פריקה, נקע

פריקת מפרק | Dislocation

המומחים של Infomed מסבירים:

נקע, המכונה גם פריקה או פריקת מפרק, הוא מצב בו שתי עצמות בעלות מפרק משותף נפרדות. מדובר בפציעה שעלולה להיות כואבת מאוד ועלולה לעוות זמנית את המפרק. המיקומים הנפוצים ביותר לנקע הם פריקת כתף, נקע בקרסול, נקע במרפק ופריקת אצבעות, אך פריקה יכולה להתרחש גם במרפקים כגון ברכיים וירכיים. נקע בדרך כלל נוצר בעקבות נפילה, מכה, לפעמים גם בעקבות ספורט או עיסוק בעבודה פיזית[1].

צילום רנטגן של פריקת כתף, נקע בכתף, פריקה בכתף

צילום: shutterstock | Yok_onepiece

קיימים שני סוגים נפוצים של נקעים[2]:

נקע לוקסציה – נקע מלא שבו העצמות במפרק יוצאות לגמרי ממקומן.
נקע סאבלוקסציה – נקע חלקי שבו העצמות עדיין נמצאות במגע, אך הן זזו ממקומן.

פריקה, נקע תסמינים
פריקת מפרק בדרך כלל כרוכה בתסמינים הבאים[3]:
חוסר תחושה או עקצוץ במפרק או באזור שלו.
כאב גדול, במיוחד כשמזיזים את המפרק או כשמעמיסים עליו משקל.
הגבלה בתנועה.
אזור נפוח ועם שטפי דם.
המפרק לא במקומו, ישנו עיוות באזור.
סיבות וגורמי סיכון
הפעלה של כוח חזק מדי על מפרק עלול להזיז עצם ממקומה ולגרום לנקע. הסיבות השכיחות ביותר הן[2]:

תאונות דרכים.
פציעות ספורט.
נפילה.

כל אחד נמצא בסיכון לנקע, אבל הקבוצות הבאות נמצאות בסיכון גבוה יותר[2]:
שחקני ספורט מגע.
בני 65 ומעלה.
בעלי תסמונות אהלרס-דנלוס או הסובלים ממצב בריאותי אחר שמחליש רקמות חיבור (כולל רצועות, גידים או שרירים) באזור המפרקים.
אבחון ובדיקות
עם ההגעה למרפאה או לבית החולים, האזור הפגוע ייבדק על ידי רופא/ה מתחום האורתופדיה. המטרה בבדיקה היא לבחון את זרימת הדם לאזור, עיוות באזור והאם העור נפגע גם הוא. במידה וקיים חשש לשבר או לנקע, יהיה צורך בצילום רנטגן. לעיתים, ייתכן שתידרש בדיקת הדמיה אחרת כגון MRI. מטרתן של בדיקות אלו הן לאפשר לראות בדיוק מה קורה במפרק או בעצמות המעורבים בפריקה[5].
סיבוכים אפשריים
סיבוכים של נקע יכולים להיות[4]:
קריעה של השרירים, הרצועות והגידים המחזקים את מפרק.
נזק לעצב או לכלי דם במפרק או סביבו.
נטייה לפריקות חוזרות, במיוחד אם הפציעה חמורה.
רצועות או גידים שנמתחו או נקרעו או עצבים או כלי דם שנפגעו סביב המפרק עלולים להזדקק לתיקון באמצעות הליך כירורגי.
טיפולים ותרופות
נקע מצריך טיפול רפואי מידי כדי להחזיר את העצמות למקומן הנכון. במידה וקיים חשש לנקע, יש לפעול בדרכים הבאות[6]:
- אין לדחות טיפול רפואי. יש לגשת לקבלת עזרה רפואית מיד.
- אין להזיז את המפרק. עד קבלת עזרה, יש לקבע את המפרק הפגוע. לא לנסות להזיז את המפרק או לנסות להחזיר אותו בחזרה למקומו. זה יכול לפגוע במפרק ובשרירים הסובבים אותו, כמו גם ברצועות, בעצבים או בכלי דם.
- מומלץ לשים קרח על המפרק הפגוע. זה יכול לעזור להפחית את הנפיחות ולהקל על דימום פנימי והצטברות נוזלים בתוך ומסביב למפרק הפגוע.
הטיפול בנקע תלוי במיקום המפרק ובחומרת הפציעה. הטיפול הראשוני כרוך במנוחה, קומפרסים של קרח, לחיצה קלה והרמה. לפעמים, המפרק שיצא יכול לחזור למקומו באופן טבעי לאחר טיפול זה. אם זה לא קורה, ישנם מספר טיפולים שאורתופדי/ת עושים בהם שימוש[1]:
- החזרת המפרק – ניסיון להחזיר את המפרק בחזרה למקומו. לצורך ביצוע פעולה זו יינתן למטופל/ת חומר הרגעה או הרדמה, כדי להרגיש נינוחים וכדי לאפשר לשרירים ליד המפרק להיות רפויים.
- אימוביליזציה – במידה והחזרת העצמות למקומן במפרק צלחה, סביר להניח שיינתן סד או מתלה למשך מספר שבועות כדי למנוע תזוזה של המפרק למשך תקופה.
- ניתוח – במקרים מסוימים יש צורך בניתוח כי לא ניתן להחזיר את העצמות שיצאו בחזרה למיקומן. מצב זה אופייני למקרים בהם יש פגיעה של כלי דם, עצבים או רצועות הקרובים לנקע. ניתוח יכול להיות אופציה גם במקרים של פריקות מרובות, במיוחד בכתף.
במרבית המקרים החלמה מלאה מנקע לוקחת מספר שבועות. עם זאת, במפרקים מסוימים כגון ירכיים, התאוששות מלאה עלולה להימשך מספר חודשים. זמן ריפוי ארוך יותר גם צפוי במקרים בהם כלי דם או עצבים נפגעו בנקע[1].
מניעה
נקיטת הפעולות הבאות עשויה לצמצם את הסיכוי ואף למנוע נקע[7]:

•   צרו סביבה בטוחה סביב הבית.
•   הימנעו ממצבים שמעלים סיכון לנפילות כגון עמידה על כיסאות, משטחים או חפצים לא יציבים אחרים.
•   הסירו שטיחים מחליקים, במיוחד בקרב מבוגרים.
•   לבשו ציוד מגן בעת השתתפות בספורט מגע.
•   שמרו על ערכת עזרה ראשונה בהישג יד.
•   הרימו כבלי חשמל מהרצפה.
•   השתמש במעקה כשאתם עולים או יורדים במדרגות.
•   השתמשו בשטיחון נגד החלקה בתחתית האמבטיות ואל תשתמשו בשמני רחצה.