הפרעות אכילה בזקנה

הפרעה בתזונה בגיל המבוגר יכולה להתבטא בשני מצבים:

- תת-תזונה - חוסר בתזונה של מרכיבים הכרחיים.

- עודף תזונה - אכילת-יתר.

הדפוסים החשובים ביותר של הפרעה באכילה בקשישים הם: חוסר בחלבונים וקלוריות המביא לאיבוד משקל ובלבול, חוסר במרכיבים תזונתיים, יחודיים, כגון ויטמין D או ברזל, עודף קלוריות המביא לעודף משקל.

המצב התזונתי מוערך על ידי: הערכת כמות האוכל, ערכי מעבדה וכמות מרכיבי מזון ברקמות, סימנים קליניים על עודף או חוסר בתזונה.

סיכונים לתת-תזונה

מחלות מחלישות - דלקת מיפרקים שיגרונתית, אי-ספיקת לב חמורה, מחלות ממאירות מלוות בחוסר תיאבון. חולים בבית חולים עם מחלה חדה חמורה - דלקת ריאות, זיהום, אי-ספיקת לב. חולים עם הפרעה במנגנון הבליעה, כתוצאה מאירוע מוחי, או הפרעה בהכרה. מחלת פרקינסון ומחלה מוטורית. חולים במחלות נפשיות - דיכאון או פסיכוזה קשה. אנשים עם שיטיון (דמנציה) חמור או שיטיון קל הגרים לבדם. גברים בודדים הגרים לבד נמצאים בסיכון לתת-תזונה יותר מנשים.

תוספת רצויה של ויטמינים: קבוצת ויטמינים B, C ו-D לאנשים בקבוצת הסיכון שתוארו לעיל.

כמות המזון צריכה להתאים לכמות הפעילות כדי לשמור על משקל גוף קבוע.

השמנה

עלייה בשומן הגוף יכולה לגרום להפרעה משמעותית לבריאות. השמנה קשורה במחלות כגון טרשת עורקים, יתר-לחץ-דם וסוכרת. השמנה קשורה גם למחלות ממאירות של המעי הגס, שד, רחם, שחלות ופרוסטטה. ההשמנה עולה ביחס ישיר לגיל.

הצלחה לטווח ארוך בשמירה על המשקל קשורה בשינוי התנהגות אכילה.