המומחים של Infomed מסבירים:
שד פיברוציסטי מכיל רקמה שבמישוש נותנת את הרושם של גושים או גבשושיות ונקראת בפי הרופאים רקמת שד קשרית(nodular).
מדובר במצב נפוץ למדי וכחמישים אחוז מן הנשים יחוו אותו בשלב כלשהו במהלך חייהן. לכן כיום מקובל יותר לקרוא למצב זה שד פיברוציסטי או שינויים פיברוציסטיים בשד ולא מחלה פיברוציסטית. אולם, למרות שלא מדובר במחלה המצב הזה יכול לגרום לתחושת חוסר נוחות ואף לכאבים בשד המחמירים במיוחד בתקופה שלפני הדימום במחזור החודשי.
הקלת כאב בשדיים בעקבות מחלה פיברוציסטית תסמינים
· גושים בשד או אזורים מעובים בשד.
· כאב או רגישות מוגברת בשד.
· גוש בשד בגודל המשתנה במהלך הזמן – גדול יותר וקטן יותר.
· הפרשות לא דמיות בצבע ירוק או חום כהה מהשד.
· שינויים בשני השדיים.
· עלייה בכאב או בגודל הגושים בשד בתקופה שמהביוץ ועד להתחלת המחזור החודשי.
השינויים הפיברוציסטיים אופייניים לנשים בגילאי 20-50 ואינם נפוצים בקרב נשים בגיל הבלות אלא אם כן הן מטופלות בתרופות הורמונאליות.
חשוב לציין שבמקרה בו השינוי הפיברוציסטי נמשך גם לאחר הדימום החודשי או כאש בלוטה שאובחנה כבלוטה פיברוציסטית תקינה ממשיכה לגדול יש לפנות לקבלת יעוץ רפואי.
סיבות וגורמי סיכון
המנגנון המדויק הגורם לשינויים הפיברוציסטיים אינו ידוע אך ההשערה הרווחת בקרב החוקרים היא שקיים קשר מובהק בין השינויים הללו לבין הורמון המין הנשי – האסטרוגן.
בבדיקה של רקמת השד הפיברוציסטית תחת מיקרוסקופ ניתן לזהות מספר שינויים המיוחדים לרקמה זו:
· ציסטות עגולות או אליפטיות המלאות בנוזל.
· רקמה פיברוטית דמוית צלקת.
· צמיחה עודפת של שכבת התאים המצפה את צינורות החלב או זו המצפה את התאים מייצרי החלב.
· הגדלה של בלוטות החלב.
אבחון ובדיקות
הבדיקה של השד נעשית באמצעות הסתכלות ומישוש מדוקדקים של השד בחיפוש אחר גושים או שינויים אחרים. כמו כן ממששים את בלוטת הלימפה בבית השחי ובצוואר לראות האם הם מוגדלות או נוקשות. לאחר הבדיקה הגופנית ניתן כבר לקבוע האם מדובר בשינויים פיברוציסטיים תקינים או שיש צורך בבדיקות נוספות.
ממוגרפיה - על בדיקה זו הרופא ימליץ על פי רוב כאשר הממצא בשד אינו חד משמעי או באישה מעל גיל 30. בממוגרפיה השד מצולם באמצעות מכשיר רנטגן, תוך השטחה מקסימאלית שלו, וכך ניתן לזהות אילו שינויים מופיעים בשד.
אולטראסאונד – בבדיקה זו נעזרים בהחזר של גלי הקול מרקמת השד לשם קבלת תמונה של השד. בבדיקה זו ניתן לראות את צפיפות רקמת השד באזורים השונים. בדיקה זו נעשית פעמים רבות בשילוב עם בדיקת הממוגרפיה.
ביופסיה – כאשר קיים גוש או מקום חשוד אחר בשד ניתן להוציא פיסת רקמה מהגוש החשוד תחת הרדמה מקומית. את הדגימה שולחים למעבדה לשם אפיונה בעזרת מיקרוסקופ ואמצעים נוספים.
סיבוכים אפשריים
השינויים הפיברוציסטיים אינם מלווים בעליה בסיכון להתפתחות של סרטן שד אלא אם כן הצמיחה המוגברת של התאים המצפים את צינורות ובלוטות החלב הינה א-טיפית כלומר תאים חריגים בעלי מראה שונה מזה של התאים התקינים. באישה בעלת שינויים א-טיפיים קיים סיכון מוגבר להתפתחות של סרטן שד לעומת האוכולוסיה הכללית. את האבחנה של הא-טיפיה ניתן לבצע לאחר ביצוע ביופסיה ונטילת דגימה מהגוש החשוד.
טיפולים ותרופות
אם לא קיימים סימפטומים או כשהסימפטומים קלים בלבד אין צורך בטיפול לשד פיברוציסטי. כאשר הכאב חמור והגורם הוא ציסטה בשד ניתן:
· לשאוב את הנוזל מהציסטה – את הנוזל שואבים מהציסטה בעזרת מחט דקה. בצורה זו הורגים שני ציפורים במכה כי גם מאשרים את העובדה שאכן מדובר בשד פיברוציסטי וגם מקלים על הכאב בהעלמת הציסטה.
· הוצאה ניתוחית של הציסטה – במקרים נדירים כאשר הציסטה חוזרת גם לאחר שאיבות חוזרות תחת פיקוח הדוק יש צורך בכריתה של הבלוטה.
במקרים בהם הכאב אינו נגרם מציסטה בודדת בה אפשר לטפל בצורה נקודתית יש צורך בתרופות כמו:
· משככי כאבים שגרתיים.
· תרופות מונעות הריון המקטינות את השינויים ההורמונאליים במהלך המחזור החודשי וכך מפחיתות את השינויים הפיברוציסטיים.
· Danazol תרופה המחקה את פעילותו של הורמון המין הזכרי – טסטוסטרון. לתרופה זו יעילות רבה בהעלמת הכאב הפיברוציסטי אך יש לה גם תופעות לוואי כמו פצעי אקנה המגבילות את השימוש בתרופה זו.
שינויים באורח החיים כמו התאמת חזייה מרופדת למשך היום וחזיית ספורט למשך הלילה ולזמן פעילות גופנית, הפחתה של שתיית קפאין והפחתת כמות השומן בתזונה עשויים להועיל עבור חלק מהנשים.
טיפולים אלטרנטיביים
שמן נר הלילה הדומה בהרכבו לחומצת שומן לינולאית הינו טיפול אלטרנטיבי מקובל. את שמן נר הלילה ניתן לקחת בכמוסות 1-3 פעמים ליום.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
דאנאזול 
ממוגרפיה 
טיפול תרופתי 
הקאות יתר בהריון 
