פלטפוס, הידוע גם בשם רגל שטוחה, הוא מצב אנטומי שבו באחת או בשתי כפות הרגליים הקשת אינה מקומרת, אלא שטוחה, כך שבזמן עמידה כריות הרגליים נלחצות לתוך הקרקע. ברוב המקרים, לא ניתן יהיה לראות קשת בכף הרגל בזמן עמידה, אך היא מופיעה בזמן הרמתה[1].
צילום: shutterstock
פלטפוס אצל ילדים
לתינוקות יש רגליים שטוחות בלידה. הקשתות בכפות הרגליים נוצרות בדרך כלל עד גיל 6. לשניים מתוך 10 ילדים יישארו רגליים שטוחות גם בגיל מבוגר יותר1. פלטפוס אצל ילדים הוא חלק מהתפתחות תקינה של כפות הרגליים ולמעלה מ-95% מהילדים מפתחים בהמשך קשת תקינה. ל-5% הנותרים יישארו רגליים שטוחות, אבל רק למספר קטן תהיה אי פעם בעיה. רוב הילדים עם פלטפוס ברגל משתתפים בפעילויות גופניות, כולל ספורט תחרותי, ולא חווים כאב או תסמינים אחרים. לעיתים רחוקות מאוד, יכולה להיות בעיה המצריכה טיפול רפואי[2]. כאמור, הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים, במרבית המקרים פלטפוס אינו מהווה בעיה וניתן לחיות עם מצב זה בשלום, אך במקרים בהם מצב זה גורם לכאב או לבעיות אחרות, יש צורך בטיפול אצל אורתופד או אורתופדית. לעיתים אף מומלץ לפנות למומחה כף רגל וקרסול[1].
פלטפוס גמיש – המצב הנפוץ ביותר. במצב זה ניתן לראות את קשתות כפות הרגל בזמן שלא עומדים, אך הן נעלמות כאשר יש משקל על הרגל. מצב זה נוטה להופיע במהלך הילדות או ההתבגרות, הוא לרוב משפיע על שתי הרגליים ונוטה להחמיר בהדרגה עם הגיל. מצב גמיש גם עלול להזיק לגידים ולרצועות שבקשתות ברגליים.
פלטפוס קשיח – הרגל שטוחה גם בעת דריכה וגם כשהרגל באוויר. מצב זה יכול להופיע ברגל אחת או בשתיהן, והוא נוטה להתפתח בדרך כלל במהלך ההתבגרות ומחמיר עם הגיל. כפות הרגליים עלולות לכאוב במצב קשיח, וייתכן שיהיה קשה לכופף אותן למעלה או למטה, או להזיז אותן מצד לצד.
פלטפוס נרכש – קריסה בלתי צפויה של הקשת בגיל מאוחר יחסית. הקשת שנפלה גורמת לכף הרגל לפנות החוצה ועלולה לגרום לכאב. הבעיה נוטה להופיע רק ברגל אחת והסיבה השכיחה ביותר לכך היא דלקת או קרע בגיד התומך בקשת.
עצם ערקום אנכית – מדובר במום מולד אשר מונע היווצרות קשת בכף הרגל. במצב זה עצם הערקום (talus) שבאזור העקב, נמצאת במנח לא נכון. כתוצאה מכך כף הרגל נראית כמו חלק תחתון של כיסא נדנדה. המום יכול להופיע ברגל אחת או בשתיהן.
פלטפוס תסמינים
בהתאם לסוג ולגורם לפלטפוס, אפשר לחוות אחד או יותר מהתסמינים הבאים[3]:
כאב לאורך הגיד השוקתי האחורי, אשר נמצא בחלק הפנימי של כף הרגל והקרסול.
כאב שמחמיר במהלך פעילות. פעילויות בעצימות גבוהה כגון ריצה, יכולות להיות קשות מאוד. במקרים מסוימים עלול להיות קושי בהליכה או אפילו בעמידה למשך זמן ארוך.
במקרה של קריסת הקשת, עצם העקב עלולה לשנות את מיקומו ולהפעיל לחץ על עצם הקרסול החיצונית (fibula). הדבר עלול להוביל לכאב בחלק החיצוני של הקרסול, בדומה לכאב של דלקת פרקים בעקב.
אנשים עם פציעה ישנה או עם דלקת פרקים באמצע כף הרגל עלולים לסבול מבליטות גרמיות כואבות בחלק העליון והפנימי של כף הרגל. הדבר מקשה על נעילת נעליים. לעיתים הבליטות כל כך גדולות שהן לוחצות על העצבים באזור זה ועלולות לגרום לחוסר תחושה ולעקצוץ בחלק העליון של כף הרגל ובבהונות.
חולי סוכרת יכולים להבחין בנפיחות או בבליטה גדולה בתחתית כף הרגל. מכיוון שהתחושה שלהם ברגליים עלולה להיות מוגבלת, אנשים עם סוכרת יכולים שלא לחוש כאב. עם זאת, הבליטה יכולה לגרום לבעיות עור ועלול להתפתח כיב אם לא משתמשים בנעלים מתאימות.
סיבות וגורמי סיכון
פלטפוס ברגל הוא מצב נורמלי אצל תינוקות, מאחר שקשת כף הרגל עדיין לא התפתחה. אצל רוב האנשים תתפתח קשת במהלך הילדות, בעוד שאצל אחרים הקשת לעולם לא תתפתח. זהו לא בהכרח מצב חריג ואנשים רבים ללא קשתות יכולים לחיות עם מצב זה ללא כל בעיות[4]. בנוסף, פלטפוס אצל ילדים במקרים רבים נובע מכך שלחלק מהילדים יש כף רגל גמישה, שבה הקשת נראית רק כשהרגל באוויר, אך היא נעלמת בעת דריכה עליה. ילדים רבים מפתחים עם הזמן כף רגל גמישה ללא כל בעיות[4]. במקרים אחרים, קשתות יכולות ליפול עם הזמן. שנים של בלאי עלולות להחליש את הגיד שעובר לאורך החלק הפנימי של הקרסול ושעוזר לתמוך בקשת[4]. גורמים שיכולים להגביר את הסיכון לכף רגל שטוחה הם[4]:
השמנה.
פציעה בכף הרגל או בקרסול.
דלקת מפרקים שגרונית.
גיל (הזדקנות).
סוכרת.
אבחון ובדיקות
השלב הראשון בטיפול בפלטפוס אצל ילדים הוא לעקוב אחר מצבם. ההורים צריכים לעקוב במהלך השנים הראשונות של הילד/ה אחר ההתפתחות התקינה של קשת. במידה ומבחינים בחריגות כלשהן, יש לפנות לייעוץ רפואי. האבחון במרפאה נעשה באמצעות בדיקה קלינית וצילום רנטגן כדי לקבוע את הסוג והגורם לפלטפוס ברגל[5]. כדי לראות את המכניקה של כפות הרגליים, האורתופד או האורתופדית יבחנו את כפות הרגליים מלפנים ומאחור ויבקשו לעמוד על הבהונות. במקרים של כאב, תיתכן בקשה לביצוע בדיקות הדמיה: צילומי רנטגן, CT, אולטרסאונד או MRI[6].
סיבוכים אפשריים
פלטפוס שגורם לכאבים ואינו מטופל עלול להוביל למגבלות הליכה, עמידה ואף נעילת נעליים מסוימות. כמו כן, חולי סוכרת עלולים לפתח במקרים מסוימים כיבים, ולכן עליהם להיות ערניים יותר למצבם[3].
טיפולים ותרופות
כאמור, במרבית המקרים אין צורך בטיפול. עם זאת, אם קיים כאב או שיש הפרעות אחרות בכף הרגל, הקרסול והרגליים, אשר נובעים ישירות מכף רגל שטוחה, ישנן כמה אפשרויות טיפול:
אביזרים אורתוטיים - מדרסים בהתאמה אישיתעשויים לתמוך בקשת בהתאם לקווי המתאר של כפות הרגליים. התמיכה בקשת אמנם לא תרפא את כף הרגל, אך לעתים קרובות היא מפחיתה את התסמינים[6].
נעליים תומכות - נעלים אלו עוזרות לתמוך במבנה הרגל. במקרים רבים הן נוחות יותר מסנדלים או מנעליים רגילות[6].
תרגילי מתיחה - חלק מהאנשים עם פלטפוס סובלים גם מגיד אכילס קצר. תרגילים למתיחת גיד זה עשויים לעזור[6].
פיזיותרפיה – כף רגל שטוחה עלולה להוביל לפציעות אצל אנשים שרצים. באמצעות טיפולי פיזיותרפיה ניתן לשפר את הצורה ואת הטכניקה של הריצה, ולהפחית עומסים על כף הרגל[6].
שינוי אורח חיים - במקרים מסוימים יומלץ לרדת במשקל, לנוח, ליטול משככי כאבים ולשנות את הרגלי הפעילות היומית, כדי לשפר את התסמינים[5].
ניתוח פלטפוס
במידה ואפשרויות הטיפול השמרני לא הביאו לשיפור במצב ולהקלה על הכאב, ניתוח פלטפוס יכול להיות האפשרות הבאה שתוצע. מכיוון שישנן סיבות רבות ושונות לכאבים, ניתוח פלטפוס מסווג לפי הגורם המקורי לתסמינים. הניתוחי המקובלים היום הם הארכה של גיד אכילס קצר, ניקוי רקמה דלקתית של גיד שוקתי אחורי, החלפת גיד קשת פגום בגיד חדש, חיתוך והזזת עצמות לצורך בנייה מחודשת של הקשת[7].
מניעה
פלטפוס ברגל היא בעיה שאינה ניתנת למניעה. עם זאת במידה וקיימת אבחנה וישנם תסמינים שמפריעים לשגרת החיים, יש לטפל בבעיה בהתאם להמלצת הרופא/ה כדי למנוע את החמרה של המצב.
"אני יניב וינשטיין שופט כדורגל עברתי פציעה של קרע בשריר לדר יצחק שמואל יש אבחנה מקצועית וקבלת טיפול מקצועי ברמה גבוהה ברצוני להודות לו על היעוץ והטיפול המסור!"
שלום, בעקבות שבר בפטישון לטרלי עברתי ניתוח קיבוע עם פלטה וברגים. לאחר הניתוח הייתי בגבס כ-5 שבועות. ע"פ כל הביקורות / צילומים הניתוח עבר בהצלחה והאיחוי מתקדם טוב וכמצופה. בביקורת לפני שבועיים הורד הגבס והנחיות לפיזיותרפיה: שבועיים ללא דריכה לאחר שבועיים התחלת דריכה חלקית ובהמשך דריכה מלאה. הבעיה שלי: לאחר הורדת הגבס יש לי נפיחות וכאבים מאוד חזקים בכף הרגל עצמה בכל חלקיה (כריות, עצמות המסרק עקב) ולאו דווקא באזורים הקרובים לשבר. ביצעתי במשך השבועיים מהורדת הגבס, בהנחיית הפיזיותרפיסט, עיסויים לכף הרגל תרגילי תנועה כדי להחזיר את טווחי התנועה אבל השיפור בכאבים ובטווחים הוא מאוד מינורי. כעת כאשר אני אמור להתחיל לבצע דריכה חלקית אני בקושי מסוגל להעביר משקל - אפילו חלקי מאוד - לרגל הפגועה בגלל שהכאבים בכף הרגל עוצרים אותי. גם הרופא וגם הפיזיותרפיסט טוענים שזה נורמלי לחלוטין וזה תהליך שיקח זמן אבל לא מסבירים לי למה זה קורה. אני מבין שאחרי קיבוע של חודשיים מובן שכל האיזור מאובן ואמור לכאוב אבל לא מבין למה דווקא כף הרגל כואבת יותר מאיזור השבר עצמו. אני חושש שמא משהו לא תקין בכף הרגל מעבר לשבר בקרסול. מה דעתך? האם צריך לבקש בדיקות נוספות? ואם כן, איזה בדיקות? תודה רבה
היי, אכן צפויים כאבים גם לא באיזור השבר לאחר קיבוע ממושך באם הכאבים ממשיכים למרות הפעלת המפרקים יש מקום לצילום מכוון גם לכף הרגל ב 3 מנחים לאחר מכן לפי ההתקדמות ניתן לשקול בדיקות נוספות. בהצלחה. בברכה, דר' אייל הלר מומחה לכירורגיה אורתופדית, פגיעות ספורט כף רגל וקרסול טלפון ליצירת קשר למטרת פגישת ייעוץ - 0506802496
הוסף תגובה
שיקום לאחר ניתוח שבר קרסול
danb200031/01/2019 | 17:27
ד"ר הלר תודה רבה על תשובתך. שאלת המשך: אני מוזמן לביקורת שגרתית בביה"ח בעוד 4 שבועות. אם לא יחול שיפור במצב - האם להמתין עד לביקורת? או לפנות לבירור הכאבים לפני כן, ואם לפני כן - מתי היית ממליץ על בירור כאמור? תודות
היי, באם אין שיפור בכאבים בהחלט הייתי ממליץ על בירור לפני כן בברכה, דר' אייל הלר מומחה לכירורגיה אורתופדית, פגיעות ספורט כף רגל וקרסול טלפון ליצירת קשר למטרת פגישת ייעוץ -
הוסף תגובה
קרסול
יונה03/10/2022 | 14:17
איך אתה היום לאחר ניתוח הקרסול
הוסף תגובה
כאבים בכף רגל קרסול
מיה16/01/2025 | 20:59
אני עברתי ניתוח אחרי שישה חודשים אני ממש סובלת מניפחות כאבים חוסר שליטה בכף רגל מופיע ממיני לעבוד כמו שיהתי פעם עם חצי משרה אך לא עזר פיזיותרפיה לא עוזר נגד כאבים רוב הזמן כל רופא אורתופד אמר המקום רגיש כואב לא מוסיף כלום אין מה לעשות 10 רופאים כבר פגשתי רופא משפחה שלי אינו יודיע מה לעשות איתי מחלה כל שני וחמישי לא מצליחה לתקדם אשמח ל ענה ניפכות שאני עם כפכפים גם בעבודה אפשר אפילו גרב לגרוב
הוסף תגובה
לאחר ניתוח קרסול
נטעלי03/12/2025 | 11:27
היי, לאחר חודש וחצי התחלתי דריכה עם קביים. הכאבים הם דווקא מהצד השני של הקרסול ולא הצד המנותח. האם זה משהו חריג?
זה לא דבר חריג , בדרך כלל הדריכה היא באיזור פס הדריכה וכניראה שזה הצד הנגדי לצד המנותח . אם הכאב חריג ממליץ לפנות לביקורת לרופא המטפל שיאבחן האם יש דלקת
אני חודשיים אחרי ניתוח, והבוהן שלי ישרה, אבל התחלתי לפתח כאבים חזקים בכריות כף הרגל (מטטרסלגיה). האם זה סיבוך נפוץ? ומה הטיפול המומלץ לכאבים אלו? האם זה מעיד על כשל בתיקון?
כאבים חזקים בכריות כף הרגל הם תופעה נפוצה אחורי ניתוח , הטיפול המומלץ במקרים כאילה הם מדרסים קשיחים או רכים ( תלוי בקריסה ובמנח כף הרגל ) עם מטטרסל פג לפני מפרקי המסרק - עשוי מאוד להועיל עם טיפול להארכת התאומים והגמשת הכף הרגל קרי , מטטרפיה
אני בת 45, ולצערי ההלוקס וולגוס 'עובר במשפחה' – גם אמא שלי סבלה מאוד. בשנים האחרונות יש לי החמרה משמעותית, בעיקר כאב בעת הליכה ממושכת וקושי למצוא נעליים נוחות. ניסיתי מדרסים ופיזיותרפיה, אך הכאב חוזר. בהינתן הרקע התורשתי והעובדה שאני אדם פעיל יחסית, האם לדעתך כדאי 'לצוד את הבעיה' כעת באמצעות ניתוח, או להמשיך בטיפול שמרני כל עוד אני מצליחה לתפקד ביום-יום?
לדעתי עדיף לעשות כל מה שניתן מבחינת טיפול שמרני לא פולשני כגון הארכת שרירי התאומים וגידי הפלנטר בתהליך מטטרפיה עשוי למנוע כאבים ואף לשפר את המצב מבחינה אסטטית -רק אם מיצית את כל האפשרות אפשר לעבור לניתוח פולשני שגם שם ההצלחה היא לא מובטחת לאורך זמן
הבן שלי (בן 14) אובחן עם התחלה של הלוקס ולגוס וכבר יש לו כאבים. הרופא הציע התערבות ניתוחית מוקדמת למניעת החמרה משמעותית. האם בגיל צעיר זה מומלץ, או שצריך לחכות לסיום גדילת העצמות?
בגיל צעיר ניתן בהחלט לנסות ולמצות אפשריות של טיפולים אלטרנטיביים על פני התערבות ניתוחית . לרוב התחלת הלוקס וואלגוס נגרמת ע״י קיצור גידים ושרירים וזה בהחלט ניתן לשיפור
אני סובל מכאב כרוני ובליטה מודלקת סביב הבליטה של הבוהן. הוצע לי לקבל זריקת סטרואידים מקומית להפחתת הדלקת. האם זה רק דחיית הקץ, והאם זריקות אלו עלולות להזיק למפרק לטווח ארוך?
לזריקות סטרואידים יש השפעות של הקלה בכאב נקודתי אך עם זאת חשוב מאוד להקפיד ; חשוב שהזרקה תתבצע בידי מומחה מנוסה בלבד, עדיף בהכוונת אולטרסאונד – כדי לוודא דיוק ולצמצם סיכון לפגיעה בשומן או עצבים. • • לא מומלץ לחזור על הזרקה באותו מקום יותר מ־2–3 פעמים חשוב לשלב טיפול אלטרנטיבי משלים ולא להסתמך רק על הזריקות . ישנם סוגי טיפולים אלטרנטיביים (מטטרפיה - מתיחות פאסיביות של גידי הפלנטר והתאומים ) אשר יכולים לעזור מאוד ואף למנוע ניתוח בהרבה מקרים .