ליחה בגרון

ליחה בגרון היא לרוב מצב של הצטברות ליחה בחלק האחורי של האף, בגרון ובסינוסים. לרוב מצב זה הוא זמני, אך חלק מהאנשים סובלים מליחה כרונית, שנמשכת חודשים או שנים. בכל מקרה אין מדובר במצב מסוכן, וקיים טיפול להתמודדות איתו.

התפקיד של הליחה הוא למעשה לכידה של גורמים לגירוי – אלרגנים או זיהומיים - לפני שהם מגיעים לריאות. הרירית שבאף משמשת לשם יצירת לחות שעוזרת בלכידה ויצירת הליחה, ובכך בעצם משמשת כפילטר לאוויר היבש שאנחנו נושמים.



לליחה תפקיד חשוב ביותר במערכת החיסונית של הגוף, והיא נמצאת בדרך כלל בכמה מקומות עיקריים: במערכת כלי הנשימה (בעיקר בסמפונות) בגרון, באף ובמערכת הסינוסים. לאחר שהליחה לוכדת גורמים זרים החודרים לגוף דרך דרכי הנשימה, היא מוציאה אותם החוצה באמצעות עיטוש, נזלת או שיעול.

הליחה היא דלילה בדרך כלל, אך כאשר היא הופכת לסמיכה יותר או שהופעתה היא ליחה צהובה או ליחה ירוקה, ליחה תקועה בגרון הופכת למצב לא נעים. מאידך, כאשר אין מספיק ליחה זהו גם עלול להיות מצב בעייתי.

ליחה בגרון הופכת לבעייתית אם היא הופכת לליחה כרונית, אם היא מפריעה להפקת קול, לנשימה או לבליעה. ליחה מוגברת עלולה לגרום לקול מוזר או צרוד, ואף לקושי בבליעה. ליחה מוגברת אף  עלולה לגרום לאדם לכחכח את גרונו לעתים קרובות ושוב ושוב. למעשה, ליחה כרונית יכולה להיות מטרד של ממש ולגרום לכך שאנשים יתעוררו באמצע הלילה[1].


Orawan Pattarawimonchai | Shutterstock

 

מהי ליחה
ליחה, ריר, היא נוזל סמיך ודביק המכסה את פני השטח של נתיבי האוויר. לליחה יש שלושה תפקידים עיקריים:
 

1. בגלל הדביקות שלה, תפקיד הליחה להגן על הריאות באמצעות לכידה ופינוי של חלקיקים זרים כגון וירוסים, אלרגנים, אבק וכימיקלים, שמנסים להיכנס לתוך הריאות[2].
2. הליחה עצמה עשויה גם מחומרים השייכים למערכת החיסון, כגון תאי דם לבנים ונוגדנים, אשר הורגים גורמים חיצוניים המנסים להיכנס לגוף.
3. הריר מעניק לחות לרקמות של האף, הפה והסינוסים, אשר נוטים להתייבש ולהיסדק אם הם סובלים ממחסור בלחות.[3]

הליחה למעשה נמצאת כל הזמן במערכת הנשימה שלנו, אך לרוב אינה מורגשת. אנשים נוטים להרגיש בליחה בדרך-כלל כשהם חולים. למשל בהצטננות ישנה כמות ליחה מוגברת ועלולים להרגיש נזלת באף, ליחה בגרון ושיעול, שהוא תוצרת של דרכי נשימה נפוחות יותר הגורמות לייצור מוגבר של ליחה בריאות[4].