בדיקת תפקודי כליות ( Kidney function test ) 

סיכון: אין נתונים   |  

תיאור

לכליות תפקיד חשוב בהפרשת רעלנים וחומרי פסולת כמו אוריאה, קריאטינין וחומצת שתן. הן גם אחראיות לוויסות הנוזל החוץ תאי, אוסמולליות הדם (ריכוז הדם) וריכוז האלקטרוליטים (מינרלים), כמו גם ליצור של הורמונים כגון אריטרופויטין (הורמון המעודד יצור כדוריות דם אדומות), קלציטריול (ויטמין D פעיל) ורנין (אנזים האחראי על איזון הנוזלים בגוף).

הערכה של תפקוד הכליות חשובה בניהול מטופלים הסובלים ממחלות כליה או ממחלות אשר משפיעות על תפקוד הכליה.

הבדיקות העיקריות שמשמשות להערכת תפקוד הכליות הן בדיקת יחס אלבומין-קריאטינין בשתן (urine ACR) ובדיקת ה-GFR (glomerular filtration rate), בה נמדדת רמת תוצר הלוואי קריאטינין בדם, שבאופן תקין צריך להיות מופרש דרך השתן ולא להצטבר בדם. כאשר יש פגיעה בכליות, אלבומין יחל להופיע בשתן, דבר שאינו רגיל, ובנוסף בדיקת ה-GFR תראה תוצאות נמוכות מהצפוי בשל הצטברות של קריאטינין בדם.

ישנן בדיקות נוספות שיכולות לעזור להעריך את רמת תפקוד הכליות ובהן רמת חומצת השתן (חומצה אורית) בדם, רמת האוריאה, רמת הנתרן ורמת האשלגן בדם.

טופס הפניה לביצוע בדיקת תפקודי כליות

מחלות קשורות

בדיקות תפקוד הכליה משמשות להערכה כללית של תפקוד הכליה באמצעות מדידה ישירה או הערכה של קצב סינון גלומרולרי (יחידות הסינון של הכליות).

הבדיקות יכולות לקבוע הימצאות של בעיות בתפקוד של הכליות, ולזהות מחלת כליות כרונית. בנוסף, הבדיקות משמשות לקבוע אם המחלה חריפה או כרונית.

במקרה של הימצאות אלבומין (חלבון) בשתן, ניתן לאתר את מחלת הכליות נפרופתיה בראשיתה, במטופלים אשר נמצאים בסיכון.

בעיות של תפקוד צינוריות הכליה כמו תסמונת פנקוני, ניתנות גם הן לאבחון מבדיקת תפקוד כליות, ובעיקר ממדידת רמת חומצות אמינו, סוכר ופוספטים בשתן, ומבדיקת חומציות השתן. 

מתי עושים את הבדיקה

לבדיקת תפקודי כליות יכולות להיות התוויות שונות ומגוונות, החל ממצבי חירום חריפים ועד מצבים כרוניים. ההתוויה העיקרית היא לשם זיהוי מחלת כליה, להחלטה על טיפול ראוי ולמניעת התדרדרות נוספת של תפקודי הכליה.

התוויה נוספת יכולה להיות במקרים בהם חולה הסובל ממחלת כליות צריך לדרג את שלב המחלה או את סוגה, ולנטר את התקדמות מחלת הכליות על מנת להבטיח טיפול אידיאלי.

בנוסף למחלות הכליה, בדיקת תפקודי הכליה משמשת גם כאשר משתמשים בתרופה אשר ידוע כי היא עלולה לפגוע בכליות.

בדיקת תפקודי כליות תתבצע גם באנשים המעוניינים לתרום כליה, וזאת לצורך הערכת התאמתן לתרומה לפני הניתוח, וכן לאחר התרומה לצורך זיהוי ירידה בתפקוד.



אוכלוסיות בסיכון

האנשים בעלי הסיכון הגבוה ביותר לבעיות בתפקוד הכליה הם סוכרתיים ואנשים הסובלים מיתר לחץ דם. גורמי סיכון נוספים כוללים מחלות לב, בני משפחה שסבלו ממחלת כליה ועוד.


אופן ביצוע הבדיקה

הבדיקה מתבצעת כבדיקת דם פשוטה וכבדיקת שתן, תלוי אילו בדיקות הרופא בוחר לבצע. בדיקת השתן יכולה להתבצע כאיסוף שתן לאורך 24 שעות, או איסוף של 5-8 שעות. איסוף שתן לביצוע בדיקת שתן פשוטה דורשת דגימת שתן מאמצע הזרם.

הכנות לבדיקה

אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקת הדם או לבדיקת השתן.


אזהרות

סיכון:

בדיקת הדם עשויה לגרום לשתף דם באזור הדקירה.


הריון:

הנקה:

תינוקות וילדים:

קשישים:

נהיגה:

אלכוהול:

תרופות העשויות לפגוע בדיוק הבדיקה:

תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAIDs), משתנים, חסמני בטא, תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, תרופות אנטיוירליות, ליתיום ועוד.



פיענוח תוצאות

רמות GFR תקינות נעות בין 90-120 מ"ל לדקה. התוצאה משוכללת מנתונים שונים הכוללים בין היתר את גיל, מין, ומשקל הנבדק, כמו גם את רמת הקראטינין בדם. תוצאה של פחות מ-15 מ"ל לדקה נחשבת בגדר כשל כלייתי שדורש טיפול כלייתי חליפי (כמו דיאליזה). 

GFR ברמה תקינה אינו שולל מחלת כליה, ויש צורך בבדיקה של חלבון בשתן או בדיקת דימות כליות לשם כך.

בדיקות הקריאטינין והאוריאה בדם יכולות להיות מושפעות מצריכה מוגברת של חלבון. התייבשות יכולה להשפיע על רמת האוריאה בדם. הטווח התקין של האוריאה בדם נע בין 6-20 מ"ג/ד"ל ובין 8-23 מ"ג/ד"ל מעל גיל 60. הטווח התקין של קראטינין הוא בין 0.6-1.3 מ"ג/ד"ל.

עליה ברמת הקראטינין בדם מצביע על ירידה ברמת ה-GFR באופן משמעותי או על כך שיש חסימה של השתן. כ-50% מתפקוד הכליה צריך ללכת לאיבוד כדי שרמות הקראטינין יחלו לעלות לרמה הניתנת למדידה, ולכן מדובר בסימן מאוחר לפגיעה בכליה.

אוריאה בדם עולה במחלות כליה כרוניות ואקוטיות.












הצטרפו לאינדקס הרופאים!