יתר-סידן בדם (Hypercalcemia)

ראשי

תאור

סידן הוא המינרל הנפוץ בגוף. הוא מהווה 2% ממשקל הגוף (בגוף אדם השוקל 70 ק"ג יש 1.3 ק"ג סידן). 99% מהסידן בגוף נמצא בשלד ובשיניים ורק 0.1% נמצא בנסיוב: מחציתו טעון חיובית (סידן יוני) ומחציתו קשור לחלבונים בנסיוב.
הסידן היוני (חופשי) אחראי על העברת אותות חשמליים בין תאי עצב וכיווץ סיבי שריר, משתתף בתהליך הקרישה, משפיע על פעילות אנזימים (זרזים) רבים בתא וכן משתתף בתהליך חלוקת התא. לסידן תפקיד חשוב בשלמות השלד והשיניים, ובחוזקם.
מאזן הסידן בגוף נשמר בצורה קפדנית באמצעות ויסות הספיגה במעי, ההפרשה בשתן והשיחלוף בין העצמות והדם. אחראים לכך מספר הורמונים שהעיקריים בהם: הורמון הפראתירואיד, קלציטונין וויטמין D.
הורמון הפראתירואיד (פראתהורמון) מופרש מארבע בלוטות קטנות שנמצאות בקדמת הצוואר, בבסיסו, מסביב לבלוטת התריס. הפראתהורמון מווסת את רמת הסידן בדם על ידי שחרור הסידן מהעצם ועל ידי הפחתת ההפרשה של הסידן בשתן. ויטמין D (מקורו במזון ובהשפעת קרני השמש על העור) מגביר את ספיגת הסידן והזרחן במעי. הקלציטונין הוא ההורמון שמפחית את ספיגת העצם ומקטין על ידי כך את שחרור הסידן לדם.
רמת הסידן הכוללת בנסיוב נשמרת בתחום צר (10.3-8.8 מ"ג/ד"ל = מיליגרם ב-100 מילילטר). עד גיל 3-2 שנים הרמה התקינה היא עד 11 מ"ג/ד"ל.
היפרקלצמיה מוגדרת כרמת סידן שהיא מעל 10.5 מ"ג/ד"ל שאומתה בבדיקות נישנות. חוסם ורידים שמונח יותר מ-3 דקות בזמן לקיחת דגימת הדם יכול להעלות את רמת הסידן ולשקף מצג מוטעה.
הסיבות השכיחות ביותר להיפרקלצמיה הן הפרשה מוגברת של פראתהורמון, וממאירות.
עודף פראתהורמון (היפרפראתירואידיזם) נגרם לרוב מהגדלה שפירה של אחת או של כל בלוטות הפראתירואיד. התופעה שכיחה יותר בקרב נשים ובחולים שקיבלו הקרנות לאזור הצוואר. שכיחותה מגיעה ל-2-8:1000 ועולה עם הגיל. באופן נדיר מתלווה היפראתירואידיזם לתסמונות משפחתיות תורשתיות שייתכנו בהן גידולים שפירים ואף ממאירים בבלוטות נוספות בגוף (ביותרת המוח, ביתרת הכליה ובבלוטת התריס).
באי-ספיקה כרונית בכליות וברככת קיים היפרפראתירואידיזם מישני.
סוגי ממאירות שיכולים לגרום להיפרקלצמיה: סרטן ריאה, שד וכליה (על ידי גרורות לעצמות), ליקמיה ו-Multiple myeloma (בשל מקורם בלשד העצם). קיימים גידולים שמפרישים חומר בעל פעילות דומה לפראתהורמון.
סיבות נוספות להיפרקלצמיה: תרופות משתנות (תיאזידים), ליתיום (ניתן בהפרעות נפשיות), נטילה מוגזמת של סידן, ויטמין D, ויטמין A, עודף פעילות בלוטת התריס או תת-פעילות יותרת הכליה.
גם מצב של שכיבה וחוסר תנועה ממושכים (כוויות, ניתוחים אורתופדיים) יכולים להעלות את רמת הסידן.
סיבות נדירות יותר להיפרקלצמיה הן: סרקואידוזיס, מצב נדיר של תגובה דלקתית בצורת גרגירומות (גרנולומות) ברקמות עם יצירה מוגזמת של ויטמין D, מצב תורשתי של מוטציה שמבטלת את פעילות החיישן של הסידן, וכתוצאה מכך מתרחשות הפרשה מוגזמת של פראתהורמון ועלייה משמעותית של רמות סידן בדם.
היפרקלצמיה משפיעה על כל מערכות הגוף אך במיוחד על מערכת העצבים המרכזית והכליות.
עלייה בינונית ומעלה של רמת הסידן גורמת למגוון תלונות ולסימנים: חולשה, עייפות, עצבנות, שינויים במצב הרוח, חוסר תיאבון, צמא מוגבר בעקבות השתנה מרובה; בכליות ייתכנו אבני כליות בשל הפרשה מתמדת של כמויות גדולות של סידן ומישנית לכך נזק קבוע; במערכת הלב וכלי הדם, הפרעות קצב ויתר-לחץ-דם; במערכת העיכול, כיב קיבה ודלקת לבלב (פנקראטיטיס) בנוסף לבחילה (הקאות) ועצירות.
הטיפול הראשוני בהיפרקלצמיה הוא על ידי הגברת ההפרשה בשתן. תוצאה זו מושגת על ידי שתייה מרובה או על ידי עירוי נוזלים (בהתאם לחומרת ההיפרקלצמיה), וכן על ידי מתן משתנים תוך ניטור צמוד של מאזן הנוזלים, ובדיקות מלחים בדם.
ד"ר קלפר רוקסנה

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

יש לחפש את הסיבה לעליית רמת הסידן בגוף: הבירור נעשה על סמך בדיקת רמת הורמון פראתירואיד בדם, בעזרת על-שמע ומיפוי איזוטופים, ובדיקת CT או MRI להדגמת בלוטות הפראתירואיד; זיהוי גידולים ו/או גרורות או אוסטאופורוזיס באמצעות צילום בית החזה, צילומי שלד ומיפוי עצמות, בדיקה בעל-שמע של הבטן לאיתור גידולים ואבני כליה, בדיקות דם להערכת תפקוד הכליות וכן בדיקת הורמון בלוטת התריס. לעיתים דרושה גם בדיקת לשד העצם. במקרים של היפרפאראתירואידיזם, הערכת מצב העצמות על ידי בדיקת צפיפות עצם.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול בהיפרפאראתירואידיזם הוא לרוב שמרני אך אם יש עדות לסיבוכים חמורים של היפרקלצמיה (אבני כליה, פגיעה בעצמות: אוסטאופורוזיס), מומלצת כריתה חלקית של הבלוטה המוגדלת.
היפרקלצמיה שנובעת מספיגת עצם מטופלת בביפוספונאטים או בקלציטונין אשר מפחיתים את שחרור הסידן מהעצם. פרדניזון (מקבוצת הסטרואידים) תורם לטיפול בהיפרקלצמיה על ידי צמצום ספיגת הסידן.

המשך הטיפול תלוי בזיהוי הסיבה.





פורומים, נפרולוגיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בדיקות שתן יוסי 18/11/2019 00:02
  • שלום יש לי בדיקה שכל הזמן משתנה 365 CREATININE- U SAMPLE MICROALBUMIN-U SAMPL 18 MICROALBUMIN/CREAT 5 הבדיקה הראשונה כל הזמן מתנדנדת מה הסיבה האם הביףדיקה הראשונה מסמנת על יתר או חוסר נוזלים

  • + הוסף תגובה
תוצאות מיפוי כליות בהידרונפרוזיב אילה 14/11/2019 23:53
  • בבדיקת מיפוי כליות עקב הידרונפרוזיס (אחרי ניתוח להוצאת אבן) הכליה עם הידרונפרוזיס 36% וכליה שניה 64%.האם תקין?

  • + הוסף תגובה
ממצאים של CT שושי 13/11/2019 11:09
  • בCT של הבטן והאגן נמצא: מספר ציסטות קליפתיות בכליה שמאלית. הודגמו בלוטות לימפה קטנות אחור צפקיות בגובה כליה שמאלית, ברוחב מקסימלי של 8 ממ. הרחם עם מרכז היפודנסי. שינויים ניוונים במבנה הגרמי. אשמח לשמוע האם זה תקין? במידה ולא, לאיזה רופא עליי לפנות? בת 33 תודה

  • + הוסף תגובה
ציסטות כליתיות פרופ' יוסף חביב 13/11/2019 20:19
  • מספר ציסטות כליתיות חד צדדיות בקליפת הכליה אינן מסוכנות ויכולות להמתין לביקורת במרפאה נפרולוגית. יתכן קשר בין הבלוטות לציסטות באותו צד.,למשל לאחר דלקות בכליה בעבר. ניתן לפנות לרופא משפחה למעקב אחר הציסטות והבלוטות, במקרה שיהיה שינוי בגודל או במבנה לשקול בדיקות נוספות. כמו כן לפנות לבדיקת רופא נשים.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!