פלטפוס

כף רגל שטוחה | flat feet

המומחים של Infomed מסבירים:

פלטפוס, הידוע גם בשם רגל שטוחה, הוא מצב אנטומי שבו באחת או בשתי כפות הרגליים הקשת אינה מקומרת, אלא שטוחה, כך שבזמן עמידה כריות הרגליים נלחצות לתוך הקרקע. ברוב המקרים, לא ניתן יהיה לראות קשת בכף הרגל בזמן עמידה, אך היא מופיעה בזמן הרמתה[1].

צילום: shutterstock

פלטפוס אצל ילדים

לתינוקות יש רגליים שטוחות בלידה. הקשתות בכפות הרגליים נוצרות בדרך כלל עד גיל 6. לשניים מתוך 10 ילדים יישארו רגליים שטוחות גם בגיל מבוגר יותר1.
פלטפוס אצל ילדים הוא חלק מהתפתחות תקינה של כפות הרגליים ולמעלה מ-95% מהילדים מפתחים בהמשך קשת תקינה. ל-5% הנותרים יישארו רגליים שטוחות, אבל רק למספר קטן תהיה אי פעם בעיה. רוב הילדים עם פלטפוס ברגל משתתפים בפעילויות גופניות, כולל ספורט תחרותי, ולא חווים כאב או תסמינים אחרים. לעיתים רחוקות מאוד, יכולה להיות בעיה המצריכה טיפול רפואי[2].
כאמור, הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים, במרבית המקרים פלטפוס אינו מהווה בעיה וניתן לחיות עם מצב זה בשלום, אך במקרים בהם מצב זה גורם לכאב או לבעיות אחרות, יש צורך בטיפול אצל אורתופד או אורתופדית. לעיתים אף מומלץ לפנות למומחה כף רגל וקרסול [1].

סוגים שונים של פלטפוס[1]

פלטפוס גמיש – המצב הנפוץ ביותר. במצב זה ניתן לראות את קשתות כפות הרגל בזמן שלא עומדים, אך הן נעלמות כאשר יש משקל על הרגל. מצב זה נוטה להופיע במהלך הילדות או ההתבגרות, הוא לרוב משפיע על שתי הרגליים ונוטה להחמיר בהדרגה עם הגיל. מצב גמיש גם עלול להזיק לגידים ולרצועות שבקשתות ברגליים.
פלטפוס קשיח – הרגל שטוחה גם בעת דריכה וגם כשהרגל באוויר. מצב זה יכול להופיע ברגל אחת או בשתיהן, והוא נוטה להתפתח בדרך כלל במהלך ההתבגרות ומחמיר עם הגיל. כפות הרגליים עלולות לכאוב במצב קשיח, וייתכן שיהיה קשה לכופף אותן למעלה או למטה, או להזיז אותן מצד לצד.
פלטפוס נרכש – קריסה בלתי צפויה של הקשת בגיל מאוחר יחסית. הקשת שנפלה גורמת לכף הרגל לפנות החוצה ועלולה לגרום לכאב. הבעיה נוטה להופיע רק ברגל אחת והסיבה השכיחה ביותר לכך היא דלקת או קרע בגיד התומך בקשת.
עצם ערקום אנכית – מדובר במום מולד אשר מונע היווצרות קשת בכף הרגל. במצב זה עצם הערקום (talus) שבאזור העקב, נמצאת במנח לא נכון. כתוצאה מכך כף הרגל נראית כמו חלק תחתון של כיסא נדנדה. המום יכול להופיע ברגל אחת או בשתיהן.

פלטפוס תסמינים
בהתאם לסוג ולגורם לפלטפוס, אפשר לחוות אחד או יותר מהתסמינים הבאים[3]:
כאב לאורך הגיד השוקתי האחורי, אשר נמצא בחלק הפנימי של כף הרגל והקרסול.
כאב שמחמיר במהלך פעילות. פעילויות בעצימות גבוהה כגון ריצה, יכולות להיות קשות מאוד. במקרים מסוימים עלול להיות קושי בהליכה או אפילו בעמידה למשך זמן ארוך.
במקרה של קריסת הקשת, עצם העקב עלולה לשנות את מיקומו ולהפעיל לחץ על עצם הקרסול החיצונית (fibula). הדבר עלול להוביל לכאב בחלק החיצוני של הקרסול, בדומה לכאב של דלקת פרקים בעקב.
אנשים עם פציעה ישנה או עם דלקת פרקים באמצע כף הרגל עלולים לסבול מבליטות גרמיות כואבות בחלק העליון והפנימי של כף הרגל. הדבר מקשה על נעילת נעליים. לעיתים הבליטות כל כך גדולות שהן לוחצות על העצבים באזור זה ועלולות לגרום לחוסר תחושה ולעקצוץ בחלק העליון של כף הרגל ובבהונות.
חולי סוכרת יכולים להבחין בנפיחות או בבליטה גדולה בתחתית כף הרגל. מכיוון שהתחושה שלהם ברגליים עלולה להיות מוגבלת, אנשים עם סוכרת יכולים שלא לחוש כאב. עם זאת, הבליטה יכולה לגרום לבעיות עור ועלול להתפתח כיב אם לא משתמשים בנעלים מתאימות.
סיבות וגורמי סיכון
פלטפוס ברגל הוא מצב נורמלי אצל תינוקות, מאחר שקשת כף הרגל עדיין לא התפתחה. אצל רוב האנשים תתפתח קשת במהלך הילדות, בעוד שאצל אחרים הקשת לעולם לא תתפתח. זהו לא בהכרח מצב חריג ואנשים רבים ללא קשתות יכולים לחיות עם מצב זה ללא כל בעיות[4].
בנוסף, פלטפוס אצל ילדים במקרים רבים נובע מכך שלחלק מהילדים יש כף רגל גמישה, שבה הקשת נראית רק כשהרגל באוויר, אך היא נעלמת בעת דריכה עליה. ילדים רבים מפתחים עם הזמן כף רגל גמישה ללא כל בעיות[4].
במקרים אחרים, קשתות יכולות ליפול עם הזמן. שנים של בלאי עלולות להחליש את הגיד שעובר לאורך החלק הפנימי של הקרסול ושעוזר לתמוך בקשת[4].
גורמים שיכולים להגביר את הסיכון לכף רגל שטוחה הם[4]:
השמנה.
פציעה בכף הרגל או בקרסול.
דלקת מפרקים שגרונית.
גיל (הזדקנות).
סוכרת.
אבחון ובדיקות
השלב הראשון בטיפול בפלטפוס אצל ילדים הוא לעקוב אחר מצבם. ההורים צריכים לעקוב במהלך השנים הראשונות של הילד/ה אחר ההתפתחות התקינה של קשת. במידה ומבחינים בחריגות כלשהן, יש לפנות לייעוץ רפואי. האבחון במרפאה נעשה באמצעות בדיקה קלינית וצילום רנטגן כדי לקבוע את הסוג והגורם לפלטפוס ברגל[5].
כדי לראות את המכניקה של כפות הרגליים, האורתופד או האורתופדית יבחנו את כפות הרגליים מלפנים ומאחור ויבקשו לעמוד על הבהונות. במקרים של כאב, תיתכן בקשה לביצוע בדיקות הדמיה: צילומי רנטגן, CT, אולטרסאונד או MRI[6].
סיבוכים אפשריים
טיפולים ותרופות
כאמור, במרבית המקרים אין צורך בטיפול. עם זאת, אם קיים כאב או שיש הפרעות אחרות בכף הרגל, הקרסול והרגליים, אשר נובעים ישירות מכף רגל שטוחה, ישנן כמה אפשרויות טיפול:
אביזרים אורתוטיים - מדרסים בהתאמה אישית עשויים לתמוך בקשת בהתאם לקווי המתאר של כפות הרגליים. התמיכה בקשת אמנם לא תרפא את כף הרגל, אך לעתים קרובות היא מפחיתה את התסמינים[6].
נעליים תומכות - נעלים אלו עוזרות לתמוך במבנה הרגל. במקרים רבים הן נוחות יותר מסנדלים או מנעליים רגילות[6].
תרגילי מתיחה - חלק מהאנשים עם פלטפוס סובלים גם מגיד אכילס קצר. תרגילים למתיחת גיד זה עשויים לעזור[6].
פיזיותרפיה – כף רגל שטוחה עלולה להוביל לפציעות אצל אנשים שרצים. באמצעות טיפולי פיזיותרפיה ניתן לשפר את הצורה ואת הטכניקה של הריצה, ולהפחית עומסים על כף הרגל[6].
שינוי אורח חיים - במקרים מסוימים יומלץ לרדת במשקל, לנוח, ליטול משככי כאבים ולשנות את הרגלי הפעילות היומית, כדי לשפר את התסמינים[5].
ניתוח פלטפוס
במידה ואפשרויות הטיפול השמרני לא הביאו לשיפור במצב ולהקלה על הכאב, ניתוח פלטפוס יכול להיות האפשרות הבאה שתוצע. מכיוון שישנן סיבות רבות ושונות לכאבים, ניתוח פלטפוס מסווג לפי הגורם המקורי לתסמינים. הניתוחי המקובלים היום הם הארכה של גיד אכילס קצר, ניקוי רקמה דלקתית של גיד שוקתי אחורי, החלפת גיד קשת פגום בגיד חדש, חיתוך והזזת עצמות לצורך בנייה מחודשת של הקשת[7].
מניעה