על הסרטן במשפחתך, ולהתייעץ איתו באשר לאפשרויות העומדות בפניך. בהצלחה ד"ר ליה עשת - אינפומד

תשובה: לאחר כל ניתוח בטני יש פגיעה זמנית בתנועתיות המעי, שנקראת אילאוס. סביר להניח שזהו הגורם לאי הנוחות שאת מרגישה, והדבר יחלוף ללא טיפול עם הזמן. להקלה מומלצת תזונה רכה - מרקים ודייסות למשך מספר ימים.

תשובה:

ניתוח כריתת שחלות מניעתי מוצע לנשים אשר מצויות בסיכון גבוה לפתח ממאירות של השחלה, אשר נחשבת יחסית "אלימה" יותר מסוגי סרטן אחרים, בשל הגילוי המאוחר יחסית, וסוגי הגידולים, הנוטים לגדול ולהתפשט באופן מהיר יחסית. כיום ידועות 2 מוטציות עיקריות אשר הנשאיות שלהן מצויות בסיכון מוגבר לממאירות של השד והשחלה- מוטציות אלו קיימות בגנים הנקראים BRCA 1 ו-2. הסיכון לחלות בסרטן שחלה בקרב הנשאיות עומד על פי 20-30 יותר גבוה מאשר באוכלוסיה הכללית, ועל כן, נשים אשר בוחרות להיבדק (עקב קיום ממאירות במשפחה בגיל צעיר), ונמצאות נשאיות, בוחרות לעיתים להסיר את שתי השחלות בגיל צעיר (לרוב לאחר שסיימו את תוכנית הילודה שלהן).

תשובה: הבירור הראשוני של דימום וסתי ממושך כולל בדיקה גינקולוגית, בדיקות דם לרמות הורמונים ובדיקות הדמיה כגון אולטרסאונד. לאחר קבלת התוצאות ייתכן כי יידרשו בדיקות נוספות, אך כרגע חשוב להפסיק את הדימום כדי למנוע איבוד דם היכול לגרום לאנמיה. נטילת הורמונים מסוג norethisterone משמשת לטיפול בהפרעות גינקולוגיות כגון מחזור חודשי לא סדיר, דימום יתר בווסת, אנדומטריוזיס, תסמונת קדם-וסתית ואל-וסת ראשונית ומשנית. מידע נוסף לגבי טיפול זה נמצא באינדקס התרופות של אינפומד. http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=460

תשובה:

תהליך ההחלמה לאחר ניתוח כריתת שחלות הינו אינדיבידואלי, ותלוי גורמים ספציפיים רבים במטופלת (גיל, מצב בריאותי כללי לפני הניתוח וכו'), וכן תלוי בסוג הניתוח שבוצע. משך ההחלמה לאחר ניתוח לפרוסקופי הינו מהיר יותר, המטופלת נזקקת לפחות ימי אשפוז, ולרוב ישנם פחות זיהומים וסיבוכים הקשורים לטראומה לרקמה. לאחר ניתוח לפרוסקופי מרבית המטופלות קמות מהמיטה כבר כיממה לאחריו. אחרי יומיים-שלושה כבר לרוב ניתן להתהלך ללא קשיים מרובים. חזרה לפעילות גופנית מתונה צריכה להתבצע באופן הדרגתי תוך מספר שבועות (6-8 שבועות).לגבי קיום יחסי מין- לרוב לא צפויה בעיה, אולם רצוי להימנע ב-6 השבועות שלאחר הניתוח. לאחר ניתוח פתוח, בעיקר באם נעשה עקב ממאירות שחלתית או אגנית אחרת, משך ההחלמה הצפוי הינו ארוך יותר, כמו כן כתלות בסוג הטיפול המשלים שיבוצע.

תשובה: ניתוח לפרוסקופיה הוא ניתוח עם זמן החלמה קצר יחסית. לאחר מספר ימים בלבד כבר חשים בטוב. לגבי פעילות גופנית, אני מתארת לי כי תיאלצי לנוח מספר ימים, ולחזור לפעילות הגופנית בהדרגה. לגבי הצורך בניתוח עם פתיחת בטן מלאה, לא אוכל לענות, את זה יידעו הרופאים רק במהלך הניתוח. מובן שלאחר לפרוטומיה (פתיחת בטן) זמן המנוחה יהיה ארוך יותר. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: בשחלות נוצרות ומבשילות הבייציות, וגם מסונתזים בהן כמה הורמונים נשיים, ועל כן לשחלות תפקיד חשוב ביותר במערכת הרביה הנשית וכן בתמיכת ההריון. לאחר כריתת שחלה אחת, ניתן להיכנס להריון באופן ספונטני, שכן השחלה הבודדת מספיקה לצורך ביוץ ותמיכת הריון. כאשר כורתים את שתי השחלות, המצב מורכב הרבה יותר. אך גם במצב כזה ניתן לעתים להשיג הריון הודות לטיפולי הפריה. זה תלוי בסוג הכריתה, ובסיבה לכריתת השחלות. לאחר כריתת השחלות, הגוף נמצא במצב המדמה את תקופת המנופאוזה (גיל המעבר), ועל מנת להימנע מתסמיני גיל המעבר (גלי חום, יובש בנרתיק, מצבי רוח משתנים ועוד), רצוי ליטול תוספות ותחליפים הורמונליים מתאימים. כל מקרה הוא אינדיבידואלי, ועל כן אני ממליצה להיוועץ ברופא המטפל, ולבקש שיסביר לך בפני מה את עומדת ומהן ההשלכות העתידיות בהתאם להיקף הניתוח המתוכנן. שיהיה בהצלחה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד